סיפורים נוספים:
קרמיקה המספרת את ימיה הראשונים של ברזיל

עמוד הבית » סיפורים » תחום כתיבה ומחקר » תיקיית סיפורי משה בן יקר » בן יקר ופיינרו

בן יקר ופיינרו

נכתב על ידי: משה בן יקר

בשנות החמישים, כשהייתי ילד, הגענו מירושלים לברזיל: עלינו על ספינה לנמל מרסיי ומשם דרך החופים של סנגל שטנו עד לנמל סנטוס שהוא נמל הבית של העיר סאו פאולו. אבא העמיס את המזוודות על עגלה והתקדם לכיוון המכס.
באשנב עמד הפקיד ועיין בניירות שאבא נתן לו "בן יקר" אמר את שם המשפחה אבא הינהן מאיפה? מירושלים אבל לפני כן מקהל פורטוגל שבאיזמיר ולפני כן מפורטוגל.... אם הפקיד לא היה עוצר אותו בידו, היה מספר את כל סיפורה של משפחתי.

- אתה מפורטוגל כמו שאני מפורטוגל...ויש לי משהו לומר לך, הוא ביקש ממישהו שיחליף אותו ויצא שם המשפחה שלי פיניירו, לפי המסורת של אבותיי, היהודים שנאלצו להתנצר בפורטוגל אימצו לעצמם שמות של עצים או חיות. פיניירו הוא אורן.

-אבל חוץ מהזיכרון הזה, המשיך הפקיד וסיפר, - אין לנו במשפחה שום דבר שקשור ליהדות. השיחה הייתה נעימה, יחסית לפקיד מכס שאמור היה להיות נוקשה.

בסיום פנה אלינו אבא ואמר: "אבות אבותיו אימצו את השם פיניירו ויצאו לכיוון המערב אבל אבות אבותינו לא ויתרו על השם העברי ולא על מורשתם ויצאו לכיוון המזרח. ממש מפני מה נגאלו בני ישראל ממצרים? שלא שינו את שמם ואת לשונם.
חוף הים בסנטוס
© כל הזכויות שמורות
כד', ניסן, תשע"ג. 4.4.13
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה