למנהל בית ספר היו פנים נאות ביותר וחיוך מקסים, כל בוקר הוא עמד בכניסה לבית סיפרו וחייך לכל התלמידים שבאו ללמוד. החיוך שלו היה הסמל המסחרי שלו, הוא למד לחייך בכל הזדמנות בה יכל לחשוף את שיניו הצחורות, והחיים חייכו אליו בחזרה. כל מה שרצה תמיד קיבל, ורבים היו שקינאו בו.
יום בהיר אחד מסיבה לא ברורה החיוך נעלם ופניו היפים של המורה התעוותו ללא הכר. בפעם הראשונה בחייו מצא את עצמו המורה חיוור כסיד ואובד עצות החיוך המפורסם נעלם ובמקומו הופיע משהו הדומה לבננה שנמחצה תחת גלגליה של מכונית זבל. המנהל לא ידע מה לעשות כל חייו היו תלויים בחיוך המפורסם שלו, ועכשיו כל מה שהחיים יכלו להציע לו נעלם מעל פניו, וכל מה שיכל המנהל לעשות הוא להסתכל בבעתה על פרצוף הבננה המעוך שהשתקף במראה הגדולה שבחדר האמבטיה. הכלב שלו סמיילי (על שם החיוך המפורסם), נכנס לחדר האמבטיה כדי לדרוש את הטיול היומי, וכאשר ראה את אדונו עם פרצופו החדש, נמלט מחדר האמבטיה כאשר הוא זועק, ובקפיצה אחת דילג מעל כל המדרגות אל החצר הבטוחה שם המפלצת לא תוכל להשיג אותו.
העצב שאפף את המנהל היה רב, לא היה לו שום מושג כיצד להתמודד עם הפרצוף החדש שלו וחרף המצוקה הגדולה החליט המנהל ללכת לבית הספר ולחייך את החיוך שלו למרות הפרצוף שהשתנה. לקח המנהל את תיקו והלך אל מכוניתו, המספקת לו את האמצעי להגיע יום יום אל בית סיפרו, הוא נכנס לתוכה. נעל את ידיות הדלתות, כפי שהוא עושה לבטיחות מימים ימימה, הכניס את המפתח למתג ההתנעה סובב עם כיוון השעון והמכונית לא נדלקת. כשהמפתחות עדיין בתוך מתג ההנעה, יצא המנהל מהמכונית וניסה לדחוף אותה אל מוסך התיקונים המטפל בה מאז ומתמיד. אחרי חצי שעה של דחיפות היגיע המנהל אל המוסך רק כדי לראות שהמוסך יהיה סגור כל אותו היום. כל מה שיכול היה המנהל לעשות הוא לבעוט בדלת בזעם תוך שהוא סוגר אותה יחד עם המפתחות שנותרו בתוך מתג ההתנעה.
המסגר שנאלץ לפרוץ את מכוניתו של המנהל עם לום אמר למנהלנו, שלא פגש עד היום אדם עם פרצוף כה עצבני וכועס בגלל מפתחות שנותרו בתוך המכונית, ולדעתו אם הוא ימשיך ברמת המתח הזו בריאותו עלולה להתערער. המנהל חיכה עד סיום דבריו של המסגר וחייך את חיוכו המוכר אך למרות מאמציו הכנים כל מה שהמסגר ראה היה מפחיד למדי. ספק המנהל את כפיו ושאל את עצמו למה זה מגיע לו, אחרי שנים כה רבות של עבודה נאמנה ושירות, אך כל תשובה לא היגיע. בלית ברירה נאלץ המנהל לחפש מונית, אך למראהו כל נהגי המוניות האיצו על הדוושה, כאשר הם מותירים את המנהל מתוסכל עד עמקי נשמתו. לפתע עצרה מונית לצדו ובתוכה ישב האדם הכי מכוער (גס פנים) שהמנהל ראה מימיו, תחושתו הראשונה של המנהל הייתה לא לעלות למונית אך מייד ניזכר כי הוא מחכה כבר יותר משלוש שעות למונית ואם זה מה שבא אז זה מה שיש ועלה על המונית.
