תקשורת. מתוך תערוכתו של האומן צדוק בן דוד. מוזיאון תל אביב, 2010

שיעור רביעי: התייחסות ללימוד

נכתב על ידי: יהודה עצבה

לשמיעת שיעור רביעי: התייחסות ללימוד:

לאחר שעברנו שלושה מפגשים בסדנה אינטרנטית זו, חשוב שנבחן מה עשינו עד כה. ראשית התייחסנו לנושא הסקרנות כמרכיב חשוב בעולמו של המספר. הסקרנות חשובה כמסייעת לתיעוד וליקוט סיפורים. בשיחה השניה השתדלנו להתמקד באמת הפנימית של המספר. בכלל נושא האמת הוא הבסיס עליו נבנה המספר. יש נטיה אצל מספרים ל'חקות' מספרים אחרים. להיות מישהו אחר כביכול, בתחושה שאילו היה להם קול יפה יותר, הופעה מרשימה יותר או כל תכונה אחרת החסרה להם הרי הם היו מספרים טובים יותר.
ואני אומר לכו עם האמת שלך. אל תנסו לעולם, אבל לעולם להיות מישהו אחר. לכל אחד מאיתנו ניגון משלו, ניגון ייחודי שחנן אותו האל שזכה לקבל מאביו ואימו. לכן כמו בתזמורת לכל צליל יש את החשיבות והאיכות שלו כך לכל מספר יש את האיכות והחשיבו שלו ולאיש אין זכות לבוא ולומר שלתופים או לגיטרה החשמלית חשיבות רבה יותר מתוף מרים או משולש הנגינה הקטן. כל צליל מספר לנו את סיפורו.
מה אנו לומדים מכך שכמו שהתוף אינו יכול להחליף את המשולש והכינור אינו יכול להחליף את החליל בואו ונישאר עם האמת הייחודית שלנו עם הצליל שלנו שאיתו נבראנו ואיתו נספר את הסיפור שלנו. כך הסיפור יצא נכון יותר מרתק יותר וכובש יותר. הקהל פשוט יאמין לנו.
 
בשיעור השלישי נגענו במספר העממי ובסיפור העם ובכך למעשה התייחסנו למורשת הסיפורים בקרה, הקהילה, השבט והעם וליתר דיוק הסיפור כחלק מעצב בתרבות העממית של כל עם.
מאחר וזו סדנה רציתי להתייחס לתגובות שלכם. ראשית שמחתי מאוד לקבל תגובות רבות המתייחסות לעולם המספר בקהילה. המספרת נורית שני כותבת על התסכול בעולמו של המספר המגלה שקהל השומעים הטבעי שלו הולך ומשתנה לנגד עיניו במדינה קולטת עלייה ומהגרים כמו בארצנו הקטנטונת. אכן נושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת. המספרת גילה דורשטיין מתייחסת לתגובתה של מרגלית טובי ומעלה את הנושא הקשור במורשת היהודית המתייחס לקול כתכונה חשובה אצל המספר 'והעם רואים את הקולות' במעמד הר סיני. הייתי באמת מעוניין לשמוע את התייחסותכם לנושא הקול בעולם המספר. מדבריה גם עולה הצורך למפגשים אנושיים בינינו, אגב נקודה העולה גם בתגובות אחרות.
המספר יוסף אהרונסון נותן את הדעת על כך שהסיפור הוא הגיבור הראשי בהיגד הסיפורי ורק אחר כך במקום שני מופיע המספר. האומנם? מה דעתכם אתם?
 
המספרת יפה פלז מדגישה את חשיבות ההתמקצעות והנסיון שרוכש המספר מול הקהל, נקודה חשובה ומעוררת עניין במיוחד כשזה בא ממי שמנהלת בית אבות ומפעילה סדנאות בתחום.
המספר אמיר חרש שעסק שנים רבות בתיעוד וכיום אף מפעיל סדנת מספרי סיפורים ואוהב סיפור תוהה בראשית תגובתו על עצם קיום סדנה למספרי סיפורים באינטרנט. אך מיד מעלה את היתרונות הרבים הגלומים בסדנה נוחה זו.
החזאי אורי בץ המוכר לכולנו בזכות תחזיותיו המרתקות מביא לנו עולם סיפורים שעבודתו נשקפת מהן. בסיפורים עובר ההומור כחוט השני ומעלה בפני את האפשרות להדגיש את ההומור כמרכיב היוצר קשר בין קהל למספר ומחבר ביניהם. אין ספק כי על נושא ההומור וחשיבותו יש לתת את הדעת. אני פונה אליכם להתייחס להומור וחשיבותו ולשלוח סיפור אחד או שניים המוכרים לכם שההומור משתלב בהם. אגב אני מקווה ששמתם לב שיש לנו תיקייה מיוחדת בסדנה זו שבה מרוכזים כל הסיפורים שאתם שולחים. 'תיקיית הסיפורים' אנא הכנסו אליה קראו ותיהנו והעשירו אותו בסיפורים שלכם.המספרת לילך צור היא דוגמה עבורינו כיצד אנו כמספרים יכולים לקחת חלק באינטרנט ולספר סיפורינו.
 
עכשיו אני מגיע לעיקר. הסכיתו!
מאחר ואני גורס שהחכמה התפזרה בעולם בין כולנו. הגיע הזמן לשיתוף פעולה מלא בינינו. אני מזמין כל אחד מכם לקחת חלק בהנחיית הסדנה. נא לשלוח אלי תקציר 'האני מאמין' שלכם בתחום הסיפור ועולמו של המספר ואשתדל כמובן לשלב זאת בין השיעורים של הסדנה, בשמכם כמובן. אם תרצו אקליט את השיעור עבורכם לאתר ואם תרצו יש בהחלט אפשרות שניפגש ואקליט אתכם בקולכם מעבירים את השיעור. מה דעתכם? נשמע מעניין לא?
 
בואו וננסה. נראה לי שיכול להיות מסע מרתק עבור כולנו. זכרו הכוונה היא שכולנו נלמד איש מרעהו כי לכל אחד מאיתנו יש מה לתת.
עם סיום השיעור הרביעי אציין כי מי מכם שמעוניין ליצור עמי קשר ישיר על מנת לתעד סיפורו בהקלטה או בוידיאו אשמח לעשות זאת יש ליצור עמי קשר טלפוני ולתאם זאת. – 0544703681.
 
שיעורי בית: חשיבות ההומור כמרכיב בעולם סיפוריו של המספר ( האם כאשר אנו מזכירים הומור הכוונה להיות סטנדאפיסט? ) ונקודה נוספת, מאחר ויש רבים המשתתפים בסדנה אך אינם מגיבים אבקשמכם, מאלה שלא מגיבים, ליצור עמי קשר טלפוני ישיר ולאשר את השתתפותם או לשלוח אלי מייל לפי הכתובת המופיעה כאן: mesaper@gmail.co.
 
שיהיה לכם רק טוב והמשך סיפורים נפלאים ונעימים ומרתקים.

למעבר אל השיעור החמישי.

ערוצי התקשורת. פשקווילים במאה שערים. צילום: יהודה עצבה.
© כל הזכויות שמורות
י"א, תמוז, תש"ע. 23.6.10
17. הומור
מאת: רבקה אביב 29/06/2010
שלום לחברותיי וחבריי החדשים, מקווה שכולכם מרגישים בטוב. יהודה להלן שיעורי הבית שהתבקשתי להכין: הומור כפי שידוע ההומו בריא ומועיל לבריאות ההומור מורכב משלוש חוויות: חוויה מחשבתית-שנינה, חוויה אמוציונלית- עליזות, חוויה פיזיולוגית - צחוק. המספר יכול לחוות כל חוויה בפני עצמה אך חוויה משותפת של שלושתן הוא ההומור. המספר יכול לגרום ע"י ההומור להפיח בקהל הקשבת יתר הנאה ושחרור מצבי מתח כפי שרחלי כבר ציינה קודם.אחת הצורות המאפיינות את ההומור היהודי במיוחד הוא ההומור העצמי, אם המספ יודע לצחוק על עצמו הוא משתמש באחד ממנגנוני ההגנה היעילים ביותר, בניגוד להומור תוקפני בו צוחקים לזולתו ולחולשותיו. לצחוק ולהומור יש יתרונות חברתיים ולמספר עם חוש ההומר התקשורת עם הקהל חיובית יותר זורמת ונעימה ובכלל עם אנחנו מביאים יותר הומור לחיינו סביר להניח שנעזור גם לסובבים אותנו והאינטראקציה החברתית שלנו איתם או עם הקהל מורידה את רמת המתח שלנו עצמינו.גם כאשר בחורה רווקה מעונינת להכיר בבחור היא מציינת על פי רוב :רצוי שיהיה עם חוש הומור....ההומור הוא כלי ותבלין בתקשורת עם הקהל והוא גם יופי הנמצא במוחו של כל אדם ולא בעולם המציאותי ההומור הוא מושג תאורטי .אורי אני מבקשת לספר לך כי שנים שמעתי אותך כמעט מדי בוקר מדווח על תחזית יומית בגלי צה"ל בדרכי לעבודה ואהבתי מאוד את הדרך שבו העברת בניסוח מעניין בהומור מיוחד, יפה יפה, והנה היום אני שמחה להיות יחד איתך בסדנה כה מענינת ומיוחדת של מורי היקר יהודה. רעיון נהדר הוא להיפגש עם כל חבריי הסדנה בשמחה רבה. היו שלום חברותיי וחבריי:רחלי,לילך,יפה,שרה,מרגלית,נורית,גילה,אילת,יהודה,אורי,בועז ואמיר ואם שכחתי מישהו מתנצלת.
