האתר מוקדש לזכרם של: סואלי, רעייתי, יונתי, תמתי. שסללה את נתיב חיינו. ולאחי האהוב אברהם שנפרד והוא עלם חמודות.
סיפורים
ארץ הקפה, הכדורגל והסמבה
השפה העברית
מכל הבא ליד
מספרים באתר
סיפורי אוכל
סיפורי ארץ ישראל
סיפורי בעלי חיים
סיפורי בעלי מלאכה
סיפורי גולשים
סיפורי דרויאנוב
סיפורי הומור
סיפורי החודש
סיפורי חגים
סיפורי חכמה
סיפורי חסידים
סיפורי ירושלים
סיפורי ירושלים לשידור
סיפורי משפחות
סיפורי עדות
סיפורי עם
סיפורי ערב
סיפורי קוסמים
סיפורי רפואה עממית
סיפורים ופעילות לימי הקורונה
סיפורים לילדים
סיפורים מוקלטים
סיפורים מן המקורות
ספרים
סרטונים
פינת הזכרונות
פתגמים
תחום כתיבה ומחקר
האזנה
גבן הגבינות הגלילי
האזנה לשירה וקטעי פרוזה.
הוי ארצי
לא פעם בקיץ
סונטה על לאה
קריאטרון
'שמע סיפור
תסכיתי רדיו
קהילות
הסדנה האינטרנטית
הרושמים
מועדון המספרים
סדנאות למספרי סיפורים
סדנת בית הלוחם מחזור שני
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2011
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2012
קהילת החרשים
הופעות
"מהמיל עד המילניום"
"קריאטרון"
יום הולדת לסבא או לסבתא
'ימי הרדיו'
מאאתיים סיפורים ירושלמים
מדברים בעברית ירושלמית
על ריבי אליהו - מתוך 'ימי הרדיו'
נוסטלגיה
גלויות שלמה נרינסקי.
המחבט
המסטינג
הפליט
הפרימוס
הרדיו
חפצי הבית
יום כביסה
ימי הצנע
משחק החישוק
משחקי ילדות
סיגריות ופרסומות
סיפורו של ספר הטלפונים
סיר הפלא
קופת ק.ק.ל
קרפיון באמבטיה
שירת אנשים - שירת הטלפון
צור קשר
מפת אתר
תקנון
עמוד הבית
סיפורים נוספים:
דו רה מי פ סול
השפה העברית
ילדה עם מעיל אדום
סורמאלו והדג
סיפורי ירושלים
פתגם בלדינו מאת: קטריבס
מקלט הרדיו
עמוד הבית
»
סיפורים
»
סיפורי החודש
»
סיפורי חודש מרץ. אדר ב', תשע"א
»
העברית של הרדיו
העברית של הרדיו
נכתב על ידי: יהודה עצבה
לשמיעת העברית של הרדיו:
הערה:
נציע לקרוא קודם את הכתוב ורק לאחר מכן להאזין לקובץ הקולי המצורף.
הרדיו היה מרכז החיים התרבותי בשנותיה הראשונות של המדינה. ממנו שמענו את העברית בהגייה הנכונה. באותם שנים הייתה הקפדה מלאה ורצינית על ידי טובי הבלשנים שדאגו שהעברית הנשמעת תהיה רהוטה ומדוייקת.
דגש מיוחד היה על ביטוי והגייה נכונים של האותיות הגרוניות. ה'עין' הייתה חייבת להישמע נכון ובה במידה ה
'חית'
הייתה צריכה להיות נקייה וחלקה. הייתה הקפדה מיוחדת ורצינית לגבי ה'ריש'. היא הייתה חייבת להיות גרונית מתגלגלת ולא צברית כפי שהיא נשמעת כיום.
מאחר ושנים רבות השתתפתי כשחקן רדיו בתכניות כל ישראל לנוער ובתסכיתי מתח שהחשוב בהם היה 'פול טמפל' אציין כי גם בקטעי משחק אלה הייתה הקפדה על הגייה נכונה.
הרדיו היה איפוא מורה הנבוכים הגדול לזרם העולים שהגיע לארצנו הקטנטונת להתיישב בה כשהיידע בשפה העברית היה מועט ולמעשה תקומתה של המדינה הפיחה את החיים בשפה העברית. לא אגזים אם אומר שנס תחייתה של השפה העברית לא רק שליכד את כולנו שדיברנו ב'בליל' שפות עצום ורב שהגיע מהגלויות הרבות שלנו אלא היה זה הנס האמיתי של התחייה הלאומית שלנו חזרה כאן בבית.
האזינו לקטע המוקלט על מנת לחוש ולהאזין לעברית זו.
מתוך מוזיאון חי ברחביה
© כל הזכויות שמורות
ב', אדר ב', תשע"א. 8.3.11
1.
ולאן הגענו?
מאת: רמי
26/03/2011
"אוצר" מילים דל, לעז וסלנג למכביר, צלילים גרוניים אינםנשמעים כלל (מלבד בפי בני הדור הראשון של עולי ארצות ערב) ואפילו ההא' הפכה לאלף (ונשמעת כמו A). בכל זאת אני זוכר את "פול טמפל" לטובה, אבל בעיקר אני זוכר שבשעה שמונה בבוקר החלה השעה בערבית ולצלילי ה"למה לי חמור ולמה לי גמל" הייתי מזנק מהמיטה ומתלבש בחופזה ורץ לגימנסיה...
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה
Time: 14/06/2023 07:38:41
Template: Story