|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שער 'המדריך למספרי סיפורים' ציור: גדעון מילר
|
|
|
שיעור ראשון: הסקרנות
לשמיעת שיעור ראשון: הסקרנות:
|
|
שיעור ראשון.
ברוכים הבאים למפגש הקולי הראשון של הסדנה למספרי סיפורים שלנו. בשיחה ראשונה זו הייתי רוצה להתייחס לציפיות. הציפייה של כל אחד ואחת מאיתנו מסדנה זו. כמובן שבהקשר זה אשמח לקבל את תגובתכם המיידית. בעיקרון כולנו מבינים שציפייה היא למעשה הצבת יעד, מטרה. מה אני מצפה, מה אני רוצה לקבל מסדנה זו. שאלות אלה ורבות אחרות יכולות לצוץ אצלנו מעבר לסקרנות האישית שכבר עלתה בתגובתה של יפה אם אינני טועה, עוד לפני שהתחלנו בשיעור זה. אגלה לכם סוד, תגובתה היא שגרמה לי מבלי משים להתחיל בהתייחסות לנושא הסקרנות כמרכיב חשוב בעולמו של מספר הסיפורים.
על כל פנים סקרנות היא אחת התכונות החשובות ביותר שלנו כמספרי סיפורים. עלינו להיות סקרנים לכל הסובב אותנו. לחקור, לשאול וללמוד עד כמה שנוכל את העולם הסובב אותנו. הסקרנות בשילוב יכולת הדיבוב שלנו תהפוך אותנו למיומנים יותר בקשר האנושי, תוך שיחה וסיפור עם בני שיחנו.
השיח יכול להיות בכל מקום בחיי היומיום שלנו. בסופרמרקט, באוטובוס או באירוע משפחתי. עלינו להיות סקרנים להכיר את השכן, את האחר ולעיתים את השונה מאיתנו. להכיר פירושו להקשיב לסיפורו של האחר. אם אכן הקשבנו לסיפור ואהבנו אותו, כל אשר נותר הוא: לרשום אותו וזכינו בסיפור.
בשיחה ראשונה זו שלנו הרייני מעלה נקודות אלה לדיון ומעוניין מאוד לשמוע את חוות דעתכם. שהרי ברור כי מה שיקרה כאן פשוט מאוד – אתם תגיבו והדיון ילך ויעמיק. בעזרת תגובתכם והתייחסותכם נהפוך את המסך הקר והמנוכר של המחשב לכלי תקשורתי אנושי החשוב ביותר לנו כמספרי סיפורים. בל נשכח שהחוויה הסיפורית שלנו שונה ממדיה למדיה. המדיה הכתובה, המדיה המצולמת, המדיה הקולית והמצב הטבעי ביותר הוא, מספר חי ונושם מול קהל מגיב ובועט ומתייחס למעשה הסיפורי הקורם עור וגידים ורוח בצורה חיה כל כך ממש לנגד עיניו כמעשה קסם של ממש.
עם מעט מאמץ מצידנו נוכל להעשיר את חווית השיח בסיפורים. אגב הסיפורים מבחינתי הם יצורים חיים. אנו לא שולטים בסיפורים, הם שולטים בנו. אך מאחר ואנו בסדנת סיפורים, אביא לפניכם סיפור עם המתאים את עצמו לקהל יעד שונה.
פעם מתרחש הסיפור בבית הכנסת, פעם בכיכר העיר ופעם בעת כנס של אנשי מחשבים והייטק. לכאורה שלושה קהלים שונים זה מזה תכלית השינוי, הבה ונראה כיצד מצליח הסיפור להשתלב במרחבי תרבות שונים כל כך תוך שמירה על נוסחת הסיפור הבסיסית.
אנא לחצו כאן לעבור לקריאת שלוש הגירסאות של אותו הסיפור.
ממתין להתייחסותכם ולשאלותיכם, שלחו מייל, התקשרו טלפונית על מנת שנמשיך יחד במסע המרתק והמסקרן הזה.
בברכה: יהודה עצבה. 0544703681
|
© כל הזכויות שמורות
|
א', תמוז, תש"ע. 13.6.10
| 12.
|
סקרנות באזניים
|
|
מאת: נורית שני
|
23/06/2010
|
|
|
ליהודה ושאר חברי הסדנה שלום. כמה טוב לפגוש משפחה. אשמח להיות איתכם.
