ילדוּת / יוסף עוזר
כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן
טִיֵּל אִתִּי אַבָּא שֶׁלִּי בִּירוּשָׁלַיִם.
הָיְתָה שַׁבָּת.
וִירוּשָׁלַיִם הָיְתָה סְגוּרָה [מֵאַהֲבָה].
וְהַמַּיִם אָזְלוּ בַּמֵּימִיָּה
אָמַרְתִּי : אַבָּא! מַיִם!
עָנָה אַבָּא: אֵין.
נִקְנֶה. אָמַרְתִּי.
אָמַר: שַׁבָּת. סְגוּרָה יְרוּשָׁלַיִם.
פִּתְאוֹם שָׁלְחָה אוֹתִי הַיַּלְדוּת
וּבְאֶצְבְּעוֹתַי הַקְּטַנּוֹת אָחַזְתִּי מַקֵּל וְהֵבֵאתִי לְאַבָּא
אַבָּא אָמַר: מַקֵּל?!
ל מ ה ??
הִצְבַּעְתִּי עַל סֶלַע וְאָמַרְתִּי
תֵּן לַסֶּלַע מַכָּה.
אָמַר אַבָּא:
...אֲבָל אֲנִי לֹא מֹשֶׁה
וְלֹא יֵצְאוּ לָנוּ מַיִם.
נִדְהֲמָה כָּל הַיַּלְדוּת בְּפִי וְעָנִיתִי:
אֲבָל אַתָּה אַבָּא!
מֵאָז נֶחְרְשׁוּ הַרְבֵּה סְלָעִים בִּירוּשָׁלַיִם.
מֵאָז אֲנִי חָסֵר מקל אֱמוּנָה
כֶּאֱמוּנַת יַלְדוּתִי הַהִיא.
לשמיעת השיר מפי המשורר יוסף עוזר, לחץ כאן.
|