יום אחד יצא אליהו הנביא, מחופש כאחד האדם, לטייל. ראה שלושה גברים עומדים ומשוחחים, עמד במרחק מה והקשיב לדבריהם. אמר הראשון: לו הייתי עשיר, הייתי תורם ועושה מעשה צדקה לרוב. אמר השני: לו הייתי תלמיד חכם, הייתי פותח בית מדרש ומלמד ילדי עניים חינם אין כסף. אמר השלישי: ואני רוצה רק להתחתן עם אשת חייל.
התקרב אליהם אליהו הנביא ואמר להם: סלחו לי, אך אני הקשבתי לשיחתכם , ואני יכול למלאת משאלותיכם. הוציא מכיסו מטבע נחושת ונתן לראשון, ואמר לו: שים מטבע זה במגירה ותתעשר. ואכן כך היה. הוציא מכיסו קלף עם פסוקים מהתורה ונתן לשני, תוך כדי שהוא אומר לו: שים קלף זה מתחת לכר, ותהיה חכם. ואכן כך היה. לשלישי נתן טבעת מכסף, ואמר לו: רואה אתה דלת זו הירוקה, וסימן לו על דלת לא רחוק משם, דפוק בדלת ובקש כוס מים לשתות. הלכו כל אחד לדרכו ועשו כדברי האיש. הלך האיש עם הטבעת , דפק בדלת הירוקה, פתחה לו נערה טובת מראה, ביקש כוס מים וקיבל והחל לשוחח עימה, מפה לשם, מצאה חן בעיניו מאד וגם היא והזמינה אותו לביתה. כעבור זמן מה והוא בן בית ביקש ידה מאביה. התחתנו ונולדו להם בנים ובנות.
כעבור כחמש שנים, החליט אליהו הנביא לבדוק מה עשו ואיך השתמשו במתנות שלו, אותם אנשים . לבש בגדי עני והלך לבית העשיר, היה זה ארמון גדול עם משרתים לרוב, דפק בדלת, הדלת נפתחה על ידי משרת, ראה את העני , שאל לרצונו, וזה ביקש כוס מים ופרוסת לחם. ואמר: רעב אני ועייף, באתי מדרך רחוקה. ענה לו המשרת: לך מפה, פה זה לא בתי תמחוי, לך, אמר אליהו הנביא למשרת: אמור לאדונך שהמטבע שקיבלת לפני חמש שנים, רוצה אני אותה בחזרה. הלך והביא לו המטבע. לקח עימו ילד, לבשו בלויי סחבות והלכו לבית של השני, שרצה חוכמה, גם פה, לא רצו לקבל את הילד ללמוד בחינם וטרקו בפניהם הדלת. אליהו הנביא ביקש את הקלף. לקח הקלף והמטבע שם בכיס והלך לבית השלישי. שם הייתה האישה לבד, פתחה לו, וביקש מים ואוכל, ברוך הבא בצל קורתינו, אמרה לו האישה, כנס בבקשה, הכניסה אותו, נתנה לו קערה לרחוץ ידיים ורגליים, הגישה לו אוכל ואף שלחה אותו לנוח במיטתם, ישבה לחכות לבעלה בחוץ. חזר הבעל מעבודתו, וראה אישתו יושבת מחוץ לדלת, שאל למה את בחוץ? ענתה: הלך זר בביתנו, אכל, שתה ועתה הוא נח במיטתנו. אמר לה האיש: אשת חייל את, טוב עשית. נכנסו הביתה. אליהו הנביא התעורר משנתו, שתה איתם כוס תה ולפני שהלך הוציא מכיסו, את המטבע ואת הקלף ומסר לידי האיש, אמר לו אפוא להניח אותם ונעלם. האיש התעשר מאד, החכים מאד ותרם כל חייו לצדקה , חיו שנים רבות וזכה לנכדים ונינים שהמשיכו את דרכו סיפור זה נשלח על ידי המספרת והרושמת שחרזדה
|