תמר הנדי

 "טוק טוק" נשמעה דפיקה בדלת. "מי שם" צעקה הינדי שבאותו הרגע בדיוק נמנמה לה במקצת. לא נשמע קול. הינדי יודעת שאסור לפתוח סתם כך את הדלת אבל הסקרנות הביאה אותה לדחוף את הידית כלפי מטה.

חסן עמד מולה, הבחור הזר שמסתובב בשכונה כבר ימים מספר. "ההורים בבית?" שאל תוך כדי שהוא סורק בעיניו את החדר שנגלה לפניו. הינדי חשה לפתע מפוחדת וקפאה על מקומה. היא חשה שכאילו מילותיה נעתקו ממנה. לשקר היא לא יודעת וגם אם היתה מנסה מיד חסן היה מבחין בכך.

"לא, הם הלכו לשוק....אבל הם צריכים לחזור בכל רגע". הינדי חשבה שאולי המילים הללו יפחידו את חסן, אך הוא לא הראה כלל סימני בהלה. הוא הניח יד כבדה על ידית הדלת והחל לסגור אותה. הינדי הביטה בדלת הנסגרת לאיטה, איך האור הנכנס מבחוץ הולך ומצטמצם עד שלבסוף נשאר חרך צר ומואר, שלבסוף נסגר גם הוא.

"מה אתה רוצה חסן?" שאלה באומץ כשהבינה כבר שעשתה טעות והצטערה שלא הקשיבה להוריה. חסן שהיה גבוה ממנה בכמה מידות ורחב ממנה בכמה אמות, החל להזיע ולהתנועע בחוסר שקט. " ראיתי אותך עוברת בשכונה....את יפה מאוד את יודעת ?" הוא לא חיכה לתשובה והמשיך לדבר אך הינדי לא הקשיבה. אל מול עיניה הופיעה דמותה של דינה בת יעקב אבינו שרק בשבת האחרונה סיפר עליה הרב בבית הכנסת.

הינדי פחדה, היא ידעה את סוף הסיפור. כאילו משום מקום, נשלחה אליה יד כבדה, אותה היד שסגרה לפני רגעים מספר את דלת הבית. מחשבותיה נקטעו באחת. הינדי לא חשבה פעמיים וזינקה לעבר החלון שבחדר האורחים. חסן החל לדלוק אחריה תוך כדי שהוא שובר כל מה שהפריע לו בריצתו, אך הינדי זריזה היתה ממנו ותוך שניות מספר קפצה לה דרך החלון לעבר הבוסתן שמחוץ לבית. היא ידעה לאן רגליה מובילות אותה, חסן לא.

הינדי רצה לעבר עץ התמר שבקצה הבוסתן. מאז היותה קטנה נוהגת הינדי לטפס על העץ ולקטוף את התמרים הבשלים. התמרים עדיין בוסר אך הדבר לא הפריע להינדי לטפס בזריזות כלפי מעלה תוך כדי שהיא נשרטת ברגליה ובידיה, אך היא לא הרגישה בכך. היא שמעה את חסן מגיע לגזע, מתנשף ומקלל. היא לא הביטה לאחור אך ידעה שהחל לטפס בעקבותיה. הינדי טיפסה וטיפסה וחסן אחריה. כפות התמרים מתקרבות. יותר אין לאן לטפס......אך לפתע שמה לב הינדי שככל שהיא מטפסת הגזע.....מתארך  ומתארך.....הינדי מטפסת והגזע מתארך....לאחר דקות שנראו להינדי כמו נצח, חסן התייאש וירד מהעץ.

הינדי חיבקה את העץ חזק ולא ירדה ממנו עד בוא הוריה. ומאז ועד היום נקרא התמר בשם הילדה האמיצה, וזקני הכפר עוד יודעים לספר שבכל בית אשר נולדה בו בת שתלו - תמר. ולא סתם נקרא זן התמר הטעים הזה בשם תמר הנדי. ,מבוסס על סיפור אמיתי !