שלום לכם. בשלב זה אני שמח ביותר על התגובות החמות, המשיכו והציעו הצעות כי מבלי משים אנו כולנו הופכים לצוות חשיבה משותף בפרויקט חדשני ומעניין זה. קחו בחשבון שעל כל אחד ואחת מאיתנו המעורב אישית בתגובות, יש לפחות עשרות גולשים הקוראים ונהנים מחווית הלימוד. אגב אנו שוקדים להכניס סדר בנושא התגובות, היו סבלנים מעט.
חשוב שאציין כי תגובותיכם משמשות יסוד והשראה ללימוד ולדיון בסדנה זו. במשך הזמן אשתדל שניגע בכל תחום המעניין אתכם.
מתוך התגובות המרתקות ששלחתם, בחרתי משפט אחד חשוב לכולנו. כוונתי לתגובתה של לילך צור. אמליץ לכם לקרוא את כולה. היא מתארת את הדרך הקשה שלה להיות מספרת סיפורים ולבסוף את תחושת האושר כשהגיעה לכך. ואני מצטט: " אבל לאט לאט" כך היא כותבת " מפעם לפעם התחלתי להנות, ממש להנות, השתכרתי מתחושת העיניים שמביטות בי בצמא, פתאום היה לי אומץ להמציא עוד ועוד, להמציא עוד סיפורים כמובן".
תחושת העיניים המביטות בי, בנו, הן הקהל, היא נוגעת בנקודה החשובה ביותר בהיגד הסיפורי הקהל. העיניים הם אחד הכלים החשובים ביותר למספר. מבט עיניו של המספר, עם מבט העיניים של הקהל יוצר זיק, מחשמל, מאפשר למספר להמריא עם הקהל למחוזות הסיפור. לנתק את הקהל מהמציאות ולרחף במחוזות הפנטסיה והדמיון שיוצר המספר.
עכשיו רציתי לגעת בנושא אחר, בסיסי יותר בעולם הסיפור שלנו. בשבט, בקהילה בעם. הסיפור העממי והמספר העממי. סיפור העם והמספר העממי, די אם תקלידו את השאילתות לגבי מספר עממי או סיפור עם ב'רבי גוגל' ותקבלו מאמרים והתייחסויות רבות.
אפנה אתכם לשני מאמרים קצרים שבהם תהיה התייחסות לדמותו של המספר העממי ולעולם סיפוריו.
אגב, במידה ואתם מכירים או מספר עממי או שיש לכם הגדרה אחרת למספר עממי כתבו אלינו.
המספר העממי צומח מן העם, הוא 'הזכרון' של השבט. הוא אותו אדם האוצר בתוכו את התרבות השבטית, הווי החיים, ההומור, החכמה, מוסר ההשכל. בעצם, עולם ומלואו.
בעצם, כל מה שהעם יודע ואנו מכנים זאת במילה המוכרת כל כך folklore, המורכבת משתי מילים, שפירושו למעשה בעברית יידע עם. כל מה שהעם יודע. מוצא בסופו של דבר ביטוי בסיפורי העם שעוברים מדור לדור. אין אנו יודעים מי הוא המספר הראשון של הסיפור ולכן טבענו את המושג לגבי סיפור עם 'נחלת הכלל' בימינו שכל דבר מעוגן בזכויות יוצרים, המושג הזה פחות רווח.
בינינו, כמה פעמים קרה לכם ששמעתם סיפור ואמרתם בליבכם, וואו, זה הסיפור שלי, הרי המספר הזה העתיק אותו ממני. בדקו טוב את עצמכם ותגלו שלא אתם המצאתם את הסיפור, אלא קרוב לודאי ששמעתם אותו ואימצתם אותו אל ליבכם. אגב, בסיפורי העם ישנם מקבילות רבות, לעיתים מאות גירסאות לאותו סיפור.
ומה הגדרתו של סיפור עם לאלה המעוניינים להרחיב, לקרוא מעט יותר הנה הקישור הבא.
הסופר חיים סבתו, בספרו 'כעפעפי שחר' מעשה בעזרא סימן טוב. מתאר בספרו את עצמו, את הסופר המחפש מספר סיפורים ולאחר חיפושים רבים, הוא עומד מול בית הכנסת 'זהרי חמה' במחנה יהודה ורואה פקעת של אנשים ואני מצטט מעמ' 21 " תוך שהוא מהלך ראה שבסמטה הצרה ליד פתח בית הכנסת עומד אדם וחבריו מקיפים אותו כעטרה ומטים אוזן. הכיר ממראה פניהם שאותו אדם מספר להם מעשה. הטה אף הוא את אוזנו ואורו עיניו. מציאה מצא. מעשה של ממש.
זהו ואז ממשיך הסופר יחד מספר הסיפורים והעלילה נמשכת. אני מאוד ממליץ לכם לקרוא את הסיפור, את הספר 'כעפעפי שחר'
שיעורי בית: שלחו לי לאתר דרך 'צור קשר' לאתר דרך 'צור קשר' סיפור עם שאתם מכירים. כל הסיפורים האלה ואחרים שתשלחו ירוכזו בתיקייה מיוחדת שלנו שהיא תהיה ' סיפורי הסדנה האינטרנטית' בקרוב יישלח לכם קישור אליה וכך נוכל להכיר את היצירה המשותפת שלנו וליהנות ממנה.
ולסיום שיעור זה אצטט את ר' נחמן מברסלב: "העולם אומר שסיפורי מעשיות תרופה הם לשינה, ואני אומר שמעוררים בהם אנשים מתרדמתם"
אני מעביר לכם את הסלולרי שלי לייעוץ או להבהרות נוספות המספר מופיע באתר 0544703681 וניתן להתקשר אלי בימים ראשון עד חמישי בין השעות 10.00-22.00 ונקיים שיחה בשמחה.
מעבר אל השיעור הרביעי של הסדנה.
|