החלבן המזמר

פעם היו כל מיני חלבנים בירושלים. לנו היה חלבן שמאוד אהבנו בזכרון משה, באחווה, ברחוב דוד ילין ומי שגר שם בטח זוכר אותו. שמו היה יענקל ולמנצ'יק. הוא היה נמוך כזה קטן. אשתו הייתה גדולה ענקית. כשהוא היה הולך עם כדי חלב, אז מהמשקל הוא היה הולך כפוף יותר וכשהוא היה גובה כסף מהלקוחות, אז זה היה כסף קטן, מטבעות. אז היה שם את הכסף בכיסים של הג'קט.

היה לו ג'קט גדול מכפי מידותיו ובכיסים של הג'קט היה כסף קטן וזה עוד יותר כופף אותו והיה הולך ככה. (מדגים ) אבל מה היה יהודי שמח וטוב לב ותמיד הייתה לו בדיחה טובה ותמיד היה צוחק עם הלקוחות שהביא להם את החלב.

אני זוכר בבר מצווה שלי, אז עשו בר מצוות בבית, חגגו אותם יותר בצנעה מאשר חוגגים היום. האורחים הוזמנו לשבת אחה"צ בין ארבע לשבע. כמובן שגם יענקל היה בין המוזמנים, אבל הוא הגיע כבר בשעה שתיים. בא, אכל, ישב וכמובן קיבל כיבוד ואני זוכר כמו עכשיו איך הוא התחיל לשיר עד היום אני זוכר אותו בתור "החלבן המזמר"

הערה: סופר על ידי דני אביחיל.