עומר ראובני

האיש שיצא לחפש את מזלו: עומר ראובני

אם היה בא גמד בלילה, גמד כמו באגדות, ואומר שיש לך משאלה אחת לבקש. מה היית מבקש?

אישה טובה? עושר? בריאות? אפשר לסכם את כל בקשתנו למלה אחת –מזל.

אנו כל הזמן מחפשים ומחפשים את המזל. מחפשים אותו לאישה, יפה, עושר או לקובה חמוסתה בימים שאנחנו מאד רעבים. ומחפשים אותו בכל מקום בכל זמן. אבל האמת היא שלא צריך לחפש את המזל, הוא נמצא איתנו כל הזמן. וכל שצריך לעשות הוא פשוט לשלוח יד ולקטוף אותו.

ומדוע שאנסה להסביר זאת, אם אפשר לספר סיפור:

אב אחד הוריש חלקת אדמה לשני בניו. חילקו האחים את הנחלה חצי בחצי. החלקה הצפונית לאח הבכור והחלקה הדרומית לאח הצעיר.והנה החלקה של האח הבכור מניבה פרות בשפע. ונראה שכל פרי נולד לבריאות ואושר. ואילו חלקתו של האח הצעיר יבשה כמו הנגב אחרי בצורת, האדמה רגבים,רגבים ואפילו שיחי הנענע שרגילים לצמוח בכל מקום עומדים קמלים ועייפים כקבצן בא בימים.

והנה האח הקטן אינו מבין הלא כיצד זה חלקת אחיו עשירה וירוקה וחלקתו שלו  יבשה וענייה.

מחליט האח לעשות מעשה וללכת לאחיו אולי ילמד דבר מה.

והנה בדיוק ברגע שרוצה הוא לחצות את אבני הגבול הוא שם לב שמשהו חוסם אותו, הוא מנסה לדחוף להזיז, אך הדבר לא זז, מתבונן האח למעלה והנה הוא רואה איש גדול ושרירי, פלג גופו העליון חשוף, קרחת לראשו ושפם המשתלשל אל פאתי הסנטר. "הי אתה", קורא האח תן לי לעבור.

 "לא, לא אתן לך לעבור לחלקה", אומר האיש.

 "ומי אתה שלא תיתן לי לפגוש את אחי"

 "אני המזל של אח שלך"

"אה, אתה המזל של אחי,  אם כך אולי תסביר לי איפה המזל שלי?"

"המזל שלך ישן!"אומר האיש

"ישן! עכשיו אני מבין למה כל זה קורה לי, איפה, איפה הוא ישן?"

 " הוא ישן באזור ההרים הגבוהים, שם ישנו הר מאד גבוה שצורתו גליל הפוך והמזל שלך ישן לו בקצה ההר!"

"אם כך אלך עוד עכשיו אל ההר ואעיר את מזלי"

וכך הולך האח אל מזלו והוא שמח שעוד מעט ימצא מזל בדיוק כמו מזלו של אחיו.

הנה הוא נכנס ליער שורק ושמח, ולפתע מתנפל עליו אריה ענק נועץ בו את ציפורניו חושף את שיניו ורוצה לבלוע אותו. אבל האח מתחנן ובוכה "לא, לא עכשיו אריה, אל תטרוף אותי דווקא עכשיו כשאני עומד לפגוש את מזלי"

התבונן האריה באח הבוכה ואמר "אה, תפגוש את מזלך, אם כך לא אטרוף אותך אם תבטיח לי לשאול את מזלך מדוע אני כל הזמן טורף וטורף, אוכל ואוכל, אך אף פעם איני שבע?"

"אני מבטיח לשאול, אני מבטיח"

בסדר אמר האריה ושחרר את האח. שמח וטוב לב המשיך האח בדרכו לפגוש את מזלו בדיוק מזל כמו של אחיו.

הנה בדרך הוא רואה איכר אך האיכר יושב וממרר בבכי

"מדוע אתה בוכה?" שואל האח

"איני מצליח לחרוש את אדמתי היא קשה מידי" אמר האיכר

"אל תדאג " אומר האח אני הולך לפגוש את מזלי, הוא יגיד לי מדוע אנך יכול לחרוש את אדמתך"

אומר נפרד מהאיכר ווממשיך בדרכו לפגוש את מזלו.

הנה הוא מגיע לעיר הגדולה ושם אוסרים אותו השומרים שכן מסיג גבול הוא והאח מוצא עצמו מובל אל המלכה אשר תחרוץ דינו.

"לא בבקשה אל תעשי לי דבר, שכן כל רצוני הוא לפגוש את המזל שלי בדיוק כזה כמו שיש לאחי".

