שכנים
לפעמים אדם שאין לנו צפיות, מתגלה פתאום כאדם חכם ומלא קסם אישי. מדובר בגבר בדואי בן ארבעים ותשע מתל שבע, שמוכר על ידי תושבי עומר כאדם עם ידי זהב. לכל בעיה יש לו פתרון. שמו הולך לפניו, כאדם שלא בוחל בשום עבודה, כמו עבודות חשמל, אינסטלציה, גנן, לוכד חתולים ועוד. אני מפקידה בידיו את הקולנועית שלי לכל בעיה. השבוע שוב גלגל אחד החליט לעשות בעיות. היום תיקן את הפנצ'ר לגלגל הסורר והחזיר את הקולנועית שלי לחיים. הגיע כשבחוף היה חום אימים. הזמנתי אותו לבית לשתות מים. הוא התנצל שנאלצתי להמתין מספר ימים עד שהתפנה, כיוון שהיה חג לעדה הבדואית ומשפחתו הוזמנו לחגוג עם המשפחה המורחבת בצפון. אמרתי לעצמי אני מכירה אותו כבר שנים, ותמיד שמתי לב לעדינות ושלוות הנפש שתמיד ראיתי על פניו. מעניין להכיר אותו. אני פוגשת בדואים בכול מקום. אבל מעולם לא היה לי הזדמנות להכיר את עולמם מקרוב. הוא התגלה כאיש שיחה מלבב. סיפר שיש לו עוד שני אחים, ולו עצמו שני בנים. אבל לאשתו יש עוד שלוש עשרה אחים ואחיות. אמר בחיוך שלא היה מתנגד לקחת עוד אישה, אבל חשוב לו יותר להשקיע בילדים שלו להשכלה גבוהה, מאשר להרחיב את המשפחה על חשבונם. אבל במשפחתו המורחבת יש ריבוי נשים. סיפר שבמפגשים המשפחתיים נהוג אצלם תמיד להניח את הטלפון הנייד בצד, בוחרים לשבת ביחד בסלון, לדבר, לצחוק ולהתעניין מה קורה עם כל אחד. הוא בא מבית עובדי אדמה. מקיים את משפחתו בעבודת כפיים. חי בצניעות. אבל הוא פתוח לעולם ללמוד איך להתנהל כדי לשמור על שלוות נפש וניקיון כפיים. אמר דבר מקסים, "אני אף פעם לא נעלב מאף אדם ולא משנה מה הוא אמר לי. אני תמיד בודק את עצמי, מה אני יכול ללמוד מהדברים שאמר לי". יש מה ללמוד ממנו.