סיפורים נוספים:
משאית המפעל לתסס. אוסף אליעזר נאיר נר

עמוד הבית » סיפורים » תחום כתיבה ומחקר » סיפורו של אליעזר נאיר - נר

סיפורו של אליעזר נאיר - נר

נכתב על ידי: אליעזר נאיר - נר

צבי נאיר-נר, נולד 13/1/1907 להוריו, אשר זליג ושרה נאיר-נר – שרה לבית צ'ולסקי בעיירה אורהיב-אורגייב בבסרביה שהיתה שייכת לרומניה.
במשפחתם היו עשרה ילדים. צבי התייתם בהיותו בן 12 והחל לפרנס את כל המשפחה כסוחר תבואה במסחר עם הגויים.
בהיותו בן 20 התגייס לצבא הרומני בהתאם לחוק. ביחד איתו התגייסו רק עוד 2 יהודים מעיירה בת כ 10,000 יהודים.
שירת כשנתיים. לאחר שחרורו עלה על אוניה לפלשתינה באופן בלתי לגאלי ללא סרטפיקט.

רבים כמוהו שנתפסו ע"י האנגלים בנמל חיפה לא הורשו לרדת לחוף. האוניה המשיכה למצרים ובנמל סואץ ניסה לעבור ביבשה לפלשתינה. אך התחרט וחזר לאוניה. האוניה חזרה לרומניה לנמל קונסטנצה. החלוצים החלו בשביתת רעב ולאחר תקופה קיבלו ויזה ועלו לפלשתינה. בחודש אוגוסט שנת 1933, ללא גרוש בכיס, הלך ברגל מנמל חיפה לחדרה שם גרה אחותו – ציפורה קוצ'וק. עבד תקופה קצרה בעבודות מזדמנות והגיע לראשון המושבה. הכיר את אשתו, אמא שלי, נדיה (נסיה) ויסמן ובנר שלישי בחג החנוכה בשנת 1934 התחתנו בחצר של הסבתא של אימי – אסתר ומשה פלץ, מה שלאחר מכן הפך לרחוב רוטשילד מס' 50.

השיא אותם הרב של ראשון – הרב חרל"פ ולאחר שנים השיא גם אותי ואת אשתי ירדנה בתאריך 27/8/1959.
היות ולא היתה עבודה בראשון ולאחר תקופת מגורים בראשון אימי עבדה בפרדסים כאורזת תפוזים אצל הפרדסן וינברג.
עברו לגור ברמת-גן ובשנת 1935 החל לעבוד בבית חרושת לגזוז "תסס" אשר פתח יהודי ייקה ושמו רודי שפנגנטל. כפועל הראשון בבית החרושת הנ"ל עבד כ 42 שנים ומידי פעם עברנו דירות בשכירות לגור ליד בית החרושת על-מנת להיות הפותח בבוקר השכם ובערב מאוחר לסגור.
בשנת 1946 התאגדו ותיקי פועלי ראשון לאגודה שיתופית בשם – תחילה "נוה-עובד" ולאחר מכן "בית מעון".

היו כ 300 משפחות של פועלים – סיליקט- סולל בונה – בירה נשר – גביש-זכוכית, אוקבה, עובדי הסתדות העובדים, אנשי בטחון – בהגנה ותסס.

צבי המשיך לעבוד בתסס ונסע כל יום לנחלת יצחק. במלחמת השחרור, כאשר הנסיעות היו בסכנה מהישובים הערביים בידיג'ין ויאזור, כל השבוע נשאר לעבוד ולישון בבית החרושת ובא הביתה רק לסופי שבוע כאשר התחבורה הציבורית – דרום יהודה עברה מת"א – לחולון – מולדת דרך חוסמסה לנחלת יהודה ולראשון.

לאחר כ 42 שנים ב"תסס" יצא לפנסיה כאשר "תסס" נסגרה.

הורי המשיכו לגור בביתם הקטן עד ליום מותם. אימי נדיה-נסיה נפטרה בשנת 1985 (נולדה ב 22/7/1909) ואבי צבי נפטר בשנת 1989 (נולד ב 13/1/1907).
הם מצאו את מנוחתם האחרונה בגבעת פייבלה – בית העלמין הישן בראשון.
אבא בעבודה במפעל התסס. אוסף אליעזר נאיר נר
© כל הזכויות שמורות
שושן פורים, 17.3.14
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה