הנכד של שפירא כבר לא זוכר דבר. לנכד של שפירא מכל דבר נשבר. מלחמת יום כיפור, זיבולים על השומר, ששת הימים וסבא שאומר. "זה נוער זה? כלאס תפסיקו עם שטויות. הגיע זמן לתת גם לי פה קצת לחיות. איש של מותגים, לבוש כהלכה. שכח את הימים בעמק הבכא. שפירא שפירא הועפת מהסוס ובמצב שולט הנכד הפעפוס. שירים של פעם חלפו להם, מזמן. הנכד של שפירא מחק כבר את כולם. שר בממשלה, צמח מאדמה הולך על חבל דק בכל שבילי נסד"ק. הנכד של שפירא הוא איש של חזון שטוף כולו בבורסה בועות של סבון. עצמאות כלכלית, ציונות וחזון לו. בשבילו ג'טונים בקזינו מונטה קרלו. ומה שנעשה כאן בכלל זה לא איכפת לו. להיות? או לא להיות, לו? זה רק המניות לו. זה נוער זה? כלאס, תפסיקו עם שטויות. הגיע זמן לתת גם לי פה קצת לחיות לחיות.
התחבר ל"יס" התנתק מ"תבל" בדרך שכח את ארץ ישראל. עזב החברים וגם הזכרונות, אבל הספיק להתחתן, וכבר נולד הבן. ובשעות של ערב סיפר לו סיפורים. על סבא השומר ומלחמת כיפורים. ולא שכח גם את 'חומה ומגדל' והבן הפך להיות מורעל, התנתק מ'יס' התחבר ל'תבל' וחזר כמובן לארץ ישראל. שוב בנה את הבית, וגם את החומה. חזר לצה"ל ושב להגנה. שפירא שפירא אתה שוב על הסוס. כי במצב שוב שולט שפירא הפעפוס. שפירא שפירא אתה האגדה. וכל השאר דירלדדה.