שירים נוספים:
סנדלר בעבודה

סנדלים בלים מאת ש.בן ציון

נכתב על ידי: ש.בן ציון באדיבות 'פרויקט בן יהודה'

קורא: יהודה עצבה:


סַנְדָּלִים בָּלִים
מאת: ש. בן ציון.

 

מָסוֹרָה תַמָּה / בְּדֶרֶךְ אַלְמַקַּאמָה / שֶׁחֻבְּרָה לְיִשְׂרָאֵל / מֵחָכְמַת יִשְׁמָעֵאל

הקדמה

יִשְׁמְעוּ הַמַּאֲמִינִים וְיִקְרְאוּ הַחֲכָמִים / מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים!

כִּי זֶה מַעֲשֶׂה רַב – וְאֶפְשָׁר גַּם נוֹרָא / שֶׁנִּתְקַבֵּל לַדּוֹרוֹת מִפִּי הַמָּסוֹרָה,

יָצָא לְלַמֵּד מוּסָר וְתוֹרָה / בְּטֶבַע הָאֱנוּשִׁי וְדָתֵי הַמְּדִינָה,

לְאִישׁ כְּמַעֲלָתוֹ בְּסֻלַּם הַבִּינָה / וּלְאִישׁ כִּירִידָתוֹ לְעִמְקֵי הַבְּחִינָה.  –

טָרַח הַמְחַבֵּר וְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר / לַזָּקֵן כְּזִקְנָתוֹ וְלַצָּעִיר כִּצְעִירָתוֹ

בְּתוֹרֵי חֲרוּזִים אֶת מְלִיצַת דִּבְרָתוֹ; / וְזֶה הַחִלּוֹ, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,

הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף תּוֹעֲפוֹת הָרְאֵם / וּמַרְבֶּה בְּעָצְמָה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים

לְחַרְזָן אֵין-אוֹנִים!

 

  פֶּרֶק רִאשׁוֹן

 

אִישׁ הָיָה בְּבַגְדָּת, בְּאֶרֶץ הָאַשּׁוּרִי,

וּשְׁמוֹ אַבּוּ-קַזֶּם לְבֵית הַטַּמְבּוּרִי;

וַיְהִי הָאִישׁ עָשִׁיר, בַּעַל מַטְמוֹנִים,

שֶׁכַּדִּים לוֹ קְבוּרִים, מְלֵאֵי דַרְכְּמוֹנִים,

דֵּינָרִים, טוֹמָנִים וּזְהוּבִים קַדְמוֹנִים,

גַּם כָּל מִינֵי לִירוֹת, חֲדָשׁוֹת וְשׁוֹנוֹת, –

מַטְבְּעוֹת מִכָּל הַזְּמַנִּים וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת.

 

וְהָאִישׁ בְּכָל עָשְׁרוֹ עָנָו מְאֹד,

צָנוּעַ וּשְׁפַל-רוּחַ עַד הַיְסוֹד;

כִּי בְּהוֹנוֹ לֹא הִתְגָּאָה

וּבִמְעוֹנוֹ לֹא הִתְנָּאָה,

וְלֹא בִקֵּשׁ מְאוּמָה

מִן הַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה, –

כִּי לֹא חִבֵּב שׁוּם עִנְיָן,

חוּץ מִן הַקִּנְיָן,

כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה בְזוֹל, אוֹ בִּמְשִׁיכָה סְתָם

מִמְּקוֹמוֹת הַהֶפְקֵר בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

 

וַיְהִי דַרְכּוֹ לֵילֵךְ וְלִלְקֹט כָּל טוֹב

מִן הַמֻּטָּל וּמָצוּי בְּאַשְׁפַּת הָרְחוֹב:

אִם רֹאשׁוֹ שֶׁל מַסְמֵר, אִם זְנָבוֹ שֶׁל שׁוֹט,

אוֹ צִיצַת-הַכְּסָת וּשְׂרוֹכוֹ שֶׁל נֹאד, –

וכָל מַה שֶּׁמָּצָא וְיָכוֹל שְׂאֵתוֹ

הָיָה גוֹרֵר כְּחֻלְדָּה וּמַצְנִיעַ תּוֹךְ בֵּיתוֹ.

וַיְהִי זֶה מְעוֹנוֹ חֳמָרִים-חֳמָרִים

שֶׁל כָּל מִינֵי "דְבָרִים", –

דָּבָר וַחֲצִי דָבָר עַל שְׁבָרִים וּקְרָעִים,

כֵּלִים וּפְסוּלֵי כֵלִים – כִּלְאֵי-כִלְאָיִם

וְעַל הַכֹּל הוּא שָׁמַר בְּשֶׁבַע עֵינָיִם,

כְּמַאֲמַר הַחֲכָמִים בְּזֹךְ שִׂכְלָם וְחוּשָׁם:

חָבִיב לַצַּדִּיקִים מִגּוּפָם – רְכוּשָׁם...

 

וְאַבּוּ-קַזֶּם עוֹד מִדָּה יְתֵרָה

הָיְתָה קְבוּעָה בִּתְכוּנָתוֹ הַכְּשֵׁרָה, –

כִּי כַמָּה שֶׁקִּבֵּץ עַל-יָד וְעַל-יָד

כָּל-כָּךְ גַּם קִמֵּץ מִכָּל צַד וָצָד:

 

מִמַּאֲכָל, מִמִּשְׁתֶּה וּמִכָּל מִין הֲנָאָה,

הָעוֹלָה לָאָדָם, כְּיָדוּעַ, בְּהוֹצָאָה.

