זה היה במאי 2003 . אני בחופשת שחרור מהשרות יושב עם חברי רוני ושנינו מתכננים טיול עצמאי לאירופה. לאחר התלבטויות ובחינת האפשרויות העומדות בפנינו רוני זרק לחלל האויר : "מה דעתך עוזי שנצא לפולין ונשלב ביקור באושביץ ? תמיד הבטחתי לאמא שאני עוד אבקר שם" .כן הבנתם הוריו של רוני ניצולי שואה.....
היתה שתיקה שנמשכה כמה שניות ... " קדימה למה לא ..זה יכול להיות מאד מעניין" אמרתי.
לאחר שקבענו את היעד ,ישבנו לתכנון פרטני של הטיול בן השבועיים שכלל נחיתה בהונגריה וטיול בה מאוחר יותר קבלת רכב שכור ומשם חצינו את הגבול הסלובאקי ומשם לקרקוב .
זה לא המקום לתאר את החוויות השונות שחווינו במשך המסע ובמיוחד הסיור הקשה יש לאמר במחנות ההשמדה.
לאחר סיום הפרק הפולני ,עשינו דרכינו חזרה להונגריה עם שנויים קלים במסלול ע"מ להספיק לחלוף באזורים נוספים על אלה שראינו הכוון ההפוך.
זו היתה שעת צהרים חמה . התקרבנו למעבר הגבול לסלובקיה ומצאנו את עצמנו תקועים בפקק ארוך של כלי רכב שהזדחלו אט ,אט .
עברה חצי שעה והספקנו להתקדם כמאתיים מטרים לא יותר.
שאלנו עובר אורח לפשר טור המכוניות הבלתי נגמר וזה הסביר לנו ,כי יש כנראה אתראה על רכב חשוד והשוטרים הפולנים בודקים בדקדקנות כל רכב שמבקש לצאת מהמדינה.
הריטואל של רכב ואנשים חשודים מוכר לי ולרוני די טוב מהמציאות בארץ ,אבל לא חשבנו שיום טיול שלם ילך לאבדון בגלל רכב חשוד במעבר מפולין לסלובקיה.
לאחר התלבטות לא פשוטה ואפילו בראייה לאחור קצת לא אחראית וחצופה משהו, החלטנו לעקוף את שיירת המכוניות עד מסוף המעבר ולקוות לטוב.
עוד אנו מנסים לקבוע את גרסת ההגנה לפעולה חסרת האחריות ,חלפנו על מאות כלי רכב וחיש מהר מצאנו את עצמנו בראש הטור בכניסה למסוף.
קצין פולני גדל גוף הבחין בנו אותת לנו בתנועות נמרצות לעמוד בצד תוך שהוא צועק לתוך מכשיר הקשר שבידו . מבלי להבין את השפה הבנו שהקצין מזעיק עזרה ." רוני ! אנחנו בצרות !!" אמרתי.
סביבנו ראינו מספר נהגים שפורקים את תכולת מכוניותיהם תחת עינם הפקוחה של שוטרים שבוחנים כל חפץ בדקדקנות על אף מחאות רוטנות של נהגים שנשמעו מכל עבר.
הקצין הפולני הורה לשנינו לצאת מיד מהרכב ולפתוח את תא המטען. ניסינו להסביר שאנו תיירים שלא בקיאים בנוהלי המקום . "זה לא יועיל ,עוזי" אמר רוני "הוא לא מבין מילה באנגלית ותראה איך הוא עצבני " יצאנו מהרכב בעצלתיים ע"מ להרויח עוד כמה שניות ...
פתחתי את תא המטען והקצין מסמן בידו כמי שאומר -לשפוך הכל החוצה.
עוזי !!! התמונה !! התמונה !! קרא רוני לעברי בהתרגשות.
קלטתי מיד את המסר - בין דפי הדרכון הנחתי לפני צאתנו מהארץ תמונה שצולמה בשנת 2000 בעת ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס
בארץ בה האפיפיור לוחץ את ידי - תמונה שצולמה לקראת סוף הביקור במעמד אינטימי בבית שגריר הותיקן בירושלים שם ביקש האפיפיור להודות באופן אישי לנציגי המשטרה ומשרד החוץ על ביקור מוצלח.(אציין כי בעת הזו שמשתי כדובר משטרת ישראל).
הקצין הפולני שסימני הזיעה וההתרגשות ניכרו בו ביקש מסמכים . פתחתי באיטיות את תיק המסמכים הוצאתי את הדרכון תוך שאני מנסה לרכך את הקצין ואומר לו שאנו גם שוטרים מישראל. הוא הביט בי כלא מאמין לאף מילה, והדבר אף הגביר את עצבנותו...
תוך הנסיון לתקשר עימו השמטתי יש לאמר בכוונה את הדרכון מידי והתמונה שבתוכו נפלה לרגלי הקצין.... הרמתי את התמונה והצבעתי על לובש המדים שבה ע"מ להוכיח כי אמת דיברתי ....... הקצין הביט ,החוויר כאילו קפאו שד ! צעקה יצאה מפיו פפא !! פפא !!
הוא כנראה לא האמין שמי שעומד לידו נגע באלוהים עלי אדמות ! (כך נתפס האפיפיור בקרב הקתולים). הקצין לא ידע את נפשו מהתרגשות וכל הפעולות שלו בדקות הבאות היו כמעט לא הגיוניות שלא לאמר מצחיקות. הוא סימן לנו להחזיר לרכב את מה שהוצאנו ,סגר בעצמו את תא המטען ,קד קידה קלה בחיוך מאוזן לאוזן והודיע בקולי קולות לשוטרים שסביבנו ולאזרחים שנקלעו למקום דברים צפופים בפולנית מדוברת מילים שלא הבנו מלבד מילה אחת - פפא !! את רוח הדברים דוקא כן הבננו - כי לא כל יום מזדמנים לשוטר פולני "שליחי האפיפיור מירושלים" . היה ניתן להבין את ההתרגשות יוצאת הדופן כי הרי האפיפיור יוחנן פאולוס פולני במוצאו .
קבלנו מהקצין את ברכת הדרך פתח לנו את מחסום הגבול כמי שמתקשה להפרד. טור המכוניות שהשתרך מאחור כבר לא כל כך עניין אותו ולמען האמת גם לא אותנו.
יצאנו מפולין וכעבור מספר קילומטרים של נסיעה תוך שרוני ואני מנסים להבין את מה שעבר עלינו, רכב ובו שלוש נשים עקף אותנו כשחצי גופן של שתיים מהן מחוץ לרכב -מנפנפות בידיהן לעברנו ומפריחות נשיקות באויר וצורחות פפא !!! פפא!! פפא !!....
|