מסיפורי בועז ניסן

                   "אבי סבי אהרון הגדול"

 אבי סבי אהרון הגדול עלה ארצה מבגדד עם שישה מתוך שמונת ילדיו לפני יותר מ- 100 שנה.

באותם הימים היה קשה לצאת מעיראק. אבי סבי ארגן עגלה עם סוסים צידה לדרך וחפצי ערך וכך ללא הודעה מוקדמת ברח מעיראק. לאחר נסיעה של חודש ימים במדבר בדרכים מסוכנות הגיע ארצה לירושלים.

ירושלים של אז הייתה עיר ללא ישובים מסביב,רובם גרו בתוך החומות והתחילו להקים את השכונות שמחוץ לחומות. ימין משה,נחלת שבעה ומאה שערים.

בתחילה התאכסן בבית האורחים שבעיר העתיקה,בה גרו העולים עד שמצאו להם מגורי קבע. עם הזמן נקנו יותר ויותר אדמות מחוץ לעיר העתיקה וגם אבי סבי קנה חלקת קרקע וכך הגיע לנחלאות. הבית שאבי סבי בנה נמצא עד היום הזה ברחוב אבן ספיר שבנחלאות, בית ארוך פרדס ולול תרנגולות ובאר מים מאחור.

אז לא היו צינורות מים והבאר הייתה משמשת לשתיה רחצה וכביסה. נחלאות מורכבת משכונות רבות שניבנו על ידי בני העדות השונות, נחלת אחים,זיכרון יוסף,שערי חסד,זיכרון משה ואוהל משה. לכל שכונה יש האופי המיוחד לה,לעובר שם הייתה תחושה של נסיעה מארץ לארץ.

                   " בית הכנסת של עולי שיראז"

 בית הכנסת ביית יצחק לעולי שיראז שיש בו 12 חלונות כמספר שבטי ישראל, עולי שיראז הראשונים הגיעו לפני יותר מ 100 שנה. הם הפליגו באוניה מפרס,בדרך סבלו תלאות רבות. יחד איתם היה ר' יצחק כליפא ובניו.בעודם מפליגים נפטר ר' יצחק כליפא.

רב החובל הורה לזרוק את הנפטר לים,כי כך הייתה הוראת השלטונות הטורקים באותם הימים שאסרו להביא נפטרים לארץ. העולים בקשו מרב החובל להתקין ארגז עץ ושמו את ר' יצחק עם ציצית בתוך הארגז על הארגז רשמו ירושלים עיר הקודש וזרקוהו לים. לימים קנו האחים חלקת אדמה בנו דירות וחלקה אחת הקדישו לבניית בית הכנסת לעילוי נשמת אביהם ר' יצחק כליפא. כל בני העדה התנדבו לעזור,היות והמצב היה קשה בנו במו ידיהם, אבל,מאיפה ישיגו אבנים לבניה?

לסבו של ניסים שמש היה רעיון, חפר בור מים מילא במי גשמים וכאשר הערבים שגרו אז בכפר הסמוך שייח' באדר היו באים לקנות ממנו מים לשתיה אבן תמורת מים.כך אמר להם. כך החלו לבנות,בערבים עם לוקסים בנו.

לימים קיבלו בני הקהילה מכתב מהקהילה היהודית שבהודו שהארגז עם הנפטר הגיע לחוף הודו וניקבר בבית העלמין היהודי שם. בבית הכנסת היו 12 חלונות כנגד 12 השבטים,3 מדרגות לתיבה כנגד 3 האבות, מדרגה אחת ליד ההיכל על שם השם אחד. המפתן הגבוהה נבנה כך על מנת לאפשר השתחוות להיכל.

עם הזמן המקום הפך לאכסניה ארעית לעולי פרס,רבים מהם היו מגיעים בשל תלאות הדרך ללא פרוטה,אז היו ניגשים לסבו של ניסים שמש הגבאי שיסדר להם מקום לינה זמני,אז היה משכן אותם בעזרת הנשים ועם הבוקר בטרם התפילה היו קמים מסדרים המצעים ומצטרפים לתפילה.

 הערה: בועז ניסן הוא בוגר הסדנה למספרי סיפורים חרשים וכבדי שמיעה. הוא שולט כמובן בשפת הסימנים. בשנים האחרונות הוא מתעד ורושם סיפורים רבים מהווי משפחתו ומעולם קהילת החרשים בירושלים. במדור זה נביא חלק מהתיעוד שנשלח אלינו.חומר ראשוני זה שובץ באתר ב -ו' שבט, תשס"ח. 13.1.08.