כִּי עַל כָּל-דְּבַר-חֵשֶׁק, שֶׁחָשַׁק וְרָצָה,

חִשֵּׁב אַבּו-קַזֶּם וְדָק בּוֹ עַד שֶׁמָּצָא

כִּי טוֹבָתוֹ חוֹלֶפֶת, אוֹ גַם מְעוּטָה

מִכְּדֵי שְׁוֵה-פְרוּטָה...

וְכֵן כָּבַש הָאִישׁ תַּאֲוָתוֹ וּצְרוֹרוֹ –

וְלֹא חִסֵּר כִּיסוֹ, וְלֹא דָלַל מְקוֹרוֹ.

 

וְהוּא-הוּא הַדִּין גַּם בִּבְגָדִים לְעוֹרוֹ,

כִּי אֶת אֵלּוּ הוּא צֵרֵף מִמִּינֵי הַבְּלָאִים

שֶׁקִּבֵּץ מֵהֶפְקֵר וְאִחָם טְלָאִים –

         וַיַּעֲטֹף שְׁלַל-צְבָעִים!

כִּי צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וְגַם שֵׁשׁ וְשָׁנִים

עלָיו כְּאֶחָד שָׂשׂוּ בַּגְּוָנִים...

וְאַף גַּם הַנְּעָלִים לֹא הֶחֱלִיף בַּשָּׁנִים,

כִּי סִגֵּל הָאִישׁ לוֹ סַנְדָּלִים מְשֻׁמָּרִים, –

וַעַלֵיהֶם יְסֻפְּרוּ אֵלֶּה הַדְּבָרִים:

 

אַבּוּ-קַזֶּם – יְרַחֲמֵהוּ אַלָּה! –

בְּעוֹדוֹ חָתָן שָׂשׂ עַל הַכַּלָּה,

עָשָׂה סַנְדָּלָיו לְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

שֶׁיְהֵא כֹּחָם יָפֶה לְכָל יְמֵי הֲלִיכָתוֹ, –

סַנְדָּלִים מְסֻמָּרִים וּמְעֻבֵּי הָעוֹר,

גַּסִּים, גַּמְלָנִים וּכְבֵדִים כַּצֹּר –

מְצוּקִים,

שֶׁיִּתְקַיְּמוּ לְיָמִים אֲרֻכִּים!

וּבִשְׁמִירָה מְעֻלָּה וְהַשְׁגָּחָה מְשֻׁבָּחָה

הֵם, אָמְנָם, נִתְקַיְּמוּ וְשִׁמְּשׁוּ כַהֲלָכָה,

כְּחֵפֶץ רִבּוֹנָם לְכָל רְצוֹן קוֹנָם, –

וַתִּדְבַּק מֵאָז בָּם נֶפֶשׁ אֲדוֹנָם;

כִּי לְטוֹבָה הִכִּירָם

וּכְעוֹרוֹ לִבְשָׂרוֹ כֵּן לֹא הֱמִירָם.

וְהֵם כַּאֲבָנִים כֵּן נִקְשׁוּ בַשָּׁנִים,

וְגַם בִּלּוּ אֶת הָאִשָּׁה, הָאֵם עַל הַבָּנִים...

שֶׁהַלָּלוּ מֵרָזוֹן

עָזְבוּ עוֹלַם הַמָּזוֹן,

וְהַלָּלוּ, הַסַּנְדָּלִים, בָּאוּ בַיָּמִים,

לֹא בִקְשׁוּ אֹכֶל – וְעוֹדָם קַיָּמִים!

 

אֲבָל, הָהּ! יָמִים מְבַלִּים,

יָמִים מְכַלִּים,

וּבְשִׁנֵּי הַשָּׁנִים

גַם סַלְעֵי אֲבָנִים

נִשְׁחָקִים וְכָלִים,

וּמִכָּל-שֶׁכֵּן – סַנְדָּלִים!

 

וְהִתְחִילוּ הַמְשֻׁכְלָלִים הוֹלְכִים וּבָלִים...

מִתְמַעֲכִים, מִתְעַקְּמִים, מִתְרַפְּטִים הַנּוֹשָׁנִים,

נִסְדָּקִים מֵאָחוֹר וּמִתְבַּקְּעִים מִפָּנִים – –

וְנִכְמְרוּ וַיֶּהֱמוּ רַחֲמֵי אַבּוּ-קַזֶּם!

כִּי אֵיכָה יַשְׁלִיכֵם? אֵיכָכָה יְבַזֵּם

וּלְאַשְׁפַּת-חוּץ יַזֵּם,

וְהֵם שׁוֹמְרֵי רַגְלָיו מֵאָז הַנֶּאֱמָנִים!?...

וַיֹּאמֶר: "אִם כַּעֲבָדִים וְאִם כְּבָנִים –

אָנֹכִי לֹא אֶשְׁכַּח זֶה חַסְדְּכֶם מִלְּפָנִים!"