למה דווקא?
סיפרתי היום ליהודה, שבחיפושי אחר קהל יעד למופעים, טילפנתי לבתי אבות. וכמו לפני עשר שנים לא הסתפקתי במרכז העשיר ולא ויתרתי על אף אחד בפריפריה. מעבר לקו בבתים במוגנים, ענו לי קולות נשים וגברים בעלי מבטא רוסי כבד. השיבו לי: "אין צורך בזה גברת כאן יש 90% רוסים. אנחנו מזמינים רק מוסיקה".
עברו עשר שנים מאז הצצתי אל מעבר לקו האופק הזה, של המעונות המוגנים לגיל הזהב. עשר שנים בהם התכווצה לי המדינה. בפריפריה שלי מדברים עכשו רוסית.
לכן אתם המשפחה שלי כי אתם סקרנים בעברית.
והסקרנות? אני כבר לא ילדה אבל ממשיכה להציץ בחולונות זרים וממשיכה לשמוע את גערתה של אימא שלי: לא יפה להציץ נורית, זה לא מנומס!
לא הצלחתי להסביר לה שכאשר אני עומדת בחוץ בחושך, מציצה פנימה אל תוך חלון פתוח. רואה על הספה אישה שמנמנה בפיז'מה. אישה באור כחול ומרטט של טלוויזיה. אני יודעת שהיא נוסעת למרחקים בסרט ואני נוסעת למרחקים אל עולמה.
לא יכולתי להסביר לאימא שלי, שוטרת הנימוס, שבחלונות של אחרים טמונות התחלות של סיפורים.
|
| 11.
|
"הטעם והריח" בקולו של המספר
|
|
מאת: גילה דורנשטיין
|
17/06/2010
|
|
|
תגובתי לשיעור הסקרנות על גבי דבריה של מרגלית טובי.
קודם כל נעים ונחמד להכיר, אז מדי פעם, נא זמן אותנו למפגש היכרות ודיבור פנים אל פנים כי כמו שאמרת, שנרגיש את "טעם הקולות וריחותיהם".... או בלשון הכתוב: "רואים את הקולות" במעמד הר סיני.
בקיצור, לגבי הסקרנות: א. מרגלית העירה על עומק בסיפור הדומה המסופר לקהלים שונים ולא רק הקוסמטיקה של הרב, ג'וחא וכדו' יחד עם זאת, אותי מעצימה ה"חזרה" - כך אני קולטת את הסיפור טוב יותר... וזה מצחיק או מעניין אותי בכל סיפור מחדש, כמו הילדים שאוהבים כשאמא מספרת כל לילה אותו סיפור.... כי זה הקול, הריח, תשומת הלב ושאר אפקטים, גם כאן, ה"קול" של הסיפור, מהדהד לי למרות או בגלל החזרה
|
| 10.
|
כבוד ליהודה
|
|
מאת: רבקה אביב
|
18/06/2010
|
|
|
כל הכבוד לך יהודה על רעיון אדיר מיוחד שונה קסום ושונה,רק אתה יכול להגות וליישם סדנה אנטרנטית שכזאת בהצלחה.
מודה לך מאוד על שיידעת אותי על פתיחת הסדנה. תבורך. לגביי הסקרנות אמנם חידדת לי בסדנה ברב תחומי במודיעין את נושא הסקרנות ובאמת אני קשובה שואלת מתעניינת וסקרנית הרבה יותר מבעבר.אילת אסקוזידו ציינה שכדאי להצטייד תמיד בפנקס ועט זה מאוד חכם ואמנם אני מצטיידת בתקופה האחרונה גם במצלמה ומצלמת כל אשר נראה לי מעניין יפה ואשר מוצא חן בעיני.איזה כיף שנכנסתי לעולם כה נפלא והפועל היוצא מכירה באמצע הדרך אנשים נפלאים ומעניינים. לפני ולפנים שהצביעו על מישהי או מישהו כסקרן זה נראה לי"כרכלן או רכלנית" אך היום המילה סקרנות זאת המילה ב-ה' הידיעה וזאת לימד אותי האחד כמובן ניחשתם נכון יהודה עצבה.
