האתר מוקדש לזכרם של: סואלי, רעייתי, יונתי, תמתי. שסללה את נתיב חיינו. ולאחי האהוב אברהם שנפרד והוא עלם חמודות.
סיפורים
ארץ הקפה, הכדורגל והסמבה
השפה העברית
מכל הבא ליד
מספרים באתר
סיפורי אוכל
סיפורי ארץ ישראל
סיפורי בעלי חיים
סיפורי בעלי מלאכה
סיפורי גולשים
סיפורי דרויאנוב
סיפורי הומור
סיפורי החודש
סיפורי חגים
סיפורי חכמה
סיפורי חסידים
סיפורי ירושלים
סיפורי ירושלים לשידור
סיפורי משפחות
סיפורי עדות
סיפורי עם
סיפורי ערב
סיפורי קוסמים
סיפורי רפואה עממית
סיפורים ופעילות לימי הקורונה
סיפורים לילדים
סיפורים מוקלטים
סיפורים מן המקורות
ספרים
סרטונים
פינת הזכרונות
פתגמים
תחום כתיבה ומחקר
האזנה
גבן הגבינות הגלילי
האזנה לשירה וקטעי פרוזה.
הוי ארצי
לא פעם בקיץ
סונטה על לאה
קריאטרון
'שמע סיפור
תסכיתי רדיו
קהילות
הסדנה האינטרנטית
הרושמים
מועדון המספרים
סדנאות למספרי סיפורים
סדנת בית הלוחם מחזור שני
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2011
סדנת מוזיאון חצר היישוב 2012
קהילת החרשים
הופעות
"מהמיל עד המילניום"
"קריאטרון"
יום הולדת לסבא או לסבתא
'ימי הרדיו'
מאאתיים סיפורים ירושלמים
מדברים בעברית ירושלמית
על ריבי אליהו - מתוך 'ימי הרדיו'
נוסטלגיה
גלויות שלמה נרינסקי.
המחבט
המסטינג
הפליט
הפרימוס
הרדיו
חפצי הבית
יום כביסה
ימי הצנע
משחק החישוק
משחקי ילדות
סיגריות ופרסומות
סיפורו של ספר הטלפונים
סיר הפלא
קופת ק.ק.ל
קרפיון באמבטיה
שירת אנשים - שירת הטלפון
צור קשר
מפת אתר
תקנון
עמוד הבית
סיפורים נוספים:
ארבעה סיפורי שואה
הזקנה החכמה
המזוודה
המטבע, סיפור לחג השבועות
הצרצר והנמלה
הקטרינקה ( תיבת הנגינה ) - סיפור ליום השואה
יין אפשר לעשות גם מענבים
ילדות בשכונת שבת צדק
כלה לבן הרב
מטפחת הפלאים
מעשה בשמן
מעשה שקרה
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, סנגורם של ישראל
שלוש העצות
שק האגוזים
תולדות חיים
צללית של עגלה
עמוד הבית
»
קהילות מספרי סיפורים
»
סדנת מספרים במוזיאון חצר היישוב, 2011
»
תקראו לאינברירה
תקראו לאינברירה
נכתב על ידי: נגה קופלביץ
פעם היו שני ילדים אחים שקרו בכפר קטן. יום אחד בחורף כאשר היה מאוד קר וגשום ההורים בקשו מהם ללכת ליער ולאסוף עצים להסקה. -
- ומה נעשה אם העגלה שלנו תשקע בבוץ? - שאלו הילדים. - תמשכו את העגלה למעלה ותוציאו אותה מן הבוץ, השיבו ההורים. - ואם לא נצליח למשוך את העגלה והיא תישאר תקועה בבוץ? שאלו הילדים. - אז תקראו לאינברירה, אמרו ההורים.
- איך נקרא לאינברירה? שאלו הילדים.
-פשוט מאוד, תעמדו ליד העגלה ותצעקו,אינברירה! אינברירה! ואז אינברירה יבוא ויוציא את העגלה מן הבוץ. הלכו הילדים ליער והעגלה באמת שקעה בבוץ. הילדים ניסו למשוך את העגלה למעלה אך לא הצליחו ואז הם עמדו וצעקו - אינברירה! אינברירה! הם ציפו שאינברירה יבוא ויוציא את העגלה מן הבוץ אבל אף אחד לא בא. אחרי כמה שעות הילדים ראו שכבר מתחיל להחשיך ואז הם ניגשו שוב לעגלה והתחילו למשוך אותה למעלה בכל הכוח עד שבסוף הם הצליחו להוציא אותה מן הבוץ.
כאשר הגיעו הביתה אמרו הילדים להורים - העגלה שקעה בבוץ ולא הצלחנו להוציא אותה. צעקנו, אינברירה! אינברירה! הרבה פעמים ואף אחד לא בא.
- אז איך הצלחתם להגיע הביתה? שאלו ההורים.
- ראינו שאף אחד לא בא, אז ניסינו עוד פעם בכל הכוח ואז הצלחנו, אמרו הילדים.
- זהו בדיוק, משכתם בכל הכוח כי ראיתם
שאין ברירה!
אמרו ההורים.
הערהת המתעדת: " לא ברור לי אם זה סיפור של יהודי בולגריה או סיפור עם בולגרי. אני מאוד סקרנית לדעת אם יש לסיפור הזה וריאציות נוספות וומאוד סביר שיש. הסיפור מסכיר לי שבבית הורי תמיד היו אומרים: ברוכות הידיים שעושות בעצמן וגם משפט ידוע: הצורך הוא אבי ההמצאה"
מתוך 'שנה טובה' של שנות החמישים בארצנו הקטנטונת
© כל הזכויות שמורות
כ"ד, ניסן, תשע"א. 28.4.11
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה
Time: 14/06/2023 07:34:16
Template: Story