|
יום אחד הלך סורמאלו למוכר הדגים במחנה יהודה לקנות דג לשבת. מגיע סורמאלו ליעקב מוכר הדגים מניח את ה"ברמיל" ( חבית קטנה ששימשה לכביסה ) הקטן כהרגלו לקבל לתוכו דג לשבת. ואז אומר לו יעקב המוכר - אדון אברם הפעם הפתעה,הבאתי לך דג ים.
- שו דג ים, מה זה דג ים? שואל סורמאלו.
- עד היום, מכרתי לך דגים מהבריכה. היום קבלתי משלוח ראשון של דגי ים, זה דג גזעי אסלי ישר מהים. הנה שולף מוכר הדגים דג גדול מפרפר הישר לתוך הברמיל של סורמאלו ומוסיף מים, - "מי ים" ( מוית בחר ) אומר המוכר. וסורמאלו אוחז בחבית ומתבונן בדג המפרפר במים בפליאה. – דג ים ממלמל לעצמו.
מגיע סורמאלו הבייתה נכנס לבלקון, מכין כוס תה עם נענע, מתיישב על השרפרף הקטן ומתבונן בדג ולוחש לעצמו – תראה מה זה, דג ים, מהים הגדול ישר לבלקון של סורמאלו. פתאום נדמה לו שהדג מתבונן בו. משהו קורה לו לסורמאלו, נוצר איזה קליק מהעין של הדג לעין של סורמאלו והוא מחליט שהשבוע הוא לא אוכל את הדג.
אבל סורמאלו אדם חכם, מהר הוא מבין שמי הים יתאדו ואז זו סכנה. מה עושה סורמאלו? כל יום מוציא כף מים מלוחים ומוסיף כף מים מתוקים עד שהמים לגמרי מתוקים. והדג כמו אריה. עובר עוד שבוע וסורמאלו מחליט שהדג עבורו זה חיית מחמד. אבל מים יקר בירושלים. מה עושים?
כל יום היה מוציא סורמאלו כפית מים מהברמיל עד שאין מים בכלל והדג כמו אריה. רואה סורמאלו את הפלא ואומר - דבר כזה צריך להראות לחברים בתל אביב. טוב, נכנס לסלון פותח את "הקשון" המגירה של הארון ומוציא משם שרשרת כסף דקה שהסבתא שלו הביאה מגרוזיה וניגש לדג. הדג כבר מבין בחושיו "הדגיים" שהולך להיות פה טיול יפה וקופץ מעל לחבית. טוב, סורמאלי קושר לו בעדינות את הסנפירים והיידה קורא לדוד הקטן שהייתה לו מונית קייזר פרייזר ונוסעים ליפו. כל הדרך עושה דוד הקטן בזומירה שלום לכולם וככה כולם יודעים שדוד הקטן וסורמאלו נוסעים ליפו.
טוב הגיעו ליפו, איך שיצאו מהמונית וסורמאלו עשה קס..קס..קס לדג והדג קפץ מהמונית והתחיל ללכת איתם קשור לשרשרת הכסף שביד של סורמאלו. אנשים עצרו באמצע הרחוב בשוק. עין לא ראתה דבר פלא כזה. דג חי מהלך לו על הסנפירים וסורמאלו מבסוט _ זה דג ירושלמי, מסביר לקהל הרב המצטופף לחזות בפלא. מעולם לא ראו דבר כזה וככה דוד הקטן וסורמאלו הולכים וכולם הולכים אחריהם, בוגנים מהדגים, וזיסו הרומני והבולגרי וככה כל הדרך מצטרפים המון אנשים ממש שיירה גדולה ככה הלכו הלכו עד שנכנסו לתל אביב והגיעו לאיזה גשר מעל נחל ששמו ירקון, ככה עמדו על הגשר ולא שמו לב, פתאום החליק הדג נפל למים וטבע.
אחת הגירסאות הראשונות של הסיפור מופיעה בסיפורי חלם כשהרבי של העיירה קונה דג גדול לשבת ותוחב אותו לכיס מעילו והדג המפרפר מצליח לתת סטירה לרבי. - מה! נזעקו פרנסי העיירה שהדג ייתן סטירה לרבי שלנו. היה לא יהיה. החליטו לשפוט את הדג ויישבו חכמי חלם על המשפט. וכמו שכתוב שם "גמרו ונמנו, נמנו וגמרו והחליטו פה אחד שיש להטיל את הדג המפרפר לנהר ולהטביעו עד צאת נשמתו. וכך עשו לקחו את הדג המפרפר והטילו אותו אל הנהר ולא זזו משם עד שלא ווידאו שהדג אכן צולל אל מעמקי הנהר.
סיפור זה מסופר על ידי בגירסאות שונות. גירסה נוספת ניתן למצוא בספרי: מאאתיים סיפורים ירושלמיים, בהוצאת צבעונים.
לגירסה מצולמת של הסיפור הקש כאן.
|