|
מתוך ספר השירים הזה בעריכת דן מירון, המכיל מאה עשרים ושלושה שירים, מתנהל מסע מירושלים לעמק יזרעאל. זהו מסע ממשי - המשורר פונה לעמק במכונית ה"הונדה סיוויק" והמסע הופך למסע רוחני נפשי בין ההר לבין העמק, בין הר המוריה לגבעת המורה בין העיר הקדושה החותרת לבשר הקרבןלבין העמק הערפילי- בעל משקי החלב החותר לקרבת האדמה. איזה פנצ'ר מתרחש במסע הזה?
אנו מביאים את מזמור כט' מתוך הספר והוא מזמור לירושלים.
כט
לָקַחְתִי מַצְלֵמָה וְיָצָאתִי לְצַלֵם
אוּלַי אֶמְצָא אֶת יְרוּשָלַיִם שֶל
לֹא יִשָא גוֹי אֶל גוֹי.
שֶל זְקֵנים וּזְקֵנוֹת עַל מִשְעַנְתָם.
שֶל יְלָדִים מְשַחֲקִים בִּרְחוֹבוֹתֶיה.
שֶל תֻּכִיִים וְגַנּוֹת.
שֶל אַבְנֵי בְּדֹלַח וּגְלוּסְקָאוֹת נִקְטָפִים בְּשֵלִים.
אֲנִי מְצַלֵם קֻּפוֹת לִרְעֵבִים לְלֶחֶם,
קֻּפוֹת "אִמָּא הִבְטַחְתְ לָנוּ עוֹף לְשַבּת",
פִיוֹת פְעוּרִים שֶל
קֻּפוֹת בַּרְזֶל, בֵּית פְעוֹר שֶל דַלוּת.
אֲנִי עוֹשֶה זוּם
זוּם עוֹשָה הַדְבוֹרָה בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל
הִתְאָרְכוּ צִלְלֵי הָעֵצִים
כְאִלוּ נָשַסוּ הַבָּתִים
הַשָדוֹת מְנִיבִים אוֹבֶרְדְרַפְט
|