|
הארון אל ראשיד והפמליה שלו, היו יוצאים מדי פעם לשווקים לבדוק מה מדברים האנשים על השלטון שלהם. מרוצים? אינם מרוצים? מברכים או מקללים. ככה היו לומדים מהציבור והיו משנים מדי פעם את הטקטיקה של השלטון שלהם.
חורף אחד קשה, יורד שלג, הקור מקפיא, התלבשו ויצאו לשוק. פתאום רואים סנדלר אחד יושב בפינה מוסתרת קצת ומתקן נעליים. נעמדו לידו והסתכלו. הארון אל ראשיד שהיה מחופש, שאל את הסנדלר - האם עשרה לא יכולים לשאת שתים עשרה?
ענה הסנדלר - אדוני, הפרי לא בשל ושמונה פעמים שלושים ושתיים לא מאפשרים לי את זאת.
שאל הארון אל ראשיד - מה הזמן של היום?
ענה הסנדלר - עכשיו אדוני, הזמן דמדומי ערב.
אמר לו הארון אל ראשיד - מה מצב השתיים?
ענה לו - לפעמים אפשר עם שתיים, לפעמים גם נהיה שלוש.
אמר לו הארון אל ראשיד - מה אתה רואה סביבי?
ענה לו - הראיה חלשה, צריך ראיה צעירה יותר.
אמר הארון אל ראשיד - טוב אל תמכור בזול.
ענה הסנדלר - אדוני, תלוי בקונה.
טוב הלך הארון אל ראשיד עם הפמליה שלו. באו לארמון שאל את השרים - האם הבנתם במה מדובר על השיחה שדיברתי עם הסנדלר?
אמרו - אדוני אנחנו לא הבנו אפילו מילה אחת.
אמר להם - יש לכם שבוע ימים להכין את התשובות, אם לא אתם עפים מהארמון. באו לטכס עצה. אמרו - נלך נקנה את התשובות ממתקן הנעליים.
חזרו אליו, אמרו - אתה יודע עם מי שוחחת?
ענה - לפי השאלות, כן.
אמרו לו - אנחנו רוצים ממך את התשובות ואנחנו מוכנים לשלם לך כל אחד מאה דינר.
אמר - אני מצווה לאדוני שלא אמכור בזול. העלו את המחיר למאתיים, לשלוש מאות עד שעלו לאלף דינר. וכן מכר להם את התשובות. והתשובות הם. העשר לא יכולים לשאת את השתים עשרה, התשובה היא, אתה עובד עשרה חודשים בשנה אתה לא יכול לממן את עצמך חודשיים של חורף.
ענה לו - למה לא?
השיב - הפרי לא בשל, הפרי זה הילדים עדיין צעירים לא יכולים לשאת בנטל של הפרנס. שמונה ילדים שכל אחד יש לו שלושים ושתים שיניים בפה והם אוכלים ועבודה שאני עושה מספיק ליום אחד.
- ופירוש דמדומי ערב שעניתי, שאל אותי על מצב הראיה שלי, עניתי לו שהראייה שלי נחלשה ואני רואה כמו דמדומי ערב.
- התשובה השלישית, מה מצב השתיים? פירושו מה מצב הבריאות? עניתי לו פעמים אני הולך בשתי רגליים פעמים נעזר במקל (זה שלוש).
- מה אתה רואה סביבי? עניתי לו - הראייה לא מספיקה, שתשתמש בראיה צעירה. עניתי לו, - כל אלה שסביבך לא הבינו מילה ממה שאנחנו מדברים, תמצא לך אנשים צעירים יותר.
- אמר אל תמכור בזול. ידעתי שתבואו אלי, ידעתי שתבואו, אמרתי - תלוי בקונה. הלכו להארון אל ראשיד נתנו לו את התשובות.
אמר - תקראו לו.
אמר לו - צוויתי עליך אל תמכור בזול.
ענה הסנדלר - כך עשיתי עד שלא ראיתי , כל אחד מהם אלף פעמים לא מכרתי.
אמר הארון אל ראשיד - אם כך ראוי שתעזוב את הסנדלרות ולך אדם חכם כמוך ראוי שישב לצידי וייעץ לי את העצות החכמות.
הערת המספר נעים בכבוד - אני סיפרתי את הסיפור הזה. ישנם אנשים שיושבים בשווקים ובכל מיני מקומות מסחר שהם רואים את הנולד יותר מכל אלו שיושבים בכל מיני מקומות, בכנסת, או מיני מקומות ממשלתיים. ראוי גם לפעמים לשמוע את זעקת הדל עצמו למדיניות שלהם.
|