יום כיפורים בח' בתמוז

היו היה איש אחד בשם שמואל. איש עני היה ולו משפחה מרובת ילדים. גר בבקתה עלובה שבחצר שלה גידל כמה סוגי ירקות וכן כמה תרנגולות שנתנו ביצים ופרדה אחת זקנה. כל פרנסתו הייתה על הפרדה הזו. הוא היה מסתובב בין כפרי הסביבה עם הפרדה העמוסה בדברי דסקית, כלי תפירה, בדים, חגורת, דברי מתיקה וכד......ומוכר מה שניתן ברווח מעט. היה הולך ימים ולילות, בחום ובקור, בחמסינים ובגשמים וכל זה כדי להתפרנס.

כל תושבי הכפרים הכירו אותו וחכו לו. והיה באחד מימי חדש תמוז היה מאוד חם והשמש קדחה. שמואל והפרדה הלכו במדבר הצחיח והחם, בדרכם לאחד הכפרים. באמצע הדרך ראה מכונית והנהג סימן לו לעצור. הוא עצר וראה מכונית מקולקלת ובה לולים עם תרנגולות. הנהג התחנן לשמואל: "בבקשה ממך איש יקר, המכונית מקולקלת, והדלק נגמר לי, אולי תרצה לעזור לי ולשמור על התרנגולות ואני אלך לבקש עזרה ואקנה דלק ואחזיר?". שמואל ענה: "אני מאוד מצטער...עלי להגיע לכפר..האנשים מחכים לי...הפרדה עייפה..אני עייף וסחוט. לא אוכל לצערי לעזור לך. האיש לא התייאש והמשיך ללחוץ על שמואל ובסוף אמר : "התרנגולות ימותו בחום ובצמא. אנה ממך איש יקר, תקנה ממני את התרנגולות במחיר זול מאוד". שמואל ענה: אין לי כסף,ואני לא יודע מה לעשות עם התרנגולות, אני לא סוחר בשר או בעלי חיים. אין לי צורך בתרנגולות". האיש לא הפסיק ללחוץ ולבסוף שמואל הסכים וקנה את התרנגולות במחיר מאוד זול.

העמיס את הלולים על הפרדה והמשיך בהליכתו לכפר. הוא הגיע לכפר למחרת היום. כל התושבים התפלאו..."מה זה שמואל, ממתי אתה מוכר תרנגולות?" שמואל העמיד פני נעלב ואמר: "כך אתם מקבלים אותי? כל רצוני היה להביא לכם תרנגולות לכפרות כיוון שבעוד יומיים הוא יום הכיפורים". הכפריים התפלאו...מה פתאום יום כיפורים כעת? כל שנה מגיע הנה רב ושוחט ומנהל לנו את החג על הצד הטוב ביותר".
שמואל ענה: "הרב מאוד חולה ואני מחליף אותו. שמואל מכר להם את התרנגולות במחיר מופקע, הם מיהרו לבתים, תיכננו את ההכנות הדרושות לקיום מצוות היום הקדוש. שמאל הסכים לשמש גם כרב וגם כחזן. ביום הכיפורים הוא עמד על התיבה וניהל את תפילות חג הכיפורים. באותו יום הגיע סוחר אחר לכפר.הוא התפלא לראות שכל בתי העסק של היהודים סגורים וכששאל את הערבים מה עם היהודים הם ענו לו : אתה לא יודע? היום הוא יום הכיפורים וכל היהודים מכונסים בבית הכנסת לתפילה.

הסוחר הגיע לבית הכנסת וראה את שמואל, אותו הכיר, מנהל את תפילת יום הכיפורים. הוא הבין מיד את התרמית של שמואל ורצה לקחת חלק בשלל. הוא עמד בקצה בית הכנסת והחל לדבר, באותה מנגינה של התפילה, במנגינה של הסליחות: "רבי שמואל ..מה פתאום יום כיפורים בח' תמוז?". שמואל הבין את כוונתו של הסוחר וענה באותה מנגינה: "כולם חמורים, כולם פתאים, לא מבינים ...שקט שקט... חצי לי וחצי לך.." אז הסוחר אמר באותה מנגינה "בסדר שמואל, אני מסכים".