|
היה הייתה אישה זקנה, אך מלאה חיות ופעילה. בעודה עסוקה בעבודת יומה, נשמעה על הדלת נקישה. ניגשה, את הדלת פתחה, ומולה ניצב לו, שלא נדע, מלאך המות.
אמר לה - אישה, הגיע זמנך ללכת לעולם הבא, מחכים לך שם. אמרה לו - מי אומר שהגיע הזמן? עוד מרובה המלאכה שעלי לבצע, יש אוכל על האש שלא מוכן, הכביסה על החבל עוד לא ייבשה, לך , תבוא מחר.
הלך לו הלז , ובא מחר. אך גם היום הזקנה לא הייתה מוכנה ואמרה לו - אמרתי לך לבוא מחר, ולמה באת היום? הלך ובא מחר והסיפור חזר על עצמו, כך עוד יום ועוד יום עד שהגיע יום חמישי בשבוע.
בא מלאך המוות ואמר לה - גבירתי , די עם המשחקים. - רק מחר, בבקשה, התחננה הזקנה.
- טוב, אמר ותלה מודעה גדולה על הדלת ובה כתב: מחר, תהיי מוכנה.
כל הלילה לא יישנה הזקנה ורק חשבה וחשבה, מה אעשה? איפוא אתחבא? עם שחר מוקדם, נכנסה לחבית דבש, ואמרה - יופי, פה אותי לא יימצא, אך כעבור רגע התחרטה ולשק נוצות נכנסה, התחילו הנוצות להידבק אליה והיא התחילה להתגרד מהנוצות ויצאה מהשק ובדיוק מלאך המוות מופיע ומה רואות עיניו? ייצור מוזר מסתובב לו בבית, לא עוף ולא אדם.
- זאת בטח מפלצת, חשב. נבהל וברח משם ולא חזר יותר. מאז הזקנה ממשיכה לעסוק בענייניה.
הסיפור נשלח על ידי הרושמת והמספרת שחרזדה.
הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.
|