|
ר' יוסל האברך שרוי היה במשבר כלכלי חמור. אשתו חיה לאה ילדה לו למזל טוב בן רביעי ומעתה עליו לפרנס שש נפשות. הצרכים מרובים והפרוטה אינה מצויה בכיסו, שכן תורתו אומנותו. אילו היה גר בעיר יכול היה למצוא פרנסה כ"כלי קדש" אך בכפר המרוחק המאוכלס כולו בגויים מאין תבוא פרנסתו?
משהגיעו מים עד נפש, החלט בלית ברירה להפוך את מחצית דירתו לבית מזיגה והמשפחה כולה הצטופפה בחדר צר. בבית המזיגה שם ר' יוסל חבית יי"ש גדולה, דלפק וקופה, והיה יושב לפני הדלפק כשתלמודו בידו ומחכה לעוברי אורח. מדי פעם נכנסו לבית המזיגה איכרים ואנשי יערות, היו דופקים על הדלפק וקוראים לו להפסיק את תלמודו ולמזוג להם משקה. יוסל היה ממלא את בקשתם תמורת הפרוטות שזרקו אל הקופה. היו לקוחות שביקשו כוס שנייה ושלישית, והיו גם כאלה שהשתכרו והיו מנבלים את פיהם במלים שאזנו של ר' יוסל לא יכלה לשאתם. אך מה לא עושים בשביל הפרנסה?
בתי מזיגה רבים היו בכפר ורק מעטים פקדו את פונקדו העלוב של ר' יוסל, ועם זאת יצא לו שם של יהודי ישר שלא מוהל את יינו במים כשאר המוזגים, ויותר ויותר מבני הכפר החלו לפקוד את פונדקו. מעתה יכול היה ר' יוסל לפרנס את משפחתו, אמנם בדוחק, אך מבלי להזדקק למתנת בשר ודם, והיתה לו קופה מיוחדת בה שמר את הפרוטות שאסף מהיי"ש שמכר כדי לקנות חבית יי"ש חדשה. והנה הגיע היום בו מזג את כוסית היי"ש האחרונה לוואסילי השכן, והוא מיהר וצרר את כספו כדי ליטול אותו למחרת בדרכו העירה לקנות חבית חדשה.
אותה שעה נכנס לחנותו של יוסל חיים שכנו, היהודי השני שהתגורר בבקתה עלובה באותו הכפר והיה מטליא את בגדי האיכרים. הוא נכנס לר' יוסל וסיפר לו בדמעות שהוא עומד להשיא את בתו הבכירה והוא צריך לעשרים רובל אחרת השידוך לא יתקיים ובתו תישאר רווקה לתמיד. בשעה שדיבר בכה ר' חיים והדמעות זלגו לחבית הריקה. נכמרו רחמיו של ר' יוסל, פתח את הצרור שהכין ונתן את הכסף לר' חיים ואף שמח על המצווה שהזדמנה לו.
הביטו ר' יוסל ואשתו בחבית הריקה שרק לחלוחית קלה עמדה בה מדמעותיו של ר' חיים, והנה נכנס וואסילי היערן ושאג בשכרונו: "יוסל, יוסל, עוד כוסית יי"ש!" לשווא ניסה האברך להסביר לו כי היי"ש נגמר. ואסילי המשיך בשלו: "עוד כוסית יי"ש!", עד שהבין שאין כל סיכוי. ואז ביקש מר' יוסל שימזוג מעט מים לחבית הריקה ולפחות יהיה למשקה ריח של יי"ש.
יוסף עשה כמצוותו וכאשר טעם ואסילי מהמים שיצק לו ר' יוסל אורו עיניו והוא צעק בקול רם: "הרי זה ממש יי"ש חריף מחיה נפשות". טעם גם ר' יוסל מהמים וראה שאכן צדק ואסילי והוא הבין שקרה כאן נס. מילא ר' יוסל את החבית כולה במים והם הפכו ליי"ש טהור. וכשנתרוקנה החבית חזר שוב על המעשה וחוזר חלילה.
כך הצליח ר' יוסל להפיק הרבה חביות יי"ש טהור ללא השקעה והפך בסופו של דבר לעשיר גדול. הבין האברך שבזכות אליהו הנביא הפכו דמעותיו של ר' חיים ודמעותיו החנוקות שלו לתמצית של יי"ש שהאציל לו ברכה עד בלי די.
|