|
שבת, שבת / יוסף עוזר
מֵאַבָּא קִבַּלְתִּי גְּבִיעַ כֶּסֶף
עַל הַגָּבִיעַ מִכְסֶה, עָלָיו צִפּוֹר
מַמְרִיאָה אֶל
יַבֶּשֶׁת נְשִׁיקַת הַשַּׁבָּת
שָׁמוֹר וְזָכוֹר.
שֶׁלֹּא יְחַתֵּךְ הַפֶּרַח: נוֹשֶׁקֶת לוֹ הַשַּׁבָּת.
הַצִּפּוֹר בְּלֵּב הַשַּׁבָּת מְקַנֶּנֶת
שֶׁאֵשׁ לֹא תִּבְעַר: לְשׁוֹנוֹתֶיהָ שַׁבָּת.
הַצִּפּוֹר בִּכְנָפֶיהָ אֶת גַּחֶלֶת הַשַּׁבָּת מְהַבְהֶבֶת.
שֶׁלֹּא יִקָּטֵם פֶּרַח, שֶׁלֹּא יֵחָצֵב הַר
שֶׁלֹּא אֶמְדֹּד
גַּם לֹא אֶת מִילִימֶטֶר הַמָּוֶת הַמִּזְדַּחֵל:
הָאָדָם סָלַל רַעְיוֹנוֹת וְרֻבָּם – רַעְיוֹן נִמְהָר.
וְרָהְבָּם פָדִיחָה
יַבֶּשֶׁת נְשִׁיקַת הַשַּׁבָּת הִרְהִיבָה
הִרְחִיבָה גְּבוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ
מִלֵּאנוּ יַיִן, שָׁתִינוּ.
לְאוֹרוֹ שֶׁל הַנֵּר בְּאֶצְבְּעוֹת יָדֵינוּ רָאִינוּ
צִלְלֵי דּוֹר וּצְלָלָיו בְּכַף יָד אַחַת לְבַדָּהּ.
וַיְהִי עֶרֶב.
הַצִּפּוֹר נֶעֶלְמָה.
נִמְרְטוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי.
אָמַר לִי בְּנִי הַקָּטָן:
מִפַּחַד הָאָדָם
בַּלֵּב הַצִּפּוֹר הִתְחַבְּאָה.
|