|
היה היו אח ואחות . יום אחד יצאו האחים לשחק בחצר. לפתע פתאום נשרה אחת משיניו של האח, ונפלה על הדשא.
מיד התחילו לחפש את השן בינות עלי הדשא הירוק. חפשו,חפשו ,ולא מצאו.
עצובים ועייפים , הלכו השניים לישון.
ובינתיים...
בזמן שישנו, חדרה השן אל תוך האדמה, וכמו זרע הנביטה את עצמה. לאט לאט ,באור הלבנה, פרח לו פרח .
יפיפה היה וזוהר כיהלום.אט אט פרח הפרח, ומתוכו,הגיח כתם קטן נוצץ.
אט אט, מהכתם נולדה לה פיה יפה .
התקרבה הפייה אל חלון חדרם של האחים,ולחשה: "פססססס פססססס, "
מיד התעוררו השניים.
אמרה הפיה :"אני פיית השיניים שלכם, זרעתם אותי וכך נולדתי.אעזור לכם בכל אשר תעשו" וכך עשתה.
ומאז חיו האחים והפייה באושר ועושר עד עצם היום הזה.
כתבה: רוני שקד, בת תשע, כיתה, ג' 1(גילה)
|