וְכֵן הִתְחִיל שׂוֹכֵר לְסַנְדָּלָיו אֳמָנִים,

וּמִיָּמִים לְיָמִים

כֵּן רִפְּאָם בְּדָמִים, –

כִּי עַל כָּל בֶּדֶק וְעַל כָּל חוֹר

שִׁלֵּם הָאִישׁ מֵחוּט וְעַד עוֹר!

וַיְהִי נוֹתֵן וְנוֹתֵן – וּמַמָּשׁ בִּדְמָעוֹת –

גַּם פְּרוּטוֹת, גַּם מָעוֹת

לִמְאַחֵי קְרָעִים וְטוֹלְאֵי טְלָאִים,

עַד שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מֵאֵלּוּ הָרַמָּאִים –

וַיִּתֵּן אֶת לִבּוֹ הוּא לַמְּלָאכָה,

וַיָחֶל לַעֲשׂוֹתָהּ – וְתָמִיד בְּהַצְלָחָה!

כִּי בְכִשְׁרוֹן יָדָיו הוּא חִזֵּק כֵּן בִּדְקָם

וַיְרַפֵּא כָּל סִדְקָם

בִּתְפָר לִתְפָר וּטְלַאי עַל גַּב טְלָאי –

וַיַּאֲרִיךְ יְמֵיהֶם עַד כֹּה לֶחָי!

וְכֵן נְשָׂאָם וַיְנַטְּלֵם מִדּוֹר לְדוֹר

בְּחוּטִים, בַּחֲבָלִים וְאַף גַּם בָּעוֹר,

אַף קְשָׁרָם בְּשַׂקִּים, בְּבַרְזֶל וָעֵץ –

וְלִשְׁנוֹתֵיהֶם אֵין תִּכְלָה, אֵין סוֹף וְאֵין קֵץ!

 

נוֹשָׁנוּ, וְכַאֲשֶׁר נוֹשְׁנוּ וּבָלוּ,

כֵּן עָצְמוּ, כֵּן כָּבְדוּ וְכֵן הֵם גָּדָלוּ.

וּכְגָדְלָם כֵּן גָּדַל עִמָּהֶם שְׁמָם

וַיִּהְיוּ לְמָשָׁל בְּפִי כָל הָעָם.

כִּי הַבַּגְדָּתִים, מִקְּטַנָּם עַד גְּדוֹלָם,

כֻּלָּם חֲכָמִים וּמוֹשְׁלִים מֵעוֹלָם, –

וְכָל מַשָּׂא לַעֲיֵפָה אִם הֵמָּה אַךְ רָאוּ,

"סַנְדַּל אַבּוּ-קַזֶּם" לוֹ קָרֹא קָרְאוּ.

וּבַלֵּילוֹת,

בַּשָּׁעוֹת הָאֲפֵלוֹת,

בְּצֵאת אַבּוּ-קַזֶּם כְּצֵאת הַכּוֹכָבִים

לְסוֹבֵב עַל בֵּיתוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁל גַנָּבִים,

וּבְרַגְלָיו הַסַּנְדָּלִים, הַקַּדְמוֹנִים הַמְפֻרְסָמִים,

מְנַקְּשִׁים בְּקָשְׁיָם כְּשׁוֹמְרִים נִזְעָמִים, –

צֹוְחִים הַשְּׁכֵנִים לַבָּאִים בַּיָּמִים:

"מְקִיצֵי נִרְדָּמִים!"...

 

יִצְעֲקוּ שְׁכֵנִים, יְצַחֲקוּ נְעָרִים,

יְדַבְּרוּ בַּגְדָּתִים וְיִלְעֲגוּ בַשְּׁעָרִים,

אַךְ מַר אַבּוּ-קַזֶּם

לֹא יִשְׁעֶה, לֹא יִשְׁמַע לְכָל לֵץ וּמְגַזֵּם.

כִּי מַה יַאֲזִין, אוֹ יַבּיט אֶל הָעֲבָרִים

וְהוּא שׁוֹמֵר פְּעָמָיו בְּצעָדִים נִזְהָרִים...

כִּי נִכְבָּדִים הַסַּנְדָּלִים,

נִכְבָּדִים – מְסֻרְבָּלִים,

עַל-כֵּן זָהִיר בִּשְׁלוֹמָם יוֹלִיכֵם אַט אָט,

מִפְּסִיעָה לִפְסִיעָה יְזִיזֵם כַּסָּד, –

אֲלֵיהֶם כָּל לִבּוֹ, לֹא יִפְנֶה לַצַּד,

כִּי בֵינוֹ וּבֵינָם בְּרִית עוֹלָם לָעַד!

 

פֶּרֶק שֵׁנִי

 

וַיְהִי הַיּוֹם – וְאַבּוּ-קַזֶּם נִתְנַסֶּה,

(וּמִכָּאן הַהַתְחָלָה לְכָל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה!)

כְּלֵי-זְכוּכִית יְקָרִים בְּנֵס לוֹ הִגִּיעוּ,

וּבְתוֹךְ בֵּיתוֹ הוֹפִיעוּ

כְּקֶשֶׁת מֵעָנָן בְּגַוְנֵי פְלָאִים,

עַל גַּבֵּי הַבְּלָאִים.

הָכֵיצַד וּמֵאָן

הִגִּיעוּ לְכָאן?

