|
היה היה אבא ולו בן יחיד, עברו שנים רבות והאב הזקן קרא לבנו ואמר לו שהוא חש שימות בקרוב ורוצה לתת לבן שלו שלוש עצות.
עצה ראשונה: אל תלך בשמש.
עצה שניה : לאכול רק דבש.
עצה שלישית : לישון רק עם קטיפה.
טוב הבן הבטיח לאבא שלו שישמור על שלושת העצות האלה ובאמת אחרי שהאבא מת, היה הבן שבוע באבל ואחר כך הלך לעבודה, אבל תמיד לקח איתו את המטריה להגנה בפני השמש כמו שהבטיח לאבא שלו.
כשבא הבייתה ואשתו הגישה לו את האוכל שבישלה לו באהבה רבה. אמר לה – סליחה, אבל אני אוכל רק דבש. טוב הביאה לו דבש.
האישה הכינה לו את המיטה. אמר לה – סליחה, אני רק ישן בקטיפה.
טוב ככה כל יום. אוכל דבש, ישן על הקטיפה ונזהר מהשמש. התחיל לסבול, נהיה לו מחלת עור ושום רופא לא הצליח לרפא אותו. עד שיום אחד הגיע רופא חכם והוא שמע על הצוואה שלו וצחק.
אמר לו הרופא – לא הבנת את העצות של אבא שלך. כשאמר לך, אל תלך בשמש, הוא התכוון לכך שתצא לעבודה מוקדם לפני זריחת השמש. וכשאמר לך לאכול דבש, הוא איחל לך שכל אוכל שתאכל יהיה מתוק לך כמו הדבש וכשאמר לך לישון רק על קטיפה, הוא התכוון לכך שכשהאישה מציעה לך את המיטה הרי כאילו הציעה לך מיטה של קטיפה.
הבין הבחור את עצותיו של אבא ומאז חי חיים מאושרים וטובים כי הכל נראה לו טוב וראוי ליהנות ממנו.
|