|
רבי יהודי יושב לומד תורה. מגיע חג הפסח, אשתו באה אליו ואומרת לו, קום תעשה משהו תשיג כסף, עוד מעט חגים, צריך אוכל, יין מצות, בגדים לילדים.
אבל הבן אדם יושב ולומד תורה. בקיצור היא עושה לו את המוות ואז הוא יושב לוקח פיסת נייר וכותב "לאבינו שבשמים זה אני יוסף כותב אליך, אתה יודע שכל השנה אני לומד תורה והנה הגיע החג ואין לנו במה לעשות את החג, אין כסף ליין למצות לבגדים לכלום. תעשה טובה תשלח לי אלף לירות, זה יספיק לי לעשות את החג.
לוקח את הפתק מכניס למעטפה ועל גבי המעטפה כותב את הכתובת "לאבינו שבשמים" ומשלשל את המכתב בתיבת הדואר. בקיצור המכתב מגיע לפקיד הממיין את הדואר וכשהוא קורא את הכתובת המוזרה הוא ניגש למנהל המחלקה ומראה לו את המכתב. המנהל פותח את המעטפה, קורא את המכתב ומחייך. הלוא זה חכם יוסף השכן הצדיק ממול.
קורא לכל הפקידים ואומר להם – תראו יש לנו הזדמנות לזכות במצווה לעזור ליהודי לעשות את החג, בואו כל אחד יתן מאה שקל, אנחנו עשרה פקידים וככה נוכל לעזור ליהודי לעשות את החג וכך היה. למחרת הדוור מביא מעטפה לאישה של חכם יוסף. היא מגיעה אל בעלה נרגשת. פותחים יחד את המעטפה והנה לא פחות ולא יותר, אלף שקל בפנים האישה נדהמת לוקחת את הכסף וככה עושים את החג.
עוברת שנה ועוד הפעם החג מתקרב ושוב מפצירה האישה בבעלה לקום ולעשות מעשה כדי שיהיה להם כסף לקנות את מצרכי החג. גם הפעם מתיישב חכם יוסף וכותב מכתב לריבונו של עולם " אבינו שבשמים, זה אני חכם יוסף שכתב לך את המכתב בשנה שעברה. גם השנה אני זקוק לעזרתך אפילו שהמחירים עלו ויוקר המחיה האמיר, גם השנה אלף שקל יספיקו. בתודה ממני חכם יוסף שלומד תורה.
שם את המכתב במעטפה ומשלשל לתיבת הדואר. הפקיד שמקבל את המכתב הולך שוב למנהל המחלקה וגם הפעם קורא מנהל המחלקה לפקידים אלא שהפעם הם מצליחים לאסוף רק תשע מאות שקל. שמים את הכסף במעטפה ולמחרת מביא הדוור את המכתב לאישה.
היא לוקחת את המעטפה בהתרגשות לבעלה, הם פותחים את המעטפה והאישה סופרת את הכסף בדחילו ורחימו ונדהמת – מה זה? הפעם שלח לך רק תשע מאות שקל?
– לא! משיב חכם יוסף נחרצות. רבונו של עולם שלח גם הפעם אלף שקל אבל אלה, הפקידים בדואר גנבו מאה שקל.
בתמונה: התור בדואר המרכזי בירושלים.
|