האתר מוקדש לזכרם של: סואלי, רעייתי, יונתי, תמתי. שסללה את נתיב חיינו. ולאחי האהוב אברהם שנפרד והוא עלם חמודות.
סיפורים
ארץ הקפה, הכדורגל והסמבה
השפה העברית
מכל הבא ליד
מספרים באתר
סיפורי אוכל
סיפורי ארץ ישראל
סיפורי בעלי חיים
סיפורי בעלי מלאכה
סיפורי גולשים
סיפורי דרויאנוב
סיפורי הומור
סיפורי החודש
סיפורי חגים
סיפורי חכמה
סיפורי חסידים
סיפורי ירושלים
סיפורי ירושלים לשידור
סיפורי משפחות
סיפורי עדות
סיפורי עם
סיפורי ערב
סיפורי קוסמים
סיפורי רפואה עממית
סיפורים ופעילות לימי הקורונה
סיפורים לילדים
סיפורים מוקלטים
סיפורים מן המקורות
ספרים
סרטונים
פינת הזכרונות
פתגמים
תחום כתיבה ומחקר
האזנה
גבן הגבינות הגלילי
האזנה לשירה וקטעי פרוזה.
הוי ארצי
לא פעם בקיץ
סונטה על לאה
קריאטרון
'שמע סיפור
תסכיתי רדיו
קהילות
הסדנה האינטרנטית
הרושמים
מועדון המספרים
סדנאות למספרי סיפורים
סדנת בית הלוחם מחזור שני
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2011
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2012
קהילת החרשים
הופעות
"מהמיל עד המילניום"
"קריאטרון"
יום הולדת לסבא או לסבתא
'ימי הרדיו'
מאאתיים סיפורים ירושלמים
מדברים בעברית ירושלמית
על ריבי אליהו - מתוך 'ימי הרדיו'
נוסטלגיה
גלויות שלמה נרינסקי.
המחבט
המסטינג
הפליט
הפרימוס
הרדיו
חפצי הבית
יום כביסה
ימי הצנע
משחק החישוק
משחקי ילדות
סיגריות ופרסומות
סיפורו של ספר הטלפונים
סיר הפלא
קופת ק.ק.ל
קרפיון באמבטיה
שירת אנשים - שירת הטלפון
צור קשר
מפת אתר
תקנון
עמוד הבית
סיפורים נוספים:
בן יקר ופיינרו
הברכה של הרב עוזיאל זצ"ל
הנשר והנסיכה
זוהרה המופקרת מופיעה במלחמת השחרור
יצמח שלום רב מארצי
מי הדליק את הקריות (העששיות) בבית הכנסת בימין משה
ממשה ועד משה לא קם כמשה
נדרים ונדבות
נקדישך ונעריצך
סיפור אודות הרב שרבני
סליחות בימין משה
על מסע לוויה ומרק עוף
פורים בעוצר - בירושלים
המספר משה בן יקר
עמוד הבית
»
סיפורים
»
תחום כתיבה ומחקר
»
תיקיית סיפורי משה בן יקר
»
על בית כנסת יגל יעקב של מונסטיר ודון יצחק אברבנאל
על בית כנסת יגל יעקב של מונסטיר ודון יצחק אברבנאל
נכתב על ידי: משה בן יקר
הייתי אז נער והתפללתי בבית כנסת יגל יעקב באיזו שבת אחת, זה היה ערב שבת והחזן עמיאל התפלל את התפילה, הוא היה חזן טוב והנעימות שלו היו מיוחדות. כנראה הייתי עייף מאוד כי נרדמתי אחרי "לכה דודי".
כשקמתי, היה חושך בבית הכנסת, רק הנרות תמיד דלקו שם.
פחדתי, אף אחד לא היה בבית הכנסת, ניגשתי לדלת הייתה סגורה.
הייתי מלא בחרדה, נירבוזו.
פתאום ליד ארון הקודש ראיתי יהודי זקן שהנר מאיר אותו והוא קורא בספר. באתי אליו בבכי ואמרתי שנסגרתי בבית הכנסת.
הוא הרים את הראש שלו, היה לו זקן ארוך ומן כובע מוזר. העיניים שלו נראו חכמות.
סיפרתי לו הסיפור ושאלתי מיהו
אמר שקוראים לו חכם אברבנאל ושאני לא אדאג, שאלו יהיו הצרות שלי.
הסתכלתי בו ואמרתי שאני לא מכיר בסביבה מישהו בשם הזה.
הוא השיב לי שהוא בא לבקר ולפני כן היה שר בספרד
שר בספרד? אמרתי 'יש שמה שרים יהודים?'
הוא שתק, לא הגיב, אמר לי שהדלת פתוחה עכשיו
יצאתי מהדלת וחזרתי הבייתה להורים שכבר דאגו איפה אני.
למחרת באתי לתפילה, קצת לפני הזמן, ראיתי את הגבאי וסיפרתי לו הסיפור, אמר שלא מכיר יהודי בשם אברבנאל שגר בסביבה.
אמרתי שראיתי אותו, בעיניים שלי
הלכנו לשולחן שלידו ישב היהודי הזה, היה שם ספר ישן מאוד שכתוב עליו 'אברבנאל על התורה'
הגבאי רעד, ככה לחש לי באוזן: "זה היה דון יצחק אברבנאל, זכית שיתגלה אליך, זו זכות גדולה ששמורה ליחידי סגולה"
שאלתי מאיפה לו לדעת.
אמר: הוא התגלה אליי לפני חמש שנים באותו מצב, והשאיר את אותו ספר. הוא מגיע לכאן מידי פעם, לבית כנסת של המונסטירים. שאלתי אותו למה, הוא אמר שזה הבית כנסת היחיד בירושלים הקדושה שמזכיר לו את בית הכנסת שלו בטולדו
הייתי המום ובמשך שעה לא יכולתי להוציא מילה מהפה.
שער הספר לדון יצחק אברבנאל
© כל הזכויות שמורות
1.5.19 - כן' ניסן, תשע"ט
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה
Time: 14/06/2023 07:37:18
Template: Story