שניים ביקשו להתפלל מנחה בעשרה, ולא היו אלא הם. אמר אחד לשני:
צא וחשוב: אני ואתה – שניים; אתה ואני – שוב שניים; אני לחוד ואתה לחוד – עוד שניים. הרי שישה. עשה גם אתה חשבון כזה – ונהיה יחדיו שנים-עשר.
נענה השני ואמר:
אם-כך, נמצאים שניים מיותרים, ואני ואתה יכולים להסתלק...