|
לפני כשנתיים הצטרפתי לטיול מאורגן לטורקיה, טיול ארוך שנמשך שבועיים. שלושת הימים האחרונים הוקדשו לאיסטנבול ואתריה הרבים המגוונים והמרתקים.
ביום השני לשהותנו באיסטנבול, פניתי למדריך הקבוצה וביקשתי להפרד למשך מספר שעות ע"מ שאוכל לבקר באתרים שלא תוכננו במסלול המקורי.
כמובן שהמדריך לא התנגד, נפרדתי מחברי לקבוצה, שיש לאמר שזו היתה ההכרות הראשונה עמם ושמתי פעמי למוזיאון הארכיאולוגי המצוי במרחק הליכה קצרה מהטופקאפי.
נכנסתי בשער הכניסה למוזיאון המשתרע על פני חמש קומות עמוסי אלפי מוצגים מתקופות וממקומות שונים ורבים. פניתי לאחד מעובדי המקום וביקשתי עזרה באיתור המוצגים אותם הצגתי בפניו.
העובד גילה נכונות ראוייה להערכה וקרא לי להתלוות אליו לקומה עליונה. הוא הצביע על שידה שניצבה במרכז האולם ואכן בתוך השידה ומתחת לזכוכית הגנה נגלתה לעיני "כתובת השילוח". כתובת חקוקה על לוח אבן בגודל 20x62 בכתב עברי עתיק שהתגלתה בשנת 1880 והמנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים שחפרו זו מול זו ופריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח לעיר דוד אל בריכת השילוח בעיר דוד.
הארוע מיוחס לתקופת חזקיהו בעת מצור סנחריב והחציבה מוזכרת בכמה מקומות בתנ"ך כמו בספר מלכים ב' כ' 20:"ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הבריכה ואת התעלה ויבא את המים העירה....".
הכתובת נעקרה מפתח הנקבה בתקופה העותומנית ונלקחה לאיסטנבול ומוצגת שם עד היום.
המוצג השני שגם הוא כמו הראשון נלקח מירושלים הוא גוש אבן מסותת בגודל של 90x80 בערך, אבן ששמשה כנראה כמחיצה סביב בית המקדש השני ועל אבני הסורג נחקקו אזהרות בשפות שונות שכוונו בעיקר לגויים לבל יחצו משם לעבר האזור המקודש. שתי אבנים כאלה שרדו האחת ספונה במוזיאון ישראל והשניה כאמור נלקחה לאיסטנבול בתקופה העותומנית.
לגבי המוצג השלישי לא ארחיב, רק אזכיר כי מדובר בפיסת אבן גיר קטנה שידועה כלוח גזר ועליה חרותים בכתב עברי קדום העבודות החקלאיות ע"פ חדשי השנה והמתוארכת למאה העשירית לפנה"ס.
לאחר שבחנתי בעניין והנאה את שלושת המוצגים,פניתי לצאת מהמוזיאון ולפתע אני מזהה את אלכס. ד"ר אלכס הינו אחד מחברי לקבוצת הטיול, עולה חדש מחבר המדינות תושב אשדוד.
- מה מעשיך פה אלכס? שאלתי.
- תראה אמר אלכס - אני מהנדס חשמל בכיר ובאוניברסיטה ברוסיה למדתי גם קצת הסטוריה וארכיאולוגיה, באחד הקורסים נודע לי כי ארון הקבורה המפואר של אלכסנדר מוקדון מוצג במוזיאון הזה ותמיד חלמתי שיום יגיע ואני יגיע לאיסטנבול לראות את הפלא.
- טוב מאד אמרתי לאלכס - אני בא איתך, כי על המוצג הזה נודע לי זה עתה מפי אלכס.
- חכה רגע אלכס ! קראתי - תגיד את המוצגים מירושלים ראית כבר ? אלכס הביט בי במבט משועשע - מוצגים מירושלים? על מה אתה מדבר עוזי ?
אחזתי בידו של אלכס והובלתי אותו לקומה העליונה תוך שאני מתחיל בסקירה מקיפה על מה שהוא הולך לראות. לאחר דברי ההסבר שכללו גם סקירה הסטורית קצרה, אלכס כמעט קפא במקומו. ליד שידת התצוגה של כתובת השילוח אפילו הבחנתי בלחלוחיות של דמעה נושרת מפניו לרצפת האולם.
- תראה עוזי, אמר אלכס - אתה לא יודע מה גרמת לי? שנים שאני מפנטז להגיע לכאן לבקר ולראות ארון קבורה של גוי, אמנם מפורסם והארון מהודר, אבל גוי, ואתה עוזי בא ומנחית עלי את ההסטוריה של עמי שלי שחלקים ממנה ספונים פה וזאת לא ידעתי.
לאחר שסיירנו יחד בשאר אגפי המוזיאון יצאנו למקום המפגש עם הקבוצה ואלכס לא מפסיק למלמל "חפשתי את אלכסנדר מוקדון אך מצאתי את ירושלים.
|