נקמת זלדה

הסיפור הוא סיפור אמיתי המתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה בפולין ומתמקד באזור העיר וילנה וסביבותיה אני אתמקד בבחורה בת 20 נמוכת קומה ושיער בלונדי עם מראה ארי לכל דבר שאינו מסגיר את היותה יהודיה, לבחורה הזו קוראים זלדה.

זלדה הייתה חברה באותן קבוצות נוער אשר הכשירו את עצמם לעליה לארץ ישראל.

כבחורה בודדה ללא אימא שנפטרה זה מכבר ואבא שגר בוורשה הכשירה עצמה לחיי קיבוץ אבל תוכניות לחוד ומעשים לחוד. בשלהי 1943 חרב העולם לא רק על זלדה אלא על כל יהודי פולין בשעה שהנאצים פלשו למדינות אירופה וזלדה מצאה עצמה בודדה בגיהינום של שלהי מלחמת העולם השנייה.

כמו כל היהודים לקחה זלדה מזוודה קטנה ועלתה לרכבת והנדודים החלו.תחנתה  הראשונה הייתה –וורשה. משם המשיכה לעיירה הקטנה בה גרה על מנת להציל מעט מרכוש המשפחה.

כבר אז נחשפה להתעללות הגרמנים והליטאים ביהודים הפוגרום בעיירה היה בעיצומו היהודים נזרקו לרחוב הבתים הועלו באש נשים הופרדו מבעליהן וילדים הופרדו מאמותיהן ובעיר כבר השתוללה מגיפת הטיפוס הפחד והאימה שררו בעיירה הטלאי הצהוב היה כבר סימן ההיכר של היהודים.

זלדה שחוותה את כל המאורעות הועברה עד מהרה לגטו וילנה שהיה בנוי משבע רחובות מסוגרים עם 80.000 יהודי הסביבה מצאה עצמה יוצאת לעבודות כפייה בבניית פסי רכבת, עבודה פיסית קשה לבחורה צנומה וחלשה רק סיוע של זקן גרמני שריחם עליה הביא לה מזון ממטבח החיילים הגרמנים.

הזקן שהבחין שזלדה שלא נראית כיהודיה עקב מראה הארי שלה, הציע לה לברוח הרעיון דווקא נראה לזלדה וביציאה למחרת ליום העבודה היא קראה את הטלאי הצהוב התחמקה מהקבוצה וברחה.
 

זלדה הגיע לכפר קטן שם אומצה על ידי איכר פולני שחשב אותה לפולניה ושרדה תקופה קצרה.

בשלב זה של המלחמה ובעקבות כרוז של המחתרת שקרא "לא ללכת כצאן לטבח" נשבעה זלדה לחבור לחבריה מההכשרה ולהיות פרטיזנית לוחמת בקבוצת "הנקם" של המנהיג והמפקד –אבא קובנר.
 

המשימות של זלדה היו לקשר בין המחתרת ביערות ווילנא לבין הגטו כ- 18 פעמים היא עשתה את הדרך על מנת להבריח יהודים נשק תרופות ומסמכים  מבלי שתיתפס תוך סיכון עצמי בימי גשם שלג בלילות ירח ובדרכים לא דרכים בבוץ טובעני  וכפור עז, שרדה הבחורה את הגיהינום ויצאה מן התופת בשלום.   

לאחר המלחמה עוד המשיכה זלדה והקבוצה לחפש גרמנים שהסתתרו בבתים ונקמו בהם בכל יכולתם. אבל את נקמתה המתוקה היא השלימה לאחר עלייתה לארץ ישראל בנתה בית הולידה ילדים ראתה את דור ההמשך בנכדיה ובביתה דורית שסיפרה את סיפורה.