בָּחוּר אֶחָד, מִּפַּזְּרָנֵי הַכְּרַכִּים,

דְּחָקַתְהוּ הַשָּׁעָה עִם נוֹשִׁים צוֹעֲקִים,

בָּרַח בְּעוֹד לַיְלָה וְהִתְעַלֵּם בַּמַּחֲשַׁכִּים.

וְהַבֵּן אֲפִילוּ גַם מָעָה

אֵין בְּיָדוֹ לַדֶּרֶךְ בְּהוֹצָאָה,

זוּלָתִי כְלֵי גָבִישׁ יְקָרִים –

מִינֵי צְלוֹחִיּוֹת וּבַקְבּוּקִים נֶהְדָּרִים

הַמְּלֵאִים מֵי וְרָדִים

וְשַׁמְנֵי מוֹר וּנְרָדִים, –

וַיָּבֵא בְּהֵחָבֵא אֶת כָּל זֶה הַיְקָר

וַיִּתְּנוֹ לְאַבּוּ-קַזֶּם כִּמְעָט בְּלֹא-דָבָר:

כְּלִי קָטָן בִּפְרוּטָה, וְגָדוֹל – בְּמָעָה;

לֹא קְנִיָּה – מְצִיאָה לְאַבּוּ-קַזֶּם כֵּן בָּאָה!

וְהַמּוֹכֵר בּוֹרֵחַ,

וְהַקּוֹנֶה שָׂמֵחַ

עַד טֵרוּף הַדֵּעָה! –

הַכֵּלִים בַּשּׁוּק הֲלֹא שָׁוִים פִּי מֵאָה,

וְעַד לִמְכִירָה – טוֹב מַרְאֵה-עֵינָים

וְטוֹב גַּם לַחֹטֶם זֶה רֵיחַ הַפְּלָאִים –

וְחִנָּם אֵין כֶּסֶף הַתַּעֲנוּג הַנָּעִים!

הוֹ, קוּם, אָף, וּשְׁאָף, הָרִיחַ לִרְגָעִים,

כִּי לֹא יִיבַשׁ הַשֶּׁמֶן וְלֹא יַחְסְרוּ הַמָּיִם!

 

וַיְהִי כָּל הַלַּיְלָה אַבּוּ-קַזֶּם מִתְעַנֵּג

וְחִנָּם אֶת חָטְמוֹ הֶהְנָה וַיְפַנֵּק;

אַךְ בֹּקֶר, כְּצֵאת שֶׁמֶשׁ עַל כֵּלָיו הַיְקָרִים,

תְּקָפוֹ מִין יֵצֶר בְּכָל הָאֲבָרִים;

כִּי אֵשׁ יָצְאָה מִכֵּלָיו בְּבִרְקֵי זְגוּגִים –

וְנַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ דִגְדּוּגִים דִּגְדּוּגִים

וְכָל גּוּפוֹ כְּחָטְמוֹ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה

נִתְאַוָּה גַּם הוּא לְטוֹבַת הֲנָאָה...

וְגוֹחֵךְ גַּם חוֹכֵךְ הָאִישׁ לוֹ בְנַחַת

וּבַהֲלָצָה יְדַבֵּר לְעַצְמוֹ תוֹכַחַת; –

נִתְחַכֵּךְ וְאָמָר: "יִתְבָּרֵךְ אֵל צוּרִי!

אַךְ, מַה לָּךְ, אַבּוּ-קַזֶּם? אִי בֶּן טַמְבּוּרִי! –

אֶת צַלְמְךָ רְאֵה בַכֵּלִים הַטְהוֹרִים –

וַהֲרֵי אַתָּה כְעֶבֶד מִבְּנֵי הַשְּׁחוֹרִים

הַמְסֹאָב לִרְאִיָּה

וּמְטַמֵּא בִנְגִיעָה!

 

וּלְעַצְמוֹ הִסְתַּכֵּל

וְדִבֶּר כְּמִתְנַכֵּל:

"וְהֵן לוּ חָפָצְתָּ – כְּבֶן-חוֹרִין טָהָרְתָּ,

לוּ חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת עוֹד וַתֵּר וִתָּרְתָּ!

וְחָמֵשׁ פְּרוּטוֹת – הַתֵּר צְרוֹרְךָ וְקָחֵן

וּבְיָדְךָ זוֹ שִׂים, – מַמָּשׁ וְהָכֵן,

וּלְךָ, לַהֲנָאָתְךָ, לֵךְ בֹּא וְשַׁלֵּם –

וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלֵּם!

לֵךְ בֹּא בְהֶבֶל וּבְחַמִּין וּטְהָר!

בֹּא אֶל הַמֶּרְחָץ לִכְבוֹד כְּלֵי הַיְקָר!" – –

 

כַּךְ נִדְבַּר, מִתְלוֹצֵץ וּמִתְחַכֵּךְ מִדִּיצָה.

נִדְבָּר לְשֵׁם תִּפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה;

אוּלָם כְּדַבְּרוֹ אֶת דִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה

כָּל נַפְשׁוֹ כְאֵשׁ בּוֹ נִתְלַקְּחָה נִתְלַהֲבָה;

נִתְרַגְּשָׁה עָלָיו הַשָּׁעָה! –

וְכָל תַּעֲנוּג הָרַחְצָה כִּבְעֵינָיו אָז רָאָה,

וּמֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק וְחֶמְדַּת הַהֲנָאָה

הוּא מְגָרֵד כָּל גוּפוֹ בַיָּד גַּם בַּמַּטֶּה –

וְכַאֲשֶׁר יִתְגָּרֵד כֵּן יִתְגָּרֶה וְיִתְפַּתֶּה.

