|
מעשה שקרה...לי
אדם בריא הייתי עד שסופחתי , שלא בטובתי , לחוג הסרטן.
והריני מתגלגל מניתוח לטיפול, ומטיפול לניתוח...
ופעם, בהיותי במחוזות הייסורים,
פגשה אותי מעשיה אחת, וביקשה שאעשה לה מלבוש של מילים
והייתה המעשייה של סבל ואמונה, והרי היא לפניכם:
מעשה בפרש בודד
במדבר גדול ונורא , יש עמק ושמו "הדרך".
צופה חד עיין יכול לראות בו פרש בודד, לא הלך.
יש לו כל:
מגבעת ומעיל
מים ואוכל מלוא תרמיל
אקדחו מדייק
עינו חדה
גוו זקוף
סוסתו נאה
אך מוחו קודח, מר גורלו: סוף הדרך הוא סופו.
עם ליל אמר לאלוהיו:
אלוהים הגדול,אמת משפטך, נכון דיני, אך...
עת קטן הייתי, אמא לי הייתה נותנת "משהו טוב"
אבא רחום, פנק.
נרדם הפרש ויעף, ותן גנב לו מגף
בבוקר הקיץ, אללי, אין מגף
את הרגל צריך לעטוף
ואיך נכניס לארכוף
ובעיות רגליים בלי סוף.
עם ליל עת פנה לאלוהיו, הבין
כי כל אותו יום, לא חשב על גורלו האיום.
גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי.
|