16. הומור
מאת: רבקה אביב ללא תוכן 29/06/2010
15. הומוריסטי- רגע של עברית
מאת: רבקה אביב 29/06/2010
מתי חיים יבין שיהורם גאון?ואם יהורם גאון אז אריק-איינשטיין,שניהם הדליקו ליאיר-לפיד ובגלל זה המוח של עינת -שרוף,הם נתנו לשמעון-פרס, קטפו לליאור- נרקיס, זרקו על גאולה- אבן, הפילו על דפנה-דקל,גנבו לדן-מרגלית, גילו שאבא של משה- קצב והפנס של גולדה - מאיר, הם גידלו בגינה אביב-גפן, שם נולד לזהבה-בן, שכתב על סמדר- שיר, בו כתוב שפגע באהוד- ברק, כולם הלכו לתפוס עם ריקי- גל, ואחותו של דודו- טסה.סוף עצוב אמא של ז'ובין-מתה....
14. הרעיון להפגש פנים אל פנים
מאת: רחלי דרורי נשר 28/06/2010
בטבעיות הרבה יותר קל ויותר מתאים לי להיות בקשר אתכם דרך ה'מפגשים' האינטרנטים. דבר אחד הוא לשאת דברים בפני הקהל, אך דבר אחר לחלוטין הוא להבין מה האחרים אומרים ולי אישית כמובן ישנה עדיפות לקרוא ולכתוב כאן... הרעיון שלך, יהודה עצבה, מהפכני, אך כאמור יכול להתאים לאנשים רבים כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת. צר לי, אך אמשיך 'להפגש' איתכם רק כאן, דרך האינטרנט...
13. עץ האגסים
מאת: רבקה אביב 30/06/2010
לפני שנים רבות חי אדם חכם ולו 4בנים,בוקר אחד החליט האב כי עליו ללמד את בניו שיעור חשוב לחיים, הוא זימן אותם אליו והורה להם ללכת לחפש ע אגסים מיוחד שנמצא רחוק מאוד מביתם. כדי לבצע את המשימה כפי שרצה הא היה עליהם לעמוד בשני תנאים:אסור לכם לצאת אל המסע יחדיו ורק כאשר יחזור הבן ראשון ייצא למסע הבן השני, כשיחזור השני ייצא השלישי, וכך הלאה. הבן הראשון הלך בחורף, הבן השני באביב, השלישי בקיץ והרביעי בסתיו. כשחזר הבן הרביעי ממסעו, זימן אותם האב אליו על מנת שיוכלו לתאר בפניו את העץ, הבן הראשון אמר שהעץ היה מכוער, כפוף ועקום. הבן השני אמר שהעץ היה מלא בניצנים ירוקים ונראה מלא תקווה. הבן השלישי לא הסכים לא עם הראשון ולא עם השני ואמר שהעץ היה בשיא פריחתו, מלא בניחוחות מתוקים ובעיניו היה העץ הדבר הכי מלא הוד והדר שראה אי פעם. הבן הרביעי אמר שהעץ לא היה מכוער, לא מלא בניצנים ולא בשיא פריחתו, העץ היה מלא בפרי בשל, מלא חיים והגשמה. לרגע חשבו האחים כי כל אחד מהם הגיע לעץ אחר, אך אביהם העמיד אותם על טעותם,"כולכם ראיתם אותו עץ אגס ואכן כולכם צודקים", שלחתי אתכם בעונות שונות על מנת שתלמדו כי אין להתרשם ולשפוט עץ או אדם על פי עונה אחת, המהות הפנימית של חייכם, שהיא הנאה,שמחה ואהבה תוכל להימדד רק בסופם, כשכל העונות יסתיימו. אם תתייאשו בחורף תפסידו את התקווה של האביב, את יופיו של הקיץ ואת ההגשמה של הסתיו. אל תתנו לכאב של עונה אחת להרוס את שמחה של כל השאר. אל תשפטו את החיים על פי עונה אחת קשה. תתמידו דרך הקושי ותקופות טובות תבואנה במוקדם או במאוחר. יהי רצון שתהנו מהקיץ, האביב והסתיו, אם יגיע חורף תזכרו שאחריו מגיעים פרחים, ניצנים ופירות.