|
| 9.
|
אני לא מופתעת
|
|
מאת: שרה ברטפלד
|
18/06/2010
|
|
|
היה מצופה שיהודה יעלה רעיון כה
מקורי, ברכות. אמשיך להסתקרן.
|
| 8.
|
יהודה אכתוב
|
|
מאת: שרה ברטפלד
|
19/06/2010
|
|
|
לא הערב. אבל , דרויאנוב זה. אמרה אמי וכל דודיי .היה גזלן, הוא הנציח את סיפורייהם בספריו, רבות מן הדמויות שלו היו שכנייהם בעיירה.
|
| 7.
|
גם אנו סקרנים
|
|
מאת: יהודה עצבה
|
18/06/2010
|
|
|
לשרה ברטפלד שלום רב. ברוכה הבאה לסדנת הסיפורים האינטרנטית שלנו. אין לי ספק שבתגובתך הראשונה נגעת באחד המרכיבים החשובים ביותר למספר סיפורים. כהגדרתך את רוצה להסתקרן. ( והרי לסקרנות הקדשנו את השיעור הראשון שלנו ) ולי יש בקשה אלייך בשם המשתתפים האחרים שודאי סקרנים לשמוע על עולם סיפוריך. אנא הרחיבי מעט וספרי לנו על תרבות הבית ומקומו של דרויאנוב בסיפורים המשפחתיים. מקווה שתרימי את הכפפה.אגב בקובץ השיעור השלישי יש לך אפשרות לעשות קישור ישיר דרך: 'צור קשר באתר' ולשלוח לשם את סיפורייך. נציין כי: אלתר אשר אברהם אבא דרויאנוב, תיעד וקיבץ אלפי סיפורים ובדיחות, אשר יצאו לאור בארבעה כרכים בשם כולל 'ספר הבדיחה והחידוד' והוא לעניות דעתי ספר חובה לכל מספר סיפורים בארצנו הקטנטונת. אז שרה היקרה מחכים לך בסקרנות.
|
| 6.
|
מקור שם המשפחה
|
|
מאת: אילת אסקוזידו
|
16/06/2010
|
|
|
אסקוז'ידו (Escojido) הוא תרגום השם נבחר, מובחר או בן-מובחר לספרדית. בעצם לא ידוע לנו מה קדם למה - השם העברי לספרדי או ההפך.
אבות המשפחה נדדו מטורקיה למצרים כארבעה דורות לפני קום מדינת ישראל.
אחד מבני משפחתנו מצא ברשימת חברי המשלחת של קולומבוס - אדם בשם אסקוז'ידו. היינו רוצים להאמין שאחד מאבות המשפחה היה הרפתקן ומגלה ארצות, אבל אין לדעת. אם לשפוט על פי מזגם הנוכחי של בני אסקוז'ידו - לרובם אין את הגֶן המסתכן.
אבל לפעמים השם עצמו מתאים, אלי אסקוזידו (גיסי) הוא נבחר ציבור - ראש מועצה אזורית נחל שורק.
בני בן-מובחר (לא ידוע לי על קשרי משפחה ואם מקור שמו אסקוז'ידו) הוא ראש מועצה אזורית מבואות חרמון.
אחד מלקוחותיי סיפר לי שבקהילה היהודית באיטליה נהוג היה לאמץ ילדים שהוריהם נפטרו ולכנותם בשם אסקוז'ידו, לאות שנבחרו על ידי המשפחה המאמצת.
|
| 5.
|
על ציפיות
|
|
מאת: יפה - פלז
|
16/06/2010
|
|
|
ליהודה שרה ויעקב - את השאר בודאי אכיר בהמשך - שמי יפה פלז ולידיעתכם חיכיתי בסבלנות רבה מאז סיימתי סדנא של יהודה בבית הלוחם לאיזה ציוץ או רמז על המשך פעילות של יהודה שבה אוכל לקחת חלק - חיכיתי חיכיתי ונראה שהיה כדאי.
