בס"ד זיכרון משה היא הבית הכנסת הגדול "אהלי יעקב" המפורסם בין תושבי ירושלים ובמיוחד בין למדניה, ומה נהדר המראה בימי החול עת המזרח כולו מיושב ע"י יהודים מצוינים וגדולים בתורה מגדולי הרבנים שבגולה הוגים ועוסקים בתורה לשמה. אברכי משי, בני ישיבה צעירים, וסתם יהודים מבני עמך משכונות שונות פוקדים את המקום, מי למנחה ומי למעריב. מי לפגוש מכר ואו ידיד ומי למכור ולסחור בתשמישי קדושה. השם "זיכרון מוישה" בהברה אשכנזית ירושלמית טיפוסית מוכר לכול ירושלמי הנוהג להתפלל במניין, בית הכנסת המרכזי של השכונה המכונה מזה עשרות שנים בשמה של השכונה שבה הוא שוכן, הוא בית התפילה המפותח וההומה ביותר אחרי "זהרי חמה" שבשוק מחנה יהודה. זה המקום היחיד שבו תוכל להתפלל בעת ובעונה אחת שחרית מנחה ומעריב. בית הכנסת בנוי כז'אנר עם שטיבילאך מרכזי ובו מסביב חדרי תפילה ולימוד נפרדים והוא שוקק פעילות בכל שעות היממה ובכל ימות השנה . שמו המקורי היה "אהלי יעקב" אך עם השנים נישכח מלב בעבור אלפי המתפללים הפוקדים את המקום מידי יום והעושים בו כשלהם. איש איש בא למקומו בה נקבעה בעלותו וחזקתו על המקום, באחד החדרים הפנויים. עד מהרה מתקבצת קבוצה ירושלמית טיפוסית הכוללת מגוון של טיפוסים של מתפללים מעדות מגזרים ודיוקנאות שונים. אמנם המקום שוכן בלב ליבו של השכונה החרדית שמעניקה צביון חרדי למקום. אז באותם ימים עתיקים שלא היו מוקדי בילו אחרים בירושלים ושבגרוש היה חור היווה המקום אבן שואבת לקהל גדול של שוחרי תורה שהיו צובאים על הבית הכנסת בעיקר בלילות השבת ונאספים לכבודו של הדרשן והדרשה. כיום כמעט קשה להאמין, אבל בעבור מאות השומעים שנהגו לגדוש את המקום הייתה הדרשה המרכזית של ליל שבת מופע של בידור ממש עם שילוב מופלא ויחיד בין תלמוד תורה מוסר ונאומים יוצאי דופן מצד הדרשנים שפקדו את המקום. "אהלי יעקב" נקראת ע"ש יעקב דוד ברגעט,אבל העזרת נשים נתרמה ע"י יעקב אחר שניקרא יעקב יוסף ברוידא חובב ציון מוורשא שהיה בין היתר ממייסדי המושבה רחובות ושכונת בתי ברויידא שבנחלאות בירושלים. מתחם הבית הכנסת מהווה מעין שוק למכירת מוצרים רוחניים וכל זאת מבלי להזכיר את החנויות הישנות שמסביב ואת מאספי הנדבות והדוכנים ועוד ועוד דומה המקום למסע במנהרת הזמן אל עולם וזמן אחר כאילו שהמקום עמד מלכת.