ג'וחה בנו והחמור

 

ג'וחה הורה לבנו לרדת מעל גב החמור. ג'וחה עצמו נשאר רכוב על גב החמור והבן הלך ברגל.... עברו אנשים והעירו לג'וחה : "אינך מתבייש? אתה רוכב על החמור בנחת ונהנה מהחיים ואילו בנך הקטן חייב ללכת ברגל בדרך הקשה הזו? אין לך רחמים בלב? מדוע שאתה מענה כך את בנך?"

 

ג'וחה הרגיש לא נוח ונקיפת מצפון ואמר בלבו: "האנשים צודקים !! אני מענה את הבן שלי שהוא בשר מבשרי ושאני אוהב אותו מאוד". ג'וחה ירד מעל גב החמור והעלה את בנו. וכך המשיכו ללכת בדרך. הילד רכוב על גב החמור וג'וחה הולך ברגל. עברו אנשים והעירו הערות ואמרו: "תראה איזו חוצפה יש לילד הזה? תראה איזה טיפש האבא...הילד רוכב על גבי החמור ונהנה מהחיים ואילו האבא הזקן והחלש הולך ברגל...אין לילד הזה רחמנות על האבא שלו !"

 

ג'וחה ציווה על בבן לרדת מעל גב החמור. שניהם הלכו ברגל ואילו החמור הולך כמו מלך ללא משא על גבו.. אנשים ראו את שניהם הולכים ברגל והחמור הולך חופשי ללא משא על הגב. האנשים ראו את המחזה הזה , התפלאו ואמרו: " תראה איזה טיפש האיש הזה? הוא אינו מבין שהחמור נועד לשאת משאות. ברוב טיפשותו הוא לא מתחשב בבריאותו ובבריאות בנו , הם הולכים ברגל והחמור חופשי !".

 

ג'וחה היה אובד עצות ואז הוא אמר לבן: "אין לנו ברירה...נסינו את הכל..אולי תעזור לי ושנינו נרים את החמור על הגב שלנו..זו הברירה היחידה שנשארה." וכך עשו. בקושי רב הרשימו את החמור על כתפיהם.

 

ראו אנשים את המחזה והתפרצו בצחוק ובלעג ואמרו: "תראו את המשוגע הזה ואת בנו !! שניהם נושאים את החמור על גבם במקום שהחמור ישא אותם..אין גבול לטיפשות".

 

ג'וחה מאוד רגז על האנשים הוא קשר את החמור לגזע עץ, התיישב עם הבן ואכלו מעט תמרים ושתו מים. ונרדמו. לאחר שנחו, ג'וחה שאל את הבן שלו: "מה למדת מכל העניין?" הבן אמר: "אני לא מבין את האנשים ! מה הם רוצים?".

ג'וחה ענה לבן: "למדנו שאי אפשר אף פעם לרצות את האנשים. כל אשר תעשה, לא תצליח להביא לסיפוקם. הלקח שלמדנו הוא אנו נעשה את כל מה שאנו רוצים ולא נתחשב במה שאנשים אומרים.

 

(הסיפור נשלח על ידי הרושם המסור יוסף נמרדי. הוא שובץ באתר ב - א' טבת תשס"ט. 28.12.08. מוגדר על ידי הרושם כאגדה ערבית.

כל הזכויות לסיפור שמורות על כל המשתמע מכך.