"אהה" אומרת המלכה "אם כך אשחרר אותך ואתה שאל את המזל מדוע זה כולם אוהבים אותי, אך אף לא אחד מכבד אותי"

אני מבטיח אומר האח ומשתחרר מהאזיקים.

הוא עובר יערות, עמקים ומדבריות עד שמגיע אל ההרים ושם רואה הוא את אותו הר גבוה בצורת גליל הוא מטפס בכל כוחו על ההר ובשעות הערב כאשר מגיע לסופו, הוא רואה איש רזה וצנום עם זקן ארוך ומחודד ישן לו מקופל בתנוחת עובר עם אצבע בפה.

"הי אתה תתעורר!" קורא האח. אך האיש ישן כאילו כלום "תתעורר, תתעורר, מנער אותו האח. המזל הישן פוקח עין אחת מתבוננת ומבקש שיניח לו. אך האח לא מוותר,  מנער ובועט.

"רק עשר דקות, מבקש הישן.

" לא עשר דקות ולא שנייה, אתה המזל שלי תתעורר!" אה כן, אומר המזל זה נכון, כנראה שישנתי יותר מידי בסדר, בסדר לך לביתך אני כבר אחכה לך שם. האח שמח ורצה לרדת מההר, אך לפתע הוא נזכר "מזל יקר רק לפני שאנו נפרדים אני פגשתי שלושה בדרך שהבטחתי להם תשובה. אתה מבין, פגשתי אריה שאינו יודע מדוע אינו שבע למרות שהוא טורף כל הזמן, ואיכר שאינו מבין מדוע אדמתו קשה ומלכה שרוצה לדעת למה אף אחד לא מכבד אותה?"

המזל חושב מספר דקות ומיד עונה לאח על כל שאלה ושאלה.

והאח חוזר שמח הוא עובר דרך העיר הגדולה נכנס לארמון קד קידה לפני המלכה ואומר "אם כן פגשתי את מזלי אשר טוען שכולם אוהבים אותך, אך אף אחד לא מכבד אותך מכיוון שאין לך מלך. אם היה לך בעל כולם היו גם אוהבים וגם מכבדים" "נכון, נכון" אומרת המלכה "זהי הסיבה. אתה, אתה תהיה המלך הלוא אתה אשר גילית לי את הדבר"

"אני ? מה פתאום מה אני צריך להיות מלך, משרתים, טבחים נשפים בשביל מה לי? בטח לא עכשיו שהמזל מחכה לי" המלכה מנסה לשדל את האח, היא מציעה לו מרפסת אל הנוף, טיולי סוסים בבוקר, מה לא? אבל הוא עקשן לא רוצה כלום.

ממשיך האח ופוגש את האיכר. "אל תבכה פגשתי את המזל שלי שאמר שאינך יכול לחרוש את אדמתך מכיוון שמתחתיה מסתתרת  תיבת אוצרות ענקית"

 "מה באמת" תמה האיכר. הוא לא מבזבז זמן נותן לאח את חפירה ושניהם חופרים כמו מטורפים עד שמגיעים אל התיבה הם חושפים את התיבה ומוצאים בה אוצרות יקרים, אבני חן וזהב, יהלומים טופזים, ספיר, מטבעות, מה לא?

 "לא מגיע לי כל זה" אומר האיכר "הלא בזכותך מצאתי זאת על כן קח חצי מהרכוש "לא" אומר האח "חס וחלילה, מה אני צריך את כל זה: יהלומים, זהב, אבני חן, מס הכנסה, רואי חשבון, דוח שנתי, דוח חודשי. בטח לא עכשיו שהמזל שלי מחקה לי בביתי". האיכר מנסה לשדלו אך האח מסרב  אפילו אבן אחת הוא לא נוטל  "למה זה טוב? הלא לי יש כבר מזל" הוא ממשיך אל היער ושם נשען על סלע גדול. הוא רואה את האריה, רגל על ברך, יושב ומשייף ציפורניים

"נו?" שואל האריה מבלי להתבונן בו "פגשת את המזל שלך?" " כן" מגמגם האח. "ומה אמר, למה אני אף פעם לא שבע" " הו" אומר האח "הלא זה פשוט.  מזלי אמר שתשבע רק אם תאכל  איש טיפש מאד....."

ואת הסוף אפשר רק לנחש. הלא איזה הטיפש שלא יודע כי מזלו נמצא תמיד איתו, אל לו לחפש את המזל עליו רק למצוא אותו. כאן ליד הרגל יושב ומחקה שתחבק אותו.

 סיפור זה נשלח אלינו על ידי מספר הסיפורים והרושם המסור עומר ראובני.הסיפור שובץ באתר ב- כח', שבט, תשס"ח. 4.2.08.

מעניין להשוות עם המקבילה הסיפורים של המספר העממי נעים בכבוד.


© כל הזכויות שמורות

 
|