12. 4 ?
מאת: גילה דורנשטיין 06/07/2010
בס"ד שלום לכל הקוראים והכותבים. ראשית התנצלותי ליהודה. אכן קיבלתי את השיעור הרביעי, כנראה שמרוב התלהבות מהסדנא, מישהו אחר בביתי, "חמד לו להציץ" במייל ומשום כך לא שמתי לב שהגיע דוא"ל חדש. ולעצם העניין: הסיפורים שלכם והדעות השונות ממש מרתקים. נראה שחיים כאן בזרימה חופשית וערכית ביותר. כשקוראים את תגובותיכם ממש מצטיירת אווירה של "עם אחד" וזה מרגש אותי מאוד! שמחה להיות שותפה לאוירה החמה והמשתפת. מדוע בחרתי במספר 4? במקרה או שלא (מקרה - אותיות רק מה'), המספר 4 שכתבו עליו 2 סיפורים:רבקה ונורית, ישר משך את תשומת ליבי: זה בדיוק מזכיר את ה"הגדה" של פסח שכל עיניינה הוא "לספר" ביציאת מצרים וכל המרבה לספר הרי זה משובח. ובכן, גם שם מופיעים 4 בנים. אומנם התיאור אינו של עץ אגסים ולא של למידת מקצוע אבל (וזו בדיוק הנקודה שאני רוצה להאיר הפעם) - המשמעות! גם לחכם/רשע/תם/שאינו יודע לשאול - ניתן להלביש את המשמעויות שהעליתן מן הסיפורים, כגון, הפרספקטיבה - המלמדת את האדם, לראות דברים מכמה עונות, מכמה מבטים, מכמה מקומות בנפש. חז"ל אומרים שבכל אחד מאתנו יש חלק מכל בן. בכל אחד מאתנו יש חכם/רשע/תם/שאינו יודע לשאול.... לפעמים אנו בעמדה של חכם לפעמים של תם וכדו'... וכשנשכיל להבין שלכל מקרה או מציאות יש כמה נקודות מבט ואין הן מוחלטות - נוכל בענווה יתרה לאהוב זה את זה, להתחבר זה לזה, להבין זה את זה, לסלוח זה לזה - להתקדם לגאולה שבסוף סיפור יציאת מצרים. וכי לא לכך אנו מחכים? גם אם לא במינוחים שלי-כולנו רוצים כאן את יונתן, את גלעד ועוד רבים, כולנו רוצים להרגיש יחד ולא רק בעתות מלחמה...לא כן? זו הנקודה שאהבתי בדבריכם - שהבאתם לפנינו משמעות לכל מיני ערכים, דרך הסיפורים והתגובות. מחכה להזמנה למיפגש.... להתראות. גילה
11. סיפור הומוריסטי
מאת: יוסף אהרונסון 01/07/2010
שיעור מס '4---הומור
10. שיעור מ'ס 4
מאת: יוסף אהרונסון 01/07/2010
עם כל החשיבות בהומור , יש להשמר לא לערבב סיפור בבדיחה. לצערי, כולם מערבבים. אבן –שושן מגדיר בדיחה ,בין השאר, "כסיפור מבדח ומצחיק" וויקפדיה :"סיפור קצר שמסופר מתוך כוונה להצחיק את השומעים או הקוראים ".הערבוב מטעה ומזיק .איננו מספרי –בדיחות אל א מספרי סיפורים. אם מטרתה היחידה של בדיחה להצחיק, בדרך הקצרה ביותר וב"כל מחיר" לסיפור יש איכויות נוספות של עלילה, צבע, סגנון . אם נשתמש בדמויים אינטימיים, הרי שאם הבדיחה ה"אקט " "ז...." הסיפור הוא "האהבה". ולסיום : לא כל סיפור הומוריסטי טוב מתאים לבדיחה, ולא כל בדיחה מתאימה לסיפור ! (דוגמאות בע "פ ! )מה דעתכם ? יוסי אהרונסון.
