סיפורים נוספים:


	אמנוני ישנוני גרטה המכשפה פגישה עם לורד בירון

שעונים

עמוד הבית » סיפורים » מספרים באתר » תיקיית אמנון ורנר » מעשה בקופסת שעונים

מעשה בקופסת שעונים

מספר: אמנון ורנר:

בחמישים ותשע הייתי גזבר קיבוץ. בין השאר לכל חבר יש שעון, אתה יודע השעונים הגדולים האלה שעונים מעוררים. חברה התחילו בארבע בחמש בבוקר. פעם בחודש תליתי מודעה 'היום אני מקבל שעונים לתיקון' הייתי מביא את זה לתל אביב ליד קולנוע תמר היה שען בפסאג' שמה. אוסף אתץ השעונים מביא לשען. ככה זה עבד בקיבוץ שנים.

יום אחד הגיעה השלמה מארגנטינה. אחד אומר -אני מבין בשעונים. וולה זה שמחה. סוף סוף יש מישהו. אני תולה מודעה 'היום תביאו את כל השעונים שלכם, יש כתובת.

אני נותן את זה לבחור הזה. עובר שבוע, שבועיים. יום אחד אחרי חודש מגיע הבחור עם קופסה גדולה. כל החלקים מפורקים בפנים, מחוגים קפיצים רצועות. אומר -אני מצטער אני לא מצליח להרכיב. אמרתי שאני מבין, אבל לא מצליח להרכיב.

סוף השנה מחליפים תפקידים. בקיצור הקופסה הזאת עוברת שנה שנה, מיד ליד, מדור לדור . לפני כמה שנים פתחנו חנות יד שניה. היום זה מונח בחנות של האלטע זאעכן למעלה.

אבל אם אתה מתעניין תקבל את זה בזול.

יהודה: לא יודע, אבל סיפור טוב יצא מזה.

כ', טבת, תשע"ב. 15.1.12