 

וַעֲדַיִן הוּא שׁוֹהֶה בִגְמַר הַהַחְלָטָה,

מִתְהַלֵּךְ מִתְעַסֵּק – בְּכַוָּנָה לַחֲרָטָה...

וְחוֹזֵר וּמִתְגָּרֵד בְּכָל אֲשֶׁר מָצָא –

וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד אֲשֶׁר יָצָא!

 

יָצָא – וְעַל תַּאֲוָתוֹ וְעַל אַפּוֹ

חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת אֵיךְ נִתְּנוּ בְכַפּוֹ?...

חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת מְנוּיוֹת, חַמּוֹת וְטוֹבוֹת –

וְהוּא סוֹבֵב עִמָּהֶן לַהֲנָאָתוֹ בָרְחוֹבוֹת...

סוֹבֵב בַּעֲקִיפִין – סְחוֹר סְחוֹר הוּא מְהַלֵּךְ

וְלַמֶּרְחָץ לֹא יִקְרַב – עַד שֶׁיִּמָּלֵךְ...

וְהַסַּנְדָּלִים נוֹשָׁנִים

וְהוּא מְשַׁחֲקָם לְחִנָּם בְּמַרְצֶפֶת הָאֲבָנִים

וּמְהַלֵּךְ – עַד מָתַי? – הֶאָח גַּם אֲהָהּ! –

הֵן עַד בֵּית הַמֶּרְחָץ הִגִּיעַ וּבָא! – –

 

מִשָּׁמַיִם הֱבִיאוּהוּ בְּעַל-כָּרְחוֹ וְלִרְצוֹנוֹ!

וְהַבַּלָּן בּוֹ מַבִּיט וּבוֹחֲנוֹ בִלְצוֹנוֹ –

כְּאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ שֶׁבָּא בְּמָמוֹנוֹ – –

וּלְהַכְעִיס לַבַּלָּן עַל עֵקֶב זְדוֹנוֹ

שָׁלַח אַבּוּ-קַזֶּם בִּמְנוֹד-רֹאשׁ אֱנָחָה

וְשָׁלַט בְּעַצְמוֹ – וְהוֹשִׁיט כַּהֲלָכָה – –

הוּא שִׁלֵּם אֶתְנָנוֹ, נָתַן מִכְסָתוֹ –

וַהֲרֵיהוּ גַם נִכְנָס לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתוֹ!!

 

זֶה כֹחַ מָמוֹן כֹּל יָכוֹל! –

הוּא נִכְנַס לַפְּרוֹזְדוֹר כַּיּוֹצֵא לַמָחוֹל,

הִצְהִיבוּ לוֹ פָנָיו כִּנְחֹשֶׁת הַקָּלָל

וּלְרֵיחַ וְלִחְלוּחַ שֶׁל הֶבֶל בְּחָלָל

נִכְנָס – וַהֲרֵי שָׁם בֶּן-דוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ

אַבּוּ-חֲלִיל זֶה הַלֵּץ הַמְחָרְפוֹ –

וּרְאֵה-נָא הַפַּעַם אֵיךְ זֶה מִתִּמְהוֹנוֹ

        נֶאֱלְמָה לְשׁוֹנוֹ –

הֵיאַךְ? אַבּוּ-קַזֶּם לְבֵי-בַנֵּי בָּא?

אַלָּה כָּרִים, הוֹשִׁיעָה נָא! –

הֲגַם אַבּוּ-קַזֶּם בְּרוֹדְפֵי הֲנָאוֹת?

וַהֲרֵי מַשְׁמַע שֶׁשִּׁלֵּם, שִׁלֵּם בְּמָעוֹת...

כָּךְ תָּהָה הָאִישׁ עַד שֶׁקָּרָא קוֹל עָז:

"קְלָס, אַבּוּ-קַזֶּם! קְלָס לְךָ, קְלָס!

סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב, בֶּן דּוֹדִי, לָךְ!

חֵי זְקַן הַנָּבִיא, סִמָּן טוֹב הוּא בְכָךְ!

סִמָּן, כִּי עוֹד וַתֵּר תְּוַתֵּר עָלֶיךָ,

כִּי תֵצֵא וְתִקְנֶה גַם נְעָלִים לְרַגְלֶיךָ!" –

 

וְשׂוֹחֵק אַבּוּ-קַזֶּם בְּטוּב לִבּוֹ הַפָּעַם

וְעוֹנֶה אַף הוּא, אַךְ בִּדְבָרִים שֶׁל טָעַם:

 

"יָהְנְךָ אַלָּה, עַל שֵׂכֶל מִלֶּיךָ!

וְשָׁלוֹם כַּנָּהָר יֵט, אָחִי, אֵלֶיךָ!

שֶׁכֵּן אַף אֲנִי זֶה סָבוּר לִפְעָמִים,

כִּי מָלְאוּ סַנְדָּלַי אֶת צְבָאָם בַּיָּמִים,

אֶלָּא – רְאֵה! אֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּהֶם,

וְלִבִּי, הוֹ לִבִּי, הוּא אוֹמֵר לָהֶם:

שִׁמַּשְׁתּוּנִי, סַנְדָּלַי, בֶּאֱמוּנָה מַתְמִידָה, –

וְכַמָּה, הוֹ כַמָּה לִי קָשָׁה הַפְּרִידָה!

אַף אַתָּה, הוֹ אָחִי, אָנָּא הַגִּידָה, –

כְּלוּם טוֹעֶה חָלִילָה אֲנִי בַאֲמִידָה?

וּלְדַעְתִּי וּלְחֶשְׁבּוֹנִי,

מֵרֹב שְׁנוֹת נִסְיוֹנִי,

נִרְאֶה, כִּי יֵשׁ עוֹד בְּאֵלֶּה הַסַּנְדָּלָיִם

כְּדֵי לְשַׁמְּשֵׁנִי, לְפָחוֹת, שְׁנָתָיִם"...

שָׂחַק הַלָּז שְׂחוֹק לְדִבְרֵי הַהַמְלָצָה

וְרָקַק אֶת רֻקּוֹ – וּפָנָה וְיָצָא.

וְאַבּוּ-קַזֶּם אַף הוּא, בְּטוֹב לִבּוֹ עָלָיו,

שָׂחַק וְנִתְיַשֵּׁב לִשְׂרוֹכָיו וַחֲבָלָיו –

מְעַיֵּן וּמְטַפֵּל בַּחֲלִיצַת סַנְדָּלָיו...

חֲלָצָם וְהֶעֱמִידָם יַחַד תּוֹאֲמִים –

וְנִכְנָס בִּלְבוּשָׁיו לְהִתְפַּנֵּק בַּחַמִּים.

 

בִּלְבוּשָׁיו הוּא נִכְנָס, כְּדֵי לְזַכּוֹתָם

וְיַחַד עִם גוּפוֹ לְהַבֵּל גַּם אוֹתָם, –

כִּי לָמָּה זֶה יִמְנַע הַטּוֹב מִבִּגְדוֹתָיו

לְאַחַר שֶׁשִּׁלֵּם בְּמֵיטַב מְעוֹתָיו? – –

לֹא נִשְׁאֲרוּ בַפְּרוֹזְדוֹר רַק הַסַּנְדָּלִים,

אַךְ הֵמָּה לְבַדָּם וּלְלֹא עֵין בְּעָלִים,

כִּי בָטַח הַבַּעַל, לֹא יַחְמֹד אִישׁ קַחְתָּם,

וְהֵם צֶמֶד-חֶמֶד יַעַמְדוּ כֵן תַּחְתָּם.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

 

וַיֵּשֶׁב אַבּוּ-קַזֶּם בְּבֵית הַמָּיִם,

נִתְפַּנֵּק לוֹ שָׁעָה, נִתְעַדֵּן שְׁעָתָיִם –

הֵן לֹא חִנָּם בָּא, כִּי-אִם בִּשְׂכָרוֹ

וְלָמָּה לֹא יַאֲרִיךְ הַתַּעַנוּג דְּבָרוֹ?

יָשַׁב עַד נַעֲשָׂה כִּמְבֻשָּׁל בְּשָׂרוֹ –

יָשַׁב וְלֹא חָשׁ,

עַד יָצָא לַפְּרוֹזְדוֹר חָלוּט וָתָשׁ,

וּמַהְבִּיל וְנֶאֱנָק, מִתַּעֲנוּג כִּי רָב,

הוּא נָפַל כְּעֻלְפֶּה עַל גַּבֵּי הַסְּטָיו –

שָׁכַב וְאָמָר: צֵא נָא וּלְמָד,

מָה עוֹשׂוֹת אַךְ חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת בִּלְבָד!

הֵן נַעֲשָׂה כָּל גּוּפִי כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה,

כִּצְלוֹחִית שֶׁל גָּבִישׁ זַכָּה מְלֻטָּשָׁה...

וּמַה שָּׁם, בְּבַקָּשָׁה?!" –

כָּךְ סִיֵּם בְּבֶהָלָה וְנַפְשׁוֹ נִקְרָשָׁה,

כִּי רָאָה שָׁם רְאִיָּה

וּפָג רוּחוֹ מִתְּמִיָּה:

בִּמְקוֹם הַסַּנְדָּלִים –

                    נְעָלִים!

וְהֵם – זוּג נָאֶה וְחָדָשׁ, יַחַד שְׁנָיִם –

תַּאֲוָה לָעֵינָיִם!...

 

אַבּוּ-קַזֶּם – שְׁתֵּי עֵינָיו בּוֹ רָצוֹת

כַּשּׁוּעָלִים בַּפְּרָצוֹת:

הַסַּנְדָּלִים הֵם אֵינָם – וְהַנְּעָלוֹת מְגֹהָצוֹת, –

וְהַנְּעָלוֹת חֲדָשׁוֹת וְקַלּוֹת וְרַכּוֹת

וְהֵן יַחַד מְזֻמָּנוֹת, עוֹמְדוֹת וּמְחַכּוֹת – –

הָאֵל עוֹשֶׂה פֶּלֶא!

מִּי עָשָׂה כַאן עִמּוֹ חֲלִיפִין כָּאֵלֶּה?...