9. מהו מספר- על ארבעה בנים של רב
מאת: נורית שני 24/06/2010
על הומור אגיב אחר-כך, כשקראתי את דבריו של יהודה על קולו של המספר, נזכרתי באגדה שתורגמה מיידיש על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בקובץ סיפורים מיידיש. בעיני היא משל על מספר הסיפורים ואכתוב אותה כאן בקצרה. לרב אחד היו ארבעה בנים גנבים שלא ידעו קרוא וכתוב ועשו לו בושות גדולות. גרש אותם מהבית. בדרכם שוחחו בניהם והחליטו לחזור אחרי שילמדו מלאכה ולא יהיו עוד גנבים. נפרדה דרכם וקבעו להיפגש לאחר ארבע שנים. כשנפגשו אחרי ארבע שנים, גילו שהבכור למד להיות רואה בכוכבים והוא רואה מה שקורה בעולם מקצה ועד קצהו. השני למד להיות נגר שיש לו מכונות שעושות את החלקים בעצמן, הוא רק מרכיב את החלקים. השלישי למד להיות צייד שהולך לישון ביער ורובה מונח בחיקו. כשעוברת ציפור הרובה יורה בעצמו, הציפור נופלת והצייד רק מושיט יד ומכניס אותה לאמתחתו. והרביעי, לא צלחה דרכו, נפל למלכודת ביער וכשצעק 'הצילו', הגיע איש גבוה וחזק שמשך אותו מהבור ואמר לו שעבור זה שהציל אותו עליו להיות התלמיד שלו וללמוד את המקצוע שלו. כי הוא, האיש החזק, הינו גנב מקצועי והוא ידוע בכול האזור. לא הייתה לו ברירה ולמד להיות גנב מקצועי. החליטו שיחזרו לבית אבא והצעיר לא יעסוק במלאכתו. כשהגיעו ראו שאסון נפל בעיר. בת המלך הפולני נחטפה ועכשיו חיילים תופסים יהודים ברחובות והורגים אותם. ראה הבכור שהנסיכה נחטפה על ידי ציפור גדולה והיא חבויה על אי בים. בנה הנגר סירה והם יצאו להציל את הנסיכה. כשהגיעו ראו שעל האי יש ארמון עם קירות חלקלקים ובקשו מהצעיר לטפס עליהם. הרי הוא היה הגנב המקצועי. סרב.,הרי נשבע לא לעסוק במקצוע שלו לעולם. התחננו. הסכים. טיפס וחילץ את הנסיכה. הציפור התעוררה ושברה בכנפיה את הסירה אבל הנגר תיקן את החור. כשחזרו הביתה התקבלו כגיבורים בארמון . המלך רצה להשיא את הנסיכה לגיבור, על כן שאל : 'מי הציל את הנסיכה?' ארבעתם הצביעו ואמרו: "אני". קרא המלך לרב. ראה הרב את בניו ואמר למלך: "ארבעתם יהודים ויהודים לא יכולים להינשא לנסיכה פולניה. מצא לנסיכה נסיך פולני. ולהם תן עושר וכבוד. יצאו ארבעת הבנים מהארמון ומאותו היום לא היו עוד רעבים ותמיד היה להם מרק חם למלא את הבטן. איפה המשל? בכול סיפור אפשר לראות עולם ומלואו מקצהו ועד סופו ויש הממציאים אותו מדמיונם בכדי לצייר נוף רחוק, כמו האח הבכור. יש מספרים שבונים סיפור חדש מקטעים ישנים, כמו הנגר . יש מספרים שהם כמו ציידים. אוספים סיפורים על הדרך בלי להתאמץ ושולפים אותם לעת הצורך מהאמתחת. אבל צריך לזכור שתהיה הדרך בה אנו מוצאים סיפור אשר תהיה, יש לזכור שמספר סיפורים טוב הוא תמיד גם גנב מקצועי.
8. לנורית. על ה'גנב' והמספר
מאת: יהודה עצבה 24/06/2010
לנורית שלום. אמת, אין טוב יותר מסיפור טוב, על מנת להבהיר רעיון. סיפורך הנפלא הזכיר לי וודאי לרבים מקבילות מסיפורי עם נוספים ששורשיהם במעשיות אלף לילה ולילה. אשר לרעיון שאת מעלה שבסופו של דבר בכל מספר מסתתר 'גנב' קטן. לא הייתי מוכן להיות בוטה כל כך, אך אציג זאת בדרך שונה. לעניות דעתי הסיפור אינו שייך למספר אלא המספר שייך לסיפור. נשמע תמוה, הבה ואסביר. הזכרתי יותר מפעם כי קורה לנו שאנו שומעים סיפור ובסתר ליבנו אנו חשים כעס, מפני שנדמה לנו שהמספר 'גנב' את הסיפור מאיתנו. כי הסיפור הוא שלנו, אנו יצרנו אותו. אולם האמת היא שהסיפור הוא יצור חי ועצמאי ומשתנה ממספר למספר. פושט צורה ולובש צורה ותמיד מהתל בנו כמספרים החושבים שיש להם בעלות על הסיפור. רבותיי המספרים 'לא דובים ולא יער' הסיפור אכן הוא נחלת הכלל ואינו שייך לאיש, אלא אם כן אנו מתייחסים לגירסה של סיפור, מוקלט, מצולם או כתוב. אם אנו משתמשים בחומר כזה הרי אנו בבחינת 'מעתיקים' וזה נוהל פסול. בה בשעה שאם נלך לשיטתה של נורית הרי תכונת ה'גנב' במקרה הזה היא יצירתית ומאפשרת לנו כמי ששמע גירסה עממית של סיפור, לספר אותו בדרכנו ולהפיח בו חיים ולאחר מכן לשחרר את הסיפור כאותה ציפור דרור שמעולם לא הייתה שייכת לנו, עד שתמצא מספר אחר. אני מקווה שהצלחתי בכל זאת להבהיר את עצמי. ( ייתכן בהחלט שהייתי זקוק לסיפור טוב, כדי להמחיש כוונתי) על כל פנים לך נורית מגיעות כל המחמאות על הסיפור הנפלא ומוסר ההשכל שבו. אגב הסיפור יועבר לתיקיית הסיפורים של הסדנה האינטרנטית להנאת כולם.
