האיש שרצה להיות גדול וחשוב

היה היה איש קטן. קטן גוף, קטן מעמד, עצלן יגיעה, גם קטן ידיעה ונוסף גם קמצן. אך גדול היה ברכוש שנפל בחלקו במות קרובו. וירא כה וכה ויאמר לעצמו אם יש לי ממון כעת אוכל גם לגדול כי אמרו חז"ל הכסף קונה הכול.
 

 התלבט, התלבט מה גדולה יקנה שאכן תעשנו גדול? ראה שכנו משמאלו איש מכובד. רבים באים אל פתחו עצה לבקש ברכה, או רק לומר לו שלום, כי מכובד הוא ושכן אחר מימינו גם הוא ביתו תמיד מלא אורחים צעירים ומבוגרים. נכנסים ויוצאים ובאמת למה? למה לא יבואו גם אליו, במיוחד כעת שכסף לו רב.
 

 בעודו מתלבט באיזה דרך יבחר שם לב ששכניו מימין ומשמאל שניהם גבוהים וחטובי גוף. אולי בגלל זה הוא נשכח מאדם? אך נזכר הוא מיד שמולו גר איש קטן וגוץ שמכובד ואהוב על קטנים וגדולים ויושב הוא תמיד רכון על ספרים.

זהו! זהו! כמוהו להיות אני רוצה.. הלך וקנה הרבה ספרים, כמעט לפי משקל, כי אין זה משנה לו. העיקר שיהיו הרבה כמו אצל זה שכנו הגוץ. חדר מלא ואפילו שני חדרים. ספרים הרבה, בלשונות רבים. רהוט יפה ועתיק כמו אצל שכנו מימין וכלי זהב וכסף כמו אצל שכנו משמאל. ועוד הוסיף והרבה מדרגות לביתו משיש פאר ודלת ביתו מעשה גילוף בידי אמן מפורסם. ודאג להודיע לכולם שגם ביתו כביתם של שכניו.
 

בתחילה הגיעו כמה סקרנים, התפעלו מהכניסה המפוארת, מהספרים הרבים, מהריהוט והתמונות. החליפו עם בעל הבית משפט או שנים. לחברים שפגשו בחוץ הפטירו ואמרו - מה פתאום פתח זה הגוץ בית מסחר לספרים? והוסיף חברו ושאל - גם ריהוט ותמונות הביא הוא למכירה. והגוץ יושב ומצפה ומלבד כמה אנשים ששאלו על מחיר ספר, או ריהוט, או מחיר תמונה, לא שאלהו דבר ואחרים הוסיפו ושאלו: חנות ? לשם מה?
 

הערה: הסיפור נשלח אלינו על ידי גבש הירושלמי ושובץ באתר ב - ח' בשבט, תשס"ח. 15.1.08.