וַתָּאֵר נְהָרָה, –

כִּי זָרְחָה הַשְׁעָרָה

נֶאֱמָנָה וּבָרָה;

אַבּוּ-חֲלִיל הַפַּזְּרָן, אַךְ הוּא עָשָׂה זֹאת –

וּמֵאֵת אַלָּה הָרַחֲמָן הָיָה הָאוֹת!

כִּי בְּלֵב בֶּן-דּוֹדוֹ מַחֲשֶׁבֶת כִּפּוּרִים

הֵעִיר הָאֵל עִם אַהֲבַת נְעוּרִים,

וַיִּזְכֹּר אַבּוּ-חֲלִיל יָמִים נֶחְמָדִים

בְּעוֹד הֵם שְׁנֵיהֶם יַחַד יְלָדִים...

וּבַהֲמוֹת עָלָיו מֵעָיו, בְּהִכָּמֵר כִּלְיוֹתָיו,

וַדַּאי, כֵּן דּוֹבְבוּ וְאָמְרוּ שִׂפְתוֹתָיו:

"הֵן זֶה אַבּוּ-קַזֶּם שְׁאֵרִי וּבְשָׂרִי,

הֵן מַר לוֹ, הוֹ, מַר מִכָּל בְּנֵי מְרָרִי! –

שֶׁהוּא אַלְמָן עָלוּב, אָב שַׁכּוּל וַעֲרִירִי, –

וְהוּא הֵן זֶה רֵעִי אָז הָיָה, מוֹקִירִי...

אֲשַׂמְּחוֹ-נָא פַּעַם וַאֲנַחֲמוֹ בְעוֹדִי,

כִּי מִנְחָה אֲכַבְּדֵהוּ, שַׁי מִמְּאֹדִי!"...

וּכְחָס עַל כְּבוֹד קְרוֹבוֹ הַנָּתוּן לְשִׁמְצָה,

דָּק, מַה מַּתָּנָה לוֹ נָאָה? – וַיִּמְצָא,

וַיֵּלֶךְ וַיָּבֵא זוּג חָדָשׁ נְעָלִים,

לְחַלְּצוֹ מִזּוּג הַסַּנְדָּלִים הַבָּלִים!...

 

כָּךְ דָּרשׁ דָּרַשׁ, מִדָּה בְמִדָּה

וַיִּמְצָא אַבּוּ-קַזֶּם אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה, –

וַיִּחַדְּ וַיֹּאמֶר: "כֵּן הוּא בַעֲלִיל!

מַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂה רַק אַבּוּ-חֲלִיל!

וּבְכוֹר-שָׂטָן זֶה הֲרֵי אֵינוֹ כְסִיל –

וּמָצָא, שֶׁזוּג נַעֲלָיִם –

הַמִּנְחָה אַךְ אֶחָת וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתָּיִם,

וְהַמְקַבְּלָהּ יְהֵא לוֹ מוֹדֶה כִפְלָיִם!"...

וּמְוַתֵּר אַבּוּ-קַזֶּם מִשֶּׁלוֹ בְּשִׂמְחָתוֹ,

בְּאָמְרוֹ, כְּמַעֲבִיר בְּכָל לֵב עַל מִדָּתוֹ:

"גַּם בָּרוּךְ יהְיֶה – וַאֲפִילוּ שִׁבְעָתָיִם!"...

וְחוֹזֵר הַדִּין לְלַמֵּד קְצָת חוֹבָה:

"אֲבָל, בֶּן-דּוֹדִי! כָּךְ עוֹשֶׂה בַּעַל-טוֹבָה?

כִּי לָמָּה לָקַחְתָּ לְךָ הַיְשָׁנִים?...

כְּלוּם כָּךְ הוּא דַּרְכָּם שֶׁל הַנַּדְבָנִים,

שֶׁיַּעֲשׂוּ חֲלִיפִין בִּנְתִינַת תְּשׁוּרָה?...

אַךְ שׁוּב הוּא מְוַתֵּר בִּמְחִילָה גְמוּרָה:

"וִיבָרְכוֹ-נָא אַלָּה גַּם עַל הַתְּמוּרָה!

וּבִלְבָד שֶׁלֹא יַחֲזֹר וְיִתְחָרֵט, חָלִילָה..."

וּמִתּוֹךְ בֶּהָלָה וְחִילָה,

שֶׁפָּתַח פֶּה לַשָּׂטָן –

קָפַץ אַבּוּ-קַזֶּם, וּבִן רֶגַע קָטָן

נָעַל וְחָפַז וְיָצָא בַּנְּעָלוֹת – –

וְרַגְלָיו – הֶאָח, הֵן קַלּוֹת כְּאַיָּלוֹת!! –

 

אָכֵן, אַךְ אַלָּה, יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ,

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה נֵס גָּדוֹל לוֹ!

גַּם כְּלֵי-גָבִישׁ – כְּלֵי מַלְכוּת מְפֹאָרִים

גַּם מֵי-בֶשֶׂם עִם שְׁמָנִים יְקָרִים,

גַּם עֹנֶג מֶרְחָץ – מַרְפֵּא בְשָׂרִים,

וְגַם מִנְחַת-שַׁי – תַּאֲוָה לְרַגְלָיִם – –

הַלְלוּ שָׁמָיִם, כָּל בַּעֲלֵי נַעֲלָיִם!

