'פגישה עיוורת'
תסכית מאת: יהודה עצבה.
קריין: בתכניתינו הערב - תסכית לשעת לילה.
צלצול טלפון.
אולגה: כן.
זיסל: אולגה שלום זה אני, כן חברה שלך אמרה לי להתקשר ושאת מעוניינת להכיר קשיש צעיר חביב ושרמנטי, זה אני.
אולגה: כן, לא יכולת לנסח את זה טוב יותר, זה בדיוק מה שאני מחפשת.
זיסל: ומה מיוחד בך?
אולגה: הכל מיוחד בי, יש בי הרבה ממה שאתה מחפש. מספיק שהחברות הקרובות אלי קוראות לי 'צוקר פושקה' וזה כבר אומר הכל ( מתגלגלת בצחוק ) אבל אתה יותר מעניין, אני כבר סקרנית לראות אותך.
זיסל: גם אני אותך. את יודעת 'טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים' אז איפוא ניפגש?
אולגה: כבר הערב בשמונה, אני רוצה לראות אותך.
זיסל: (בקולו נשמעת חרדה קלה והוא מתעטש) כבר?
אולגה: בריאות.
זיסל: אויש, אז איפוא ניפגש?
אולגה: בריאות.
זיסל: תודה, ( מתעטש ) איפוא ניפגש.
אולגה: בריאות.
זיסל: תודה, איפוא.
אולגה: מה אתה כזה סנילי? קפה בריאות שלוש פעמים אני אומרת לך, קפה בריאות מול קופת חולים.
זיסל: מצויין, ואיך נכיר?
אולגה: אתה תבוא עם שושנה וגם אני, ככה נכיר אחד את השני.
זיסל: רעיון נהדר.
סצינה בבית קפה.
אולגה: כמה טוב שקבענו עם שושנה.
זיסל נכנס עם מזוודה קטנה מתיישב מול הכניסה וממתין והנה היא נכנסת. עם שושנה אדומה ביד. הוא רואה אותה ומחייך.
זיסל: (מתבונן בשושנה שלה )כמה יפה.
אולגה: כמה טוב שקבענו עם שושנה.
זיסל: נזמין.
אולגה: היום כל המלצרים מדברים בטלפון.
אולגה: מלצר.
מלצר: מה בשבילכם.
זיסל: בשבילי מים, הכי בריא שיש.
אולגה: כוסית ערק בבקשה, אם אפשר זחלוי.
זיסל: ( נדהם ) ערק?
אולגה: כן למה לא, אני היום בגיל שיכולה להתפרע בלי חשבון של מה יגידו ההורים. וחוץ מזה אני ממילא אני בשלילת רשיון.
המלצרית מגיעה ומגישה את השתייה.
אולגה: ( מחייכת ואומרת לו) –לחיים! מרימה את הכוס ושותה בלגימה. אהם...חזק הערק הזה.
זיסל: מרים את כוס המים ושותה לרוויה ומתבונן בה) לרוויה! בת כמה את?
אולגה: ( בבישנות ) בגילנו לא שואלים. מה שחשוב בגילנו, הוא לקחת את הכדורים בזמן, ( היא פותחת את תיקה ומוציאה קופסת פלסטיק קטנה בצבע לבן ושולה מתוכה להפתעתו כדורים ומתחילה לבלוע לפי הסדר תוך שהיא מסבירה לו.
– הנה תראה, הכדור הזה לתוספת ברזל, וזה הכחול לסידן וזה הכדור הצהוב לויטמין סי. סך הכל שבעה כדורים בבוקר ושישה בערב. הודות להם, כמו שאתה רואה ( היא מוסיפה בגאווה בלתי מוסתרת ) - אני נשמרת נפלא כבר יותר משבעים שנה.
זיסל:- יפה!
אולגה: - ואתה?
זיסל: לא תאמיני, עברתי את השמונים.
אולגה: אני מתכוונת לכדורים, כמה אתה לוקח?
זיסל: - הו, אצלי זה יותר מורכב. ( מרים את המזוודה )
אולגה: אל אלוהים! מזוודה מלאה כדורים!
זיסל: לא, לא, זה לא מה שאת חושבת, זה אחרת לגמרי. ( פותח אותה ושולף קופסת פלסטיק בצבע לבן מאוד לקופסת התרופות של אולגה אבל הרבה יותר גדולה, מוריד את המזוודה מתיישב, פותח את הקופסה ומתחיל לאכול מתוכה בהנאה רבה סלט פירות נפלא. פונה אל אולגה המופתעת )
אולגה: מה יש כאן?
אלה הכדורים שלי, הנה פלחי האשכולית, הם הויטמין סי הכי בריא בעולם, והפלפל מלא ברזל והאגסים השזיפים, והאפרסקים כל הויטמינים שהגוף שלך זקוק. הכל על טהרת הטבע בכבודו ובעצמו ללא כימיקלים וללא מרשם רופא והכי חשוב טעים ומלא שמחת חיים. והאנרגיה של הבננות, הו הכל אני מסוגל לעשות. ( צוחק בהנאה )
אולגה מצטרפת לצחוק.
זיסל: ( זיסל קם ) תגידי לי, הנרקוד ?
נשמעת מוזיקת טנגו חרישית ברקע.
אולגה: בשמחה!
שניהם רוקדים .
האזנתם לתסכית 'פגישה עיוורת' השתתפו – רעיה אדמוני ויעקב בוך.
קריין: אלה היו שישים שניות של פרסומת מטעם מועצת הפירות והירקות. 'אכול פרי ותהיה בריא'
כתב: יהודה עצבה.
|