"לבית הספר אילנות בבקשה" ביקש המנהל שלא יכל היה שלא להימנע מלהציץ בנהג המכוער שנראה מאוד מבסוט מעצמו ופיזם לעצמו את שיר הנושא מהסרט היפה והחיה. "אפשר להציע לך עצה?" שאל הנהג את המנהל, " מה יש לך להציע?" ענה המנהל " עצה, עצה טובה" ענה הנהג, "ואיזו עצה אתה יכול לעוץ לי " שאל הנהג, ובכן אספר לך סיפור קטן על עצמי, אני נוהג במוניות כבר עשרים שנה. כאשר יש לי זמן פנוי, אני בוחר לי אדם או מכונית ועוקב אחריהם במשך שעה שעתיים, רק כדי לראות כיצד אנשים חיים. לפעמים יוצא סיפור מעניין, אך רוב המקרים משעממים למדי וברוב המקרים כל מה שאני עושה הוא לנסוע אחרי מכונית. היום היה לי יום טוב, הורדתי נוסע ליד הבית שלך ו"במקרה" ראיתי כיצד אתה מנסה להניע את המכונית ולא מצליח ובאותו הרגע החלטתי לעקוב ולראות כיצד הדברים מתפתחים.
- מדוע לא עזרת לי מייד כאשר ראית שאני לא מניע?
- משום שחשבתי לראות כיצד אתה מתמודד עם האתגר, לפעמים כאשר אנו לא מגישים עזרה מיד, המאמץ שעושה האדם תורם לו יותר, מאשר אם היינו עוזרים לו מיד כאשר האתגר היה מופיע.
אספר לך סיפור קטן כתשובה: סב לימד את נכדו כיצד לגדל פרפרים, כאשר הפרפר הפך לגולם אמר לו הסב, כאשר הפרפר ינסה לצאת מהפקעת בשום פנים ואופן אסור לעזור לו. כאשר החל הפרפר במאמציו לצאת מהפקעת נכמרו רחמיו של הילד ובאולרו עזר לפרפר לצאת אך לרוע מזלו מת הפרפר כמעט מיד. רץ הילד לסבו וסיפר לו את מה שקרה והסב אמר כי הפרפר כאשר הוא מנסה לצאת מהפקעת, שריריו מתחזקים, דם זורם לכנפיו והוא מתחזק מהתהליך, אולם כאשר מונעים ממנו את תהליך ההתחשלות ימות הפרפר מיד. "עד שלא תקבל את השינוי בעצמך ותתמודד אתו, לא תראה את החיוך שלך בחזרה, כלומר עליך להתמודד עם כל מה שמגיע אליך, טוב או רע. כל עוד לא תקבל ותנסה דרכי קיצור, התהליך רק יחליש אותך", אמר הנהג.
- ספק חיוך לכל מי שאתה פוגש, משום שבכל פעם שאתה מחייך חיוך אמיתי אתה קודם כל מקבל את עצמך וחיוכך מעיד כי אתה נינוח עם עצמך. כל מי שאוהב אותך אוהב משום שאתה משקף לו חלקים אותם הוא אוהב בעצמו. כל מי שאתה פוגש ומחייך אליו ולא משיב לך חיוך, ורואה רק פנים מכוערות, רואה, את אותו חלק בעצמו לו הוא מתכחש או חושב כי הוא מכוער.
אך אתה לא רק הפנים שלך אתה הרבה יותר מכך, לכן אם מסתכלים רק על הפנים שלך ושופטים את כולך על פיו, מה שזה אומר שהם לא רואים אותך כלל . המפתחות שנשארו באוטו מספקים לך מידע על עצמך, כל המפתחות לחיים מצויים בך, אך אם כמשל תסגור את הדלת ותנעל את עצמך מבפנים בכל פעם שאתה יוצא לנסיעה, אל תתפלא אם תמצא את עצמך נעול בתוך הכלא שאתה יצרת במו ידיך, הכי פשוט לא לסגור את נעילת הדלת אמר הנהג, אך אם אתה חייב, השאר חלון אחד תמיד פתוח.
חייך הנהג חיוך רחב ומאיר ועצר את המכונית מול בית-הספר אילנות. צלצול השעון המעורר פקח את עיניו של המנהל שרץ במהירות אל הראי הגדול שבחדר האמבטיה, וכל מה נשקף מבעד למראה היה חיוך גדול שבפעם הראשונה העניק אותו המנהל לעצמו.
|
|
|
|
יובל שם טוב. הוא יובל 'המבולבל' מרביץ חיוך ליהודה עצבה.
|
© כל הזכויות שמורות
|