|
ה:
רוחות המדבר העיפו זרזיפי חול לוהטים אל מחוג הזמן ואירועי ההסטוריה הפכו את אותה מלחמה לנצחון מוחץ שלנו על האויב המצרי אבל מזלי הרע הביא לכך שדווקא על המוצב ששובצתי אליו, ניתכה אש תופת ללא התראה מוקדמת, נלקחתי בשבי והפכתי להיות קלף מיקוח יקר בידי המצרים שסבלו אבדות כבדות במלחמת ששת הימים. אני באותם ימים לא הייתי מודע לנצחון המוחץ שלנו והייתי מנותק מכל מקור מידע שהוא. מצאתי עצמי שוכב פצוע בבית חולים מצרי, מאוחר יותר הבנתי שנפצעתי ונפלתי בשבי המצרי, למזלי הפציעה הייתה קלה ולאחר כשבועיים הוכנסתי אחר כבוד לכלא וזכיתי להיות בתא מבודד. ימים ולילות רבים עברו עלי בבדידות קשה מנשוא ללא כל קשר לעולם החיצון, ובבוקר הראשון שנערך בכלאי בו נוכחו אנשי הצלב האדום, לא היססתי ובקשתי את שהיה נראה לי חשוב מכל, לקבל עיתונים, למרבה הפלא הובטח לי חגיגית באותו מעמד על ידי מנהל הכלא " כווג'ה פאוזי", שאקבל. קבלתי את הבטחתו בעירבון מוגבל, שכן ידעתי את משמעות הפתגם הערבי " אל חכי פיש עליה ג'ומרוק", כלומר הדיבור אין עליו מס, אך מה רבה הייתה הפתעתי כי כבר למחרת היום, הייתי המאושר באדם כאשר נפתח האשנב בדלת התא והסוהר עלי הושיט לעיני הנדהמות ערמת עיתוני "אל אהרם" והוסיף " מילה של כווג'ה פאוזי זה קלאם שראף",
בהתרגשות גדולה אחזתי בעיתונים והבחנתי בשמחה בשמו של העורך המפורסם ביותר חסנין הייכל, אך מהר מאוד התאכזבתי כאשר נוכחתי כי העיתונים נשאו תאריכים שונים ומשונים, בחלקם אפילו משנים עברו, אך במשנהו התנחמתי בעובדה הפשוטה כי בעזרת העיתונים יכולתי להמתיק את שעות הבדידות הארוכות וכך לגמתי בצמא כל מילה ומילה. לזכותו של עלי הסוהר יאמר כי מילא בשקידה את מבוקשי ודאג תמיד להחליף לי ערמת עיתונים אחת ברעותה, כך שהחיים הפכו להיות מגוונים קמעא עבורי והשקיטו לרגע, את הגעגועים הביתה ואת המחשבות הטורדות בדבר שחרור או החלפת שבויים אפשרית ביננו לבין המצרים, בלית ברירה שתיתי בצמא כל ידיעה בעיתונות, למדתי פרטים נוספים על נסיבות בריחתו של לוק " המרגל במזוודה", קראתי את כל שפורסם על הטבעתה של האוניה "אברהים אל אוואל" להבלטה רבה זכו כל הידיעות בנושא המרגלים הציונים, ו"האחים המוסלמים". קראתי כל שבב ידיעה על גרוש היהודים ממצרים בשנת חמישים ושש, בקצור הפכתי מומחה לכל מה שנכתב בעיתונות המצרית באותם ימים. ניסיתי לדלות מידע כל שהוא מתוך העיתונים עצמם לגבי נושאי אקטואליה אך עין נעלמה דאגה כנראה לכך שאקבל עיתונים שאין בהם כל זיקה לעולמי הקרוב.
לקריאת הפרק השישי לחץ כאן.
|