|
בעיר רחוקה חיה משפחה אב,אם ובניהם שהיו 10 בנים ושתי בנות כאשר האב הרגיש כי שעתו הגיעה ועליו להחזיר את נשמתו לבורא. קרא לכל ילדיו שיבואו אליו וסיפר להם כי הוא מרגיש ששעתו הגיעה וברצונו להיפרד מהם ע"י כך שימשיל להם משל ויתן להם דוגמה שתשמש אותם בחייהם לאחר מותו.
ובאמרו זאת להם הוא ביקש מהם שכל אחד מהם יצא בחוץ ויחפש מקל באורך של מטר בערך ויביאו אליו,הלכו הילדים וכל אחד מהם חיפש ומצא מקל כפי שהאב ציווה אותם וחזרו אליו כל אחד ומקלו בידו. כעת האב ציווה אותם שכל אחד ייקח את המקל שהביא וישבור אותו ע"י כך שיתפוס אותו משתי הקצוות ועם הברך ישבור אותו באמצעותו,הילדים שהיו חסונים וחזקים צחקו וכל אחד לקח את מקלו ו...הופ שבר אותו לשניים. הסתכלו הילדים על אביהם והראו לו את מקלותיהם ששברו ללא כל קושי,האב חייך ואמר להם עכשיו אני רוצה כי תצאו שוב בחוץ ותביאו שוב כל אחד מקל כמו זה שהבאתם בפעם הראשונה.
שוב יצאו הילדים מחוץ לבית וכל אחד מהם חיפש והביא איתו מקל כמו המקל הקודם. כעת האב אמר להם: קחו את כל המקלות קשרו אותם יחד בחבל. וכך עשו הילדים כל אחד הניח את מקלו ליד מקל אחיו וקשרו אותם לצרור אחד. האב שראה את צרור המקלות הקשור, אמר להם: עכשיו תנסו לשבור את כל צרור המקלות הקשורים יחד. ניסה הגדול וניסו האחרים כל אחד בתורו. אף אחד לא הצליח לשבור את חבילת המקלות הקשורה יחד. הסתכלו הילדים על האב ואמרו לו כי אין בשום אופן ופנים לשבור את החבילה הקשורה יחד.
אז אמר להם האב: כך גם בחיים אם כל אחד מכם יהיה לבד וידאג לעצמו, כל אחד שיבוא מבחוץ יוכל לשבור אותו ולהכניעו. אך אם כולכם תלכו יחדיו אחד למען הכל וכולם למען אחד, אף אחד לא יוכל לשבור אותכם או להכניעכם כמו שלא הצלחתם לשבור את חבילת המקלות הקשורה יחדיו!
הילדים הבינו את המסר שבמשל ומאותו היום כולם פעלו יחדיו ואחד עזר לשני ושמר עליו ואף אחד לא יכל להכניעם או לנצח אותם בכל תחומי החיים שלהם. והאב החזיר נשמתו לבורא שמח ומאושר כי ילדיו קבלו עצתו והדרכתו.
גם סיפור זה שמעתי מאבי ז"ל איש ישר וצדיק מורה ומחנך שנים רבות בעיר חילה אשר בעירק ורבים מאנשי הקהילה כיבדו אותו וגם התושבים המקומיים המוסלמים שם כיבדו והעריכו אותו וחלקם שלחו את ילדיהם ללמוד אצלו בשיעורים פרטיים יהי זכרו ברוך.
נשלח על ידי הרושם עטר רון-סמי. שובץ באתר ב- 24.8.07.י' אלול, תשס"ז.
הערה: שמרנו כמובן על לשונו של המספר.
|