האתר מוקדש לזכרם של: סואלי, רעייתי, יונתי, תמתי. שסללה את נתיב חיינו. ולאחי האהוב אברהם שנפרד והוא עלם חמודות.
סיפורים
ארץ הקפה, הכדורגל והסמבה
השפה העברית
מכל הבא ליד
מספרים באתר
סיפורי אוכל
סיפורי ארץ ישראל
סיפורי בעלי חיים
סיפורי בעלי מלאכה
סיפורי גולשים
סיפורי דרויאנוב
סיפורי הומור
סיפורי החודש
סיפורי חגים
סיפורי חכמה
סיפורי חסידים
סיפורי ירושלים
סיפורי ירושלים לשידור
סיפורי משפחות
סיפורי עדות
סיפורי עם
סיפורי ערב
סיפורי קוסמים
סיפורי רפואה עממית
סיפורים ופעילות לימי הקורונה
סיפורים לילדים
סיפורים מוקלטים
סיפורים מן המקורות
ספרים
סרטונים
פינת הזכרונות
פתגמים
תחום כתיבה ומחקר
האזנה
גבן הגבינות הגלילי
האזנה לשירה וקטעי פרוזה.
הוי ארצי
לא פעם בקיץ
סונטה על לאה
קריאטרון
'שמע סיפור
תסכיתי רדיו
קהילות
הסדנה האינטרנטית
הרושמים
מועדון המספרים
סדנאות למספרי סיפורים
סדנת בית הלוחם מחזור שני
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2011
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2012
קהילת החרשים
הופעות
"מהמיל עד המילניום"
"קריאטרון"
יום הולדת לסבא או לסבתא
'ימי הרדיו'
מאאתיים סיפורים ירושלמים
מדברים בעברית ירושלמית
על ריבי אליהו - מתוך 'ימי הרדיו'
נוסטלגיה
גלויות שלמה נרינסקי.
המחבט
המסטינג
הפליט
הפרימוס
הרדיו
חפצי הבית
יום כביסה
ימי הצנע
משחק החישוק
משחקי ילדות
סיגריות ופרסומות
סיפורו של ספר הטלפונים
סיר הפלא
קופת ק.ק.ל
קרפיון באמבטיה
שירת אנשים - שירת הטלפון
צור קשר
מפת אתר
תקנון
עמוד הבית
סיפורים נוספים:
יומן גחלת לפני אחרון
פרק חמישי: בדרך לאיטליה
פרק עשירי: יום כביסה
פרק רביעי: פסטיבל בפאטרס
פרק שביעי: בונז'ורנו איטליה
פרק שישי: גחלת לוחשת
פרק שלישי: אתונה
פרק שמיני: אני אוכלת גלידה
פרק שני: אני בוכה ונרדמת
פרק תשיעי: בגן 'ששוים'
כלבת ג'ק ראסל
עמוד הבית
»
סיפורים
»
תחום כתיבה ומחקר
»
מסע משפחתי מאת שניר מרינבך
»
פרק ראשון: שעות ראשונות
פרק ראשון: שעות ראשונות
נכתב על ידי: מרינבך
זהו.
הכל ארוז, הטיסה נקבעה ל 06:00 בבוקר צריכים להגיע ב 03:00 לנתב"ג. הקיצר לילה בלי שינה. אנחנו הרי גרים בקיבוץ בצפון, זה אומר עוד 3 שעות נסיעה. אני בת שנתיים, האחיות שלי תאומות בנות 6 ויש לי גם אמא וגם אבא.
סבא לוקח אותנו לשדה התעופה , יש לי דלקת בגרון ואני עם חום את הכלבה אהובה שלי "ברוריה" מסוג ג'ק ראסל סבתא הבטיחה שתשמור לי עליה עד שאחזור. אני לא ממש מבינה למה צריך לעזוב את הקיבוץ שאני כ"כ אוהבת, אבל ההורים שלי מבטיחים לי טיול גדול. אבל כבר לפניי שנה שטסנו לכריתים מאוד סבלתי בטיסה. נו מילא.
אני ישנה כבר שעתיים. אמא מכסה אותי ומעבירה אותי לאוטו של סבא. כל הדרך אבא מתלונן שהוא מאוד עייף. אימא נרדמת ממש בכניסה לנתב"ג.
סבא לא עצר כל הדרך. ירדנו בשדה התעופה. אבא פרק מלא מזוודות ואני חושבת על ברוריה שבטח עצוב לה. אנחנו עושים כל מיני דברים מוזרים ואני יושבת בעגלה במקום מלא אור כאילו זה יום.
אנחנו שולחים את המזוודות ואפילו יש לי דרכון בשדה התעופה. אני רוצה בקבוק ואימא גם מחליפה לי חיתול. אנחנו שותים ואוכלים ולי יש פצע בפה וכל הזמן אני בוכה, אבל מצאנו גן שעשועים קטן ואני משחקת עם האחיות הגדולות שלי וממש כייף.
אנחנו עולים למטוס.
שדה התעופה בן גוריון
© כל הזכויות שמורות
ג', ניסן, תשע"ג. 14.3.13
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה
Time: 14/06/2023 07:37:54
Template: Story