הברזנט הכחול

היה היה בזמנים רחוקים, איש עני ומרוד שחי בבגדד. אף פעם לא הצליח להביא פרנסה הביתה כדי להזין את אשתו ועת עשרת ילדיו. עבודה לא מצא, איש לא רצה להעסיקו, לקבץ נדבות לא היה יכול לעשות כיוון שעדיין יש בו כבוד עצמי. היה מתגנב בלילות לשוק, לאחר שכל בעלי העסק הלכו הביתה. היה מחפש שאריות של ירקות שנזרקו, עוגית ולחם יבשים וכל מה שבא ליד.

 

באחד הימים נמאסו עליו החיים האלה, הוא הרגיש כי אינו עוזר למשפחתו וכי מוטב לו להסתלק. הוא פנה לאשתו ואמר: "אשתי היקרה, אני מרגיש כי אינני עוזר לכם בכלום ואינני מצליח לפרנס אתכם. אלך לי מכאן לעיר אחרת לחפש לי פרנסה וכשירווח לי אחזור או אביא אתכם אלי". האישה החלה לבכות ואמרה: "איך אני יכולה להסתדר בלעדיך? מה אני אתן מחר בבוקר לילדים לאכול? מי יעזור לי?" הוא הביט למעלה לשמים וענה: " הביטי למעלה לשמים, את יכולה ללכת לבעל הברזנט הכחול, ולהגיד לו שאני שלחתי אותך". כוונתו של הבעל הייתה שתלך לבעל השמים הכחולים, היינו לאלוהים, והוא יעזור לה. היא לא הבינה הרבה אבל השלימה עם החלטת בעלה.

 

למחרת בבוקר הילדים התעוררו ודרשו לחם, דבר שלא היה לה, היא החלה לבכות ואמרה לילדים: "אני יוצאת לחפש לכם אוכל" וביקשה מהילד הגדול ללכת לשוק ולחפש לחם יבש או כל דבר שיכול להזין את האחים שלו. האישה הלכה לחפש את "בעל הברזנט הכחול" שאלה אנשים ואף אחד לא ידע למה היא מתכוונת. עד שהגיעה לחנותו של סנדלר. היא ראתה שהוא לובש חלוק כחול והייתה מאוד שמחה ואמרה בלבה: "הנה בעל הברזנט הכחול, אני אגש אליו ואומר לו שבעלי שלח אותי אליו".

 

היא ניגשה לסנדלר ושאלה: "אתה בעל הברזנט הכחול?" הוא הביט בה, חייך אליה וענה: "כן, מה אני יכול לעזור לך?". הסנדלר היה איש חכם מאוד וטוב לב. הוא הבין שהאישה במצוקה וכי היא מבקשת עזרה. פינה לה מקום לשבת ואמר: "את אומרת שבעלך שלח אותך?". היא סיפרה לו את כל הסיפור. הוא נתן לה מעט כסף ואמר: "לכי וקני אוכל לילדים הרעבים שלך, אני אבוא אליך בערב לראות מה אני יכול לעשות בשבילכם". היא הודתה לו ומיהרה לשוק לקנות אוכל לילדים.

בערב הגיע הסנדלר אל האישה הבייתה עם מצרכים רבים, לחם, עוגיות, ירקות ופירות, וכל מה שדרוש. "אמר לאישה: "כל יום ששי תבואי אלי כדי לקבל אתהכסף לקניית מצרכים לכל השבוע". שאלה אותו: "ממש לא נעים לי. לא אוכל להחזיר לך את הטובה שאתה עושה לנו". הוא הביט למעלה לשמים ואמר: "אל דאגה, בעל הברזנט הכחול יעזור לי לעזור לך". כוונתו שאלוהים יעזור לו לעזור לה.

 

עברו החדשים והשנים....פרנסת הסנדלר גדלה מדי יום, כל יום הרווח יותר יותר....פתח בית מלאכה לנעליים שהניב לו כספים רבים. הוא קנה לאישה ולעשרת הילדים בית מאוד יפה, כל הילדים קיבלו חינוך מעולה וחיו ברווחה רבה...הסנדלר ידע כי כל השפע הזה שאלוהים נתן לו היה בזכות הטובה שעשה לאישה ולילדיה...

 

כעבור כחמש שנים, הבעל העני חזר לעירו...ניגש לביתו, אל הבית, ולא היה. שאל על שאשתו ואז אמרו לו האנשים: "היא גרה בארמון עם כל הילדים. נתנו לו את הכתובת והוא מיהר לשם. הגיע לארמון ממש. התקרב לבית וקרא בשם אשתו...אשתו זיהתה מיד את קולו של שבעלה האהוב ורצה אליו, התנפלה עליו בנשיקות ובחיבוקים ואמרה לו: "איך ידעת כי "אבו כימת אלזרקה" (בעל הברזנט הכחול) יכול לעזור לי עד כדי כך.
 

הוא מיד תפס מה קרה כאן וענה: "כן אשתי הטובה, ידעתי שהוא יעזור, כעת אני הולך אליו להודות לו.

הוא מיהר לביתו של הסנדלר להודות לו, אבל הסנדלר אמר:

"אל תודה לי, תודה ל"אבו כימת אלזרקה" שנתן לי להבין כי אם אעזור למשפחתך אעזור לעצמי"

 

(מסיפורי סבתא חתון )