|
אבי גדל בצפת, חיפה ורמת גן, ואמי ילידת תל אביב. אני נולדתי לשניהם ברמת גן בשנת 81. מגיל צעיר אבי לקח אותי לטייל והכיר לי את נופי הארץ ואת ההיסטוריה המיוחדת שלה. בגיל חמש הוא נתן לי במתנה תיק גב קטן. עם השנים תיק הגב שלי גדל ותיק הגב שלו קטן. הלכנו יחד את כל שביל ישראל. סבי מצד אבי היה פועל בניין ועסקן בפועל המזרחי. עליו אבי סיפר שהוא היה הולך כל יום עשרה קילומטרים הלוך ועשרה קילומטרים חזור לעבודה. לא זכיתי להכיר אותו. סבי מצד אמי היה מסעדן ומפעיל בית תמחוי, ונצר למשפחת רבנים מפורסמת. ליד שולחן השבת הוא היה שר זמירות ושירי לכת פולניים. אשתו, סבתי, הייתה נצר למשפחת חסידים שכללה דמויות מפורסמות כמו רבי אלימלך מליזנסק ואת המגיד מקוזיניץ. אינני יודע הרבה על הרבי והמגיד, אך לאחרונה קראתי סיפור חסידי על המגיד מקוזיניץ, ובו הוא זימן איש מת למשפט והאיש המת הופיע.
אם סבתי קבורה בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב. שנה לפני שמתה סבתי ביקרתי יחד איתה בבית הקברות ומצאנו את המצבה. הכתובת הייתה מחוקה, היא עברה על האותיות במברשת שחורה. כעת איש אינו יודע היכן הקבר. שני הורי חזרו בשאלה בנעוריהם. אבי מהנדס, איש נדל"ן, ובעל עניין עמוק בהיסטוריה וארכיאולוגיה. התחביב שלו הפגיש אותי עם דמויות צבעוניות רבות. ליד הבית של אמו, סבתי, היו פעם שדות של תורמוסים ובלילות יכולת לשמוע את יללות התנים. היום כל מה שאפשר לשמוע שם הוא את נהימתו של כביש אלוף שדה.
אמי גרה כיום בחווה בעמק הארזים ליד ירושלים, והיא פסיכולוגית במקצועה, כך שהיא מעבירה את ימיה בהקשבה לאנשים, לצרותיהם ולשמחתם. אף על פי שהשנים חולפות גם עליה, היא נעשית צעירה יותר מיום ליום. אחותי אשת קריירה בתחום המחשבים, ובכל זאת נולדו לה שני תאומים יפהפיים, שבימים אלו שוקדים על מילותיהם הראשונות. אני שוקד על תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית ועובד בחברה להגנת הטבע. אני מרבה לרכב על אופניים ומתגורר בקהילה שיתופית בשכונת קרית שלום בדרום תל אביב. ומקווה שיבוא שלום במהרה בימנו, אמן.
לסיפוריו של אמיר חרש לחיצה כאן.
הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך. |