נכון אני סקרנית לגבי עצמי ולגבי אחרים - מה עוד חבוי בי שאוכל להעניק בעזרת סיפורים ומה יעניקו לי סיפורים של אחרים. מה שציין יעקב אודות הקשבה אכן נכון, זוהי נקודת מוצא ראשונית לשיפור יכולותיו של המספר, ללמוד להקשיב לא רק בעזרת האזנים,, - רגש ,עיניים ,הבנת שפת גוף ואנטות סמויות כל אלה אפשר להשחיז ולחדד ואני מקווה ללמוד זאת בעזרת יהודה ובעזרתכם
" בעל הכשרון כמוהו כצלף הפוגע במטרה אשר איש מלבדו אינו מסוגל להגיע אליו - גאון כמוהו כצלף הפוגע במטרה שאחרים אפילו אינם מסוגלים לראות "
ולך יהודה "שאפו" על היוזמה,
יפה פלז
|
| 4.
|
אמצעי התיעוד
|
|
מאת: יהודה עצבה
|
16/06/2010
|
|
|
תודה לך אילת אסקוזידו שאת מעלה כבר בשלב זה את חשיבות נושא התיעוד. ראוי נושא זה שנקדיש לו התייחסות רחבה יותר.
הטיפ הקטן שלך הוא חשוב וניתן להוסיף לו אמצעי צילום והקלטה מתקדמים. אך בבסיס העיקרון, פנקס ועט יכולים להיות התחלה טובה וראויה לתיעוד.
אגב אילת, מאחר ועסקנו בשיעור הראשון בנושא הסקרנות, אנא ממך הסבירי לנו מה מקור שם משפחתך? ומה משמעותו?
|
| 3.
|
איזה יופי
|
|
מאת: אמיר חרש
|
15/06/2010
|
|
|
שלום ליהודה ולשאר משתתפי הסדנה
כמה שמחתי לפתוח את המייל ולראות את ההפתעה היפה הזו , סדנת מספרי סיפורים בנוחות הביתית שלי, בלי לזוז מהכיסא.
ועוד הזכות הגדולה, לשמוע את הקול שלך יהודה, ככה מעל גלי הרשת.
בהתחלה זה הי נראה לי מוזר, סיפור סיפורים, שזה הדבר הכי פשוט, הכי ישיר, הכי של להיות ביחד באותו חדר, איך אפשר לעשות את זה דרך האינטרנט? והנה ישבתי והקשבתי וקראתי את הטקסט, והיה לי כיף ומעניין.
למי שלא מכיר אותי , אני אמיר, מידי פעם מספר ומתעד סיפורים, ופירסמתי כמה מהם פה, באתר הזה.
התחברתי לגמרי למה שאמרת על הסקרנות. זה גם הזכיר לי משהו אחר שאמרת פעם, שמספר סיפורים טוב הוא קודם כל מקשיב סיפורים טוב.
ושלושת הסיפורים ששלחת, הם כל כך דומים מבחינת העלילה, אבל השינויים הקטנים של הזמן והמקום עושים אוירה אחרת לגמרי, ולמעשה משנים לחלוטין את הסיפור.
אני סקרן לדעת מה יהיה בשיעור הבא, ושיהי ארוך יותר יהודה
שלא נישאר עם חצי תאותנו בידנו
אמיר
|
| 2.
|
תודה על ההתייחסות
|
|
מאת: יהודה עצבה
|
15/06/2010
|
|
|
לאמיר חרש שלום. אני מודה לך על התגובה המהירה. התגובה היא מאוד חשובה לכולנו ומביאה עמה את אווירת הלימוד יחד. בקרוב יכנס למאגר השיעור השני. חשוב שנדגיש במה זו פתוחה לדיונים שלכם כך שבסופו של דבר כולנו נלמד זה מזה ונצא נשכרים.
|
| 1.
|
כתיבת הסיפורים המזדמנים
|
|
מאת: אילת אסקוזידו
|
15/06/2010
|
|
|
טיפ קטן - כדאי להצטייד תמיד בפנקס ועט. לרשום סיפורים ואנקדוטות אפילו בראשי פרקים ולהרחיב בבית. אפשרות אחרת: להקליט מזכר קולי במכשיר הטלפון הנייד, או לכתוב כמה מילים במזכר במכשיר הטלפון הנייד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|