7. מצטרפץ בשמחה למשתתפי הסדנא:
מאת: רחלי דרורי נשר 25/06/2010
יישר כוח לך, יהודה עצבה, על יוזמתך הברוכה ולדעתי הסדנא האינטרנטית חשובה לאין ערוך במיוחד עבור אנשים שאינם מוצאים פנאי למפגשים כאלו וגם לאנשים חירשים כמוני, למשל, שבשל קשיי תקשורת הם מנועים מלהשתתף בסדנאות כאלו. מחכה לפגשך פנים אל פנים ומביעה הערכה עמוקה לך אחרי שקניתי וקראתי הספר שכתבת 'סיפור טוב זה כל הסיפור' ובעקבותיו נפקחו עיניי ועולים בראשי רעיונות איך לספר סיפורים בדרכי שלי. אולי בזכותך סופסוף לאחר שנים ארוכות אזכה להגשים את חלומי להיות מספרת סיפורים. אציג את עצמי כהתחלה: אנשים אוהבים לתייג כל דבר תחת שם מסוים ולכן אציין שההגדרות המתאימות לי לכאורה הן: סופרת ומשוררת חירשת ( יצאו לא מזמן שלושת הספרים לאור ופרטים עליהם ועלי תוכלו לקרוא באתר שלי. תרשמו בגוגל 'ספרי אוּדנא' ושם תיכנסו ותקראו... ), רווקה ודתייה, לאחרונה מקווה ברוב חוצפתי גם להיכנס להגדרה של מספרת סיפורים חירשת המופיעה בפני שומעים ללא כל ליווי של מתורגמן לשפת הסימנים. זאת היות וזו הדרך המתאימה לי ספציפית להגיע ללב הקהל... כולי תקווה שאצליח בכך. ככל שתכירו אותי יותר, עד כמה שיתאפשר במסגרת זו, תגלו עד כמה קשה לתייג אותי תחת הגדרה מסוימת. רחוקה אני מלהציג אנשים חירשים או דתיים או רווקים. אני גורסת שכל אדם ומלואו הוא בפני עצמו. המוטו שלי הוא 'אין דבר העומד בפני הרצון' החוכמה היא לדעת מה לרצות, ולא רק מה לרצות, אלא לדעת כמה לרצות, עד כמה להילחם על הגשמת הרצון ולדעת מתי לוותר ולהגשים את הרצון בדרך אחרת. מטרתי כמספרת סיפורים הוא להוציא אנשים אחרים מתוך חירשותם הפנימית באמצעות היכרותם הקרובה אותי כאדם חירש המביא על קצה המזלג מתוך עולם עשיר המלא בחוויות, זיכרונות, מחשבות, רגשות ודעות. מקווה שעוררתי את סקרנותכם להכיר אותי ובהמשך אשמח להביא כטיפה מהים סיפור מסיפוריי.
6. מצטרפת ( ולא מצטרפץ, סליחה...)
