סיפורים נוספים:
המזוודות מוכנות למסע

עמוד הבית » סיפורים » תחום כתיבה ומחקר » מסע משפחתי מאת שניר מרינבך » פרק רביעי: פסטיבל בפאטרס

פרק רביעי: פסטיבל בפאטרס

נכתב על ידי: שניר מרינבך כפי שסופר לו על ידי בתו הקטנה

אני לא זוכרת כבר איפה אני, אני מרגישה שעבר המון זמן. אבל אנחנו עדין באתונה אחרי שחזרנו למלון מהאקרופוליס ואכלנו שוב סופלקי, אני לא מבינה כמה סופלקי אפשר לאכול.
בערב אכלנו שוב סופלקי.
אבא ואמא אומרים שמחר נוסעים לפאטרס ומשם מפליגים לברנדיזי באיטליה. הפצע בפה כבר ממש עבר ואפילו כבר אין חום, אבל הכל מעצבן אותי. ובאמת הלכנו לישון ב 23:00 אחרי שראינו די.וי.די.

לאביגיל אחותי מתנדנדת שן ראשונה ואילי מחכה ושואלת מתי אצלה, הרי הן תאומות.

בבוקר קמנו מוקדם ושוב בכיתי.

בקבלה אמרו לאבא שחייבים לזוז מהר, כי יש פסטיבל בפאטרס ואין כבר רכבות כמו שהוא זוכר מהטיול שלו לפניי 25 שנה.

מה הוא לא מבין שדברים משתנים? אז אכלנו ארוחת בוקר מדהימה, אבל אני לא רציתי לאכול כ"כ .הם לא מבינים

שאני ממש לא מבינה איפה אני.

לקחנו שוב 2 מוניות ונסענו בשיירה לתחנת האוטובוס הראשית של אתונה.

אבא הלך לקנות כרטיסים ואח"כ חיכינו לאוטובוס שלנו. שם היו מלא אנשים מחופשים והם נסעו גם לפאטרס לפסטיבל.

עלינו לאוטובוס ענקי עם מדרגות ומלא אנשים סביבי בכיתי ונרדמתי.


כשקמתי כבר ההיינו מאוד קרובים לפאטרס. ירדנו מהאוטובוס ולקחנו מונית הפעם רק אחת והנהג נשאר עם תא מטען פתוח.

הגענו לטרמינל החדש שרק נפתח לפניי שנה ואבא היה שמח כי מותר לעשן.

היו שם בובות גדולות בגלל הפסטיבל.

חיככנו המון זמן שם למעבורת, אכלתי גלידה ובעיקר בכיתי.

אח"כ אמרנו ביי ביי יוון. ואוטובוס לקח אותנו למעבורת.
המסכות לפסטיבל
© כל הזכויות שמורות
ו', ניסן, תשע"ג. 17.3.13
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה