|
פעם אחת,איכר סקוטי עבד כדרכו מדי יום בשדה והנה הוא שומע קול זעקה מהביצה הקרובה. הוא עוזב הכל ורץ לביצה ולתדהמתו הרבה הוא מבחין בצעיר השקוע בבוץ השחור ונאבק בכל כוחותיו לצאת מעיסת הבוץ ההולכת ומכסה אותו.
האיכר לא איבד את עשתונותיו, אחז במהירות במוט עץ גדול שהיה לידו ושלח אותו אל הצעיר. וכך בשארית כוחותיו נאחז הצעיר במוט העץ ובמאמצים גדולים מצליח האיכר למשות את הצעיר ממלכודת המוות שנקלע אליה.
עוד באותו ערב נעצרת כרכרה מהודרת בפתח הבקתה של האיכר הסקוטי. אדם אציל ועשיר יורד ממנה ומתקרב אל פתח הבקתה ומקיש על דלתה.
האיכר הנדהם פותח את הדלת ומזמין את האורח המיוחד להיכנס ושם מתגלה לו כי הוא אבי הצעיר שהציל רק אתמול.
- אני רוצה להודות לך ולשלם לך את כל המגיע לך, על שסיכנת את חייך והצלת את בני.
- אין מה להודות לי, עשיתי מה שכל אחד אחר היה עושה במקומי, הסביר האיכר ותוך כדי כך קרא לבנו להגיש שתייה לאורח. התבונן האציל בצעיר ושאל- האם זהו בנך?
- כן, ענה האיכר ונימה רבה של גאווה נשמעה בקולו – בני שהוא יד ימיני בכל עבודות השדה.
- בוא, נעשה עסק, אני רוצה בכל זאת להרגיש טוב עם עצמי. אתה הצלת את חייו של בני ואני רוצה לתת משהו לבנך. תן לי לתת לבנך את אותה רמת חינוך שאני מקנה לבני בכך לפחות יהיה פיצוי מה להרגשתי, אני מבקש ממך.
האיכר חשב רגע ואחר הוסיף – לא אוכל למנוע מבני רכישת יידע.
וכך היה, בנו של האיכר רכש השכלה והצטיין בלימודיו ולימים סיים את בית הספר לרפואה "סיינט מרי" בלונדון. לימים נודע הצעיר בעולם כולו הלוא הוא יאן פלמינג ממציא הפניצילין.
נפלאות דרכי הגורל ומרתקות, לעיתים יותר מן הסיפורים בדמיונו הקודח של מספר הסיפורים. שנים רבות לאחר מכן, חלה בנו של אותו צעיר שניצל מהביצה הטובענית בדלקת ריאות, לחייו היו בסכנה, אבל תרופת הפניצילין הצילה את חייו.
אגב שמו של אותו בחור היה צ'רצ'יל ושם בנו שניצל בזכות הפניצילין היה סר וינסטון צ'רצ'יל.
הסיפור סופר לי על ידי אדי נסלבסקי מקיבוץ גבעת עוז.
|