מאת: רחלי דרורי נשר 25/06/2010
אגב נא להמנע מלהגיב לתגובתי או מלשלוח אליי מיילים ביום שבת, תודה ( הכתובת האלקטרונית שלי רשומה באתר שלי ולכן ביקשתי הנ''ל )
5. תודה לרחלי דרור נשר
מאת: יהודה עצבה 25/06/2010
לרחלי שלום רב. הרשי לי להודות לך בשמי ואני מקווה גם בשמם של רבים השותפים בסדנה זו ששיתפת אותנו בעולמך. אכן עכשיו לאחר שקראתי את תגובתך אין לי ספק שרעיון הסדנה האינטרנטית למספרי סיפורים היה שווה כל מאמץ. אם לומר את האמת קיבלתי מיילים לא מעטים אלי כאשר רבים הרימו גבה ו'הוכיחו' אותי - סדנה למספרי סיפורים באינטרנט? לא ייתכן? היכן המימד האנושי? ובכן עכשיו אנו נוכחים על פי התגובות, רמת הדיון והסיפורים השופעים כי גם זו דרך מעניינת לעולם הסיפור. יתירה מזאת סדנה זו מאפשרת לנו להתכנס ולבטא עצמנו במישור בחופשיות וללא כל הגבלה או מוגבלות. באחד המפגשים הראשונים שאציע אשמח שנספר סיפורים וניצור במה מיוחדת לכולנו בה נוכל ללמוד ולהעשיר עצמנו לאחר שנכיר גם היכרות אישית איש את רעהו. האם גם אתם רואים את הדברים כך, או שמא יש לכם דרך חשיבה שונה? חשוב שנבין כל תגובה היא דרך שלכם להעניק לכולנו מימד חשוב ומרכזי בסדנת לימוד זו. אנא התייחסו לכך. שיהיה לכם רק טוב.
4. מאשרת קבלת האימייל
מאת: שרה ברטפלד 25/06/2010
שבועיים הקרובים אהייה עסוקה באופן יוצא דופן, בכל אופן , קראתי את השיעור ה- 4 .מרשים, הן התכנים הכותבים, והמגיבים.
3. מה נידרש בסיפור ומה במספר
מאת: אורי בץ 25/06/2010
נושא הסקרנות הינו מרכיב חשוב בעולמו של כול מספר,האמת העצמית חשובה ללא ספק, כמו שאתה כותב "לכו עם האמת שלכם". הדבר מאד נכון כי אם אתה מספר סיפור שאינו שלך כולו אתה מתבלבל שוכח פרטים ולפעמים עוצר, כשנדרש שטף דיבור , לכן מאד נכון ללכת עם האמת שלך. הגרעין יכול להיות היסטורי או צ'יזבאט אך את המעטפת ,המספר בונה ומרכיב וכמובן מגוון את הסיפור, אבל תמיד עם האמת שלך. חשובה מאד האינטונציה, עליה וירידה בטון ,לחש או הרמת קול ולפעמים,כשאתה לוחש ובקהל אומרים "לא שומעים" סימן שמחוברים למספר , ובנוסף אתם יכולים ,לחקות דמות כזו או אחרת, עשו זאת זה מאד מגוון. כמובן שההומור חייב ,אני מדגיש , חייב ליטול חלק בכל סיפור וסיפור, גם אם הסיפור הוא דבר מותח וגם אם עצוב יש לשזור את ההומור, זה לרגע גורם להרגשה טובה ולרוגע. ההומור הוא יכולתנו להיות או לעורר תחושות של הנאה והוא דבר שמקשר בין כל בני האדם, הדבר משותף ולצחוק זה מהנה וחשוב כי אדם שצוחק מחדיר לריאותיו אוויר המכיל חמצן ובעצם עירני,לכן כשאתה צוחק אתה גם מרגיש טוב ונהנה. לפיכך כדי שכולם ייהנו חשוב לשזור פרקי הומור בכל סיפור , המור יעזור להמשך ריכוזיות במספר. מי לא אוהב את ה"גששים" מלאי ההומור גם כשהדבר ממש לא רציני. שמתי לב שכאשר אני מספר על אי הצלחתו של החזאי כולם מתעוררים כולם רוצים לשמוע על כשלון ואם אתה מספר זאת בבדיחות ואח"כ מספר על רצינות הנושא הדבר מובן ואז גם סולחים לחזאי על אי הצלחתו.בין החזאים יש אמרה האומרת כאשר החזאי טועה בתחזית איש לא שוכח אבל אם הוא מצליח בתחזית איש לא זוכר. כל סיפור חייב להכיל גרעין של אמת אפילו אמת היסטורית רחוקה, לא להיצמד יותר מידי לפרטי פרטים מדויקים כמו האיש הגיע ארצה ב1.7.1934 והגיע באניה ששמה היה... שעגנה בשעה14:00 ועוד פרטים שלא חשובים לסיפור ובוודאי שלא יישארו בזיכרון ולא במוסר ההשכל של הסיפור.. מכל סיפור וסיפור קיים מוסר השכל ויש לדעתי להדגיש אותו באופנים שונים. חשוב ליזכור שאת הפתיחה ואת הסיום של כל סיפור לא שוכחים. לא תמיד זוכרים פרטים באמצע, תעשו ניסיון: ספרו לאנשים או לילדים סיפור מסוים, בתחילת הסיפור כולם בעצם איתך, לקראת סוף הסיפור עשו תנועות של סיום כמו עונדים את השעון או אומרים "לסיום'".. ותיראו זה פלא, את ההתחלה ואת הסוף של הסיפור לא ישכחו..., יש להניח שגם את הספור בכללותו, אך את ההתחלה והסיום זוכרים לפרטי פרטים....לכן אם רוצים בכל סיפור להדגיש משהו "המבוא והסיום" הם אלה שיש בהם את המקום להדגיש -דבר כזה או אחר שרוצים שיהיו זכורים. ולסיכום: בכל סיפור היה עצמך בכנות, אל תשכח את האינטונציה היא מחברת אותך עם הקהל הרבה הומור יעזור תמיד.וחשוב מיכול לזכור מה מוסר ההשכל אותו ציינו בתחילתו באמצע ובסוף הסיפור, בצורות שונות אך בהדגשה.
