'טוב שם משמן טוב'

במשך שנים רבות ביקשתי מהורי, סימי וחיים קדוש, שעלו ממרוקו בשנות החמישים, שיספרו לי על החיים שם, מעבר להרי האטלס. אבל הורי סרבו, "היה ונגמר, סגרנו את הדלת" הם אמרו. על נסיעה לשם, בכלל לא היה מה לדבר. והנה, לפני כמה שנים, ב- 2007 הזדמנה לי האפשרות להצטרף לטיול מאורגן במרוקו. פניתי שוב לאימי שתספר לפחות משהו, כדי שאוכל להתחבר למקום כשאבוא אליו. אמי נתנה לי סימנים כיצד למצוא את בית המשפחה, פס כחול על המרפסות, ואף נתנה לי רשימה של שמות קרובינו הקבורים בבית העלמין. לבסוף, גם התרצתה לספר "סיפור אחד ודי". זה הסיפור על מקור שמו של אבי, חיים קדוש ז"ל.

סיפרה אימי: "הורי אביך היו אנשים עניים. סבך, רפאל, היה עיוור ונכה וגם אמך סעידה לא באה ממשפחה אמידה. כשהיתה סעידה בהריונה הראשון ניגש אליה אחד מאנשי העיר, אדם עשיר אך, ערירי ובפיו בקשה: "אם תסכימי לקרוא לבנך הבכור על שמי, אני מבטיח לפרנס אותו כל ימי חיי." סעידה הסכימה וכשנולד התינוק, בן זכר, נקרא שמו חיים קדוש דילמאר. למרבה המזל היה שם משפחת העשיר, זהה לשם משפחתם, קדוש דילמאר. חיים הגדול פירנס את חיים הקטן ובעצם, את כל המשפחה, ההורים ועשרת הילדים. כמה שנים לפני עלייתנו לארץ, נפטר חיים קדוש דילמאר ונקבר בבית העלמין המקומי. "היכן נמצאת המצבה ?" שאלתי ואמי אמרה "אל תדאג כשתגיע כבר תראה". וזהו."

המשיך בני לספר: יצאנו לטיול וכשהגענו לפז הלכתי מיד לחפש את קברי בני משפחתי. המשימה לא היתה קלה. הקברים שם צורתם כעין חצי חבית שוכבת עשוייה טיט ולבנים מסויידת לבן, כמו בבית הקברות העתיק בצפת. שמות הנפטרים רשומים על הדופן הצדדית וצריך לעבור קבר, קבר, מצבה, מצבה ולעמוד ליד כל אחת מהן כדי לראות את השם. לאחר שמצאתי את כל קברות קרובי ואמרתי עליהם קדיש, התחלתי לחפש את מצבת האיש, שעל שמו קרוי אבי.

לא היה לי מושג איפה להתחיל. הבטתי סביב סביב והנה בתוך ים הקברים הנמוכים והלבנים מתנשאת מצבה ענקית משייש שחור. ניגשתי למקום וקראתי:
  "מצע זמני / לעת ישקיף אל ממרומים
 / להעיר נרדמים לאיש / המעלה מראש הקהלה
/ דעת כלולה כההר חיים קדוש דילמאר
/ נפ' ביום ח חשון התשב"י / נב"ת – וזיע"א".
 
אמרתי את הקדיש והצטלמתי, כמובן. אז נשאתי את עיני וראיתי מולי  בצמוד לקיר בית העלמין בית שמרפסותיו מעוטרות בפס כחול, בית הורי.

ליד מצבת הגביר מצבה נוספת לבנה ועליה אבנים רבות. זאת מצבת סוליקא היפה שמתה על קידוש השם לאחר שסירבה להינשא לסולטן והוא הורה להורגה.

  "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ." (קוהלת ז, א)