2. על ההומור
מאת: יפה פלז 25/06/2010
לרחל דרורי נשר - ריגשת אותי . אכן טמונים בנו כוחות נפש אינסופיים שבזכותם אנו מצליחים להגשים חלומות לנורית שני -כן אנחנו גנבים אבל " הגונב מגנב פטור " וכמספרים נעטוף את הגניבה באדרת משלנו- נרחיב נאפיין נתאים לסיטואציה וגם אם זה נשמע מוכר זה יהיה מעניין וחדשני - ליהודה - לא שמענו ממך מספר ימים ואתה מרשה לעצמך להטיל עלינו משימות כפולות - מי כמוך... בקשר להומור שהוא אחד הכלים החשובים שמשתמש המספר הומור זה טוב, תכליתו של ההומור לעורר הפתעה, תחושה של הנאה. צחוק ובדיחות הדעת לגרום לאופטימיות ולהפוך את חיינו לקלים יותר. צחוק משחרר אנדרופינים במוח שמפחיתים כאב ומגבירים את המערכת החיסונית ולא בכדי הרפואה הקונבינציונלית משתמשת בו. " אני צוחק לא כי טוב לי אלא כדי שיהיה לי טוב " אבל המשתמש בהומור חייב שתהיה לו אינטיליגנציה מספיקה כדי לדעת איך מתי ועד כמה. היכולת להשתמש בנומור שונה מאדם לאדם ובודאי בין המספרים . יש שומעים שמגיבים בצחוק ויש שנשארים אדישים, יש הפתוחים להומור ויש הנרתעים העדרי חוש הומור [ כן יש גם כאלה ] ולאינטיגנציה כדאי להוסיף את הרגש את החושים כדי להכיר את הקהל לפני שנשתמש בהומור . נדמה לי שזו גם תשובתי הסמויה לגבי הסטנדאפ. ומשהו קטן לכבוד שבת " ירוחם פנה לבין הדין לעניני משפחה והגיש תביעת גירושין. "מה טענותיך " שאל השופט. " אשתי מחזיקה תיש בחדר השינה שלנו, הוא מסריח ומהווה מטרד נוראי . אינני יכול לעמוד בריח שלו " "אז למה שלא תפתח חלון ?" " מה - שכל היונים והצפורים שלי יעופו ?" אוסקאר ווילד אמר : חוש ההומור ניתן לאדם כדי לנחם אותו על מה שהוא..... כשתחליט ליצור מפגש אשמח לארח בביתי באבן יהודה.
1. אורי, אתה 'נוגע' באמיתות
מאת: יהודה עצבה 25/06/2010
לאורי שלום רב. אני מודה לך על תגובתך הישירה והאמיתית. אכן אתה נוגע בחשיבות האמת של המספר וכבר 'נוגע' במקומות נוספים. א: עד כמה חשוב לתת פרטים באמת של הסיפור? ואתה מדגיש שיש לקחת בחשבון לא לפגוע בסיפור על ידי פרטים מיותרים. ב: אתה מדגיש את החשיבות לפתיחת סיפור וסיומו. אציין כי זו מסורת רבת שנים בסיפורי העם תרבויות רבות שיש להן פתיח מוכר וידוע בסיפור וכן סיומת קבועה. (לדוגמה בפתיח סיפור: 'היה היה פעם' או בסיום: הם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה ) אם יהיה צורך אשמח להרחיב זאת בהמשך. ג: אתה מתייחס כבר לסגנון המספר ויצירת המתח הדרמטי בסיפור. אורי אין ספק שנושא היגד הסיפור הוא מורכב, מעניין וכובש. כל אחד מוצא את דרכו במבוך המרתק הזה. מה דעתכם?
 
|