 

  פֶּרֶק רְבִיעִי

 

הוּא מָצָא הַחִידָה (מַזָּל מַחְכִּים!)

וְהוֹלֵךְ אַבּוּ-קַזֶּם כְּבִמְחוֹל מְשַׂחֲקִים, –

וּמִי שָׁם הָרָץ,

הַקּוֹרֵא וָאָץ?

הוֹ! מַה בְּשׂוֹרָה?! מָה עוֹד? מָה שׁוֹב? –

אֵל רַחוּם הָרַחֲמָן, אַל תִּמְנַע הַטּוֹב!

הֲקָצְרָה זוּ יָדְךָ מִתֵּת עוֹד בְּרָכָה

בְּיוֹם הַהַצְלָחָה?...

אֲבָל, הָהּ צָרָה! צָרָה וַאֲנָחָה! –

עֶבֶד כּוּשִׁי הִשִּׂיגָהוּ, –

גַּם הַבַּלָּן הִדְבִּיקָהוּ, –

וּבוֹ תָּפְסוּ, יַחֲזִיקוּהוּ, –

אִם לֹא יָשׁוּב יַכּוּהוּ!

וּלְאָן יִסְחָבוּהוּ? – –

לְבֵית-הַמֶּרְחָץ הֱבִיאוּהוּ!

 

עַל מַה זֶּה? מֶה עָוֶל נִמְצָא בוֹ? –

אֲבוֹי! – מִי יַאֲמִין לִשְׁמוּעָה זוֹ? –

נַעֲלוֹתָיו, נַעֲלוֹת הַמִּנְחָה – לֹא לוֹ!

וּלְמִי הֵן? – הָהּ, אֶרֶץ רָעָשָׁה! –

לַקַּדִי הֵן, לַשּׁוֹפֵט כָּל רָשָׁע!

 הַאֵיךְ? – שִׁמְעוּ שָׁמֹע

וְהִתַּמְּהוּ תָמֹהַּ!

הַצָּרָה כָּךְ הִיא נִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה:

כִּי בָּהּ בַּשָּׁעָה

שֶׁאַבּוּ-קַזֶּם שָׁהָה

בְּבֵית-הַמַּיִם לַהֲנָאָתוֹ,

בָּא גַם הַקַּדִי בִּכְבוֹדוֹ וּבֶן-אֲמָתוֹ,

בְּעַבְדּוֹ הַכּוּשִׁי, לְרָחְצָה כְהִלְכָתוֹ.

חָפַז הַבַּלָּן לִפְנֵי שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים,

וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ לְעֵינֵי כְבוֹדוֹ נִבָּטִים

אוֹתָם הַמְנֻוָּלִים

הַמְסֻרְבָּלִים וּמְרֻפָּטִים –

הַסַּנְדָּלִים, –

הִשְׁלִיכָם הַבַּלָּן לְפִנָּה נִסְתָּרָה, –

ושם חלצו הצגו נעלי התפארה,

נעלי הקדי – ואַבּוּ-קַזֶּם בצרה! –

 

הוּא, בְּעוֹדוֹ עַל הַסָּף

קִדְּמָהוּ הָאָף, –

קוֹל הַשַּׂר בְּגַעֲרָתוֹ

כְּקוֹל גָּמָל בְּנַחֲרָתוֹ:

"כָּךְ אַתָּה, כָּךְ זָקֵן אַשְׁמָאִי?

"כָּךְ כִּילַי רָשָׁע? כָּךְ כֶּלֶב חָי?

גַּם גַּנָּב נַעֲשֵׂיתָ לְעֵת זִקְנָה,

וּנְעָלִים בִּמְשִׁיכָה לְךָ תִּקְנֶה?!"
 "וְהֵיכָן סַנְדָּלָי?" – קָרָא זֶה בְּחִיל

וּבִקֵּשׁ להִתְנַצֵּל בְּאַבּוּ-חֲלִיל, –

אַךְ הַקַּדִי שִׁסְּעוֹ בְשַׁאֲגַת אֲרִי:

"מָה?! הַאַף לָעֹג תִּלְעַג בִּי וָלִי?!

הוֹ, בְּזוּי כָּל גַּנָּבִים,

רֹאשׁ כֶּלֶב שֶׁבַּכְּלָבִים!

הַמְעָט כִּי נְעָלַי שֶׁלִּי לָקָחְתָּ,

כִּי עוֹד שֶׁלְךָ לִי הַנִּיחַ הִנַּחְתָּ –

"מְקִיצֵי נִרְדָּמִים" אֵלֶּה הַמְעֻפָּשִׁים! –

לְמַעַן שִׂימֵנִי שְׂחוֹק בַּאֲנָשִׁים,

מָשָׁל וּשְׁנִינָה

בֵּין שָׂרֵי הַמְּדִינָה!"

"חַסַּן!" – נָתַן קוֹל רַעַם

לָעֶבֶד הַכּוּשִׁי, בִּגְבוֹר עוֹד הַזַּעַם:

"טְפָח!

   טְפָח הַסַּנְדָּלִים

   בְּרֹאשׁ בֶּן-הַנְּבָלִים –

וָקָח!

קַח, קְשֹׁר יָדָיו בַּחֲבָלִים –

וּלְבֵית-הַסֹּהַר מְשָׁךְ!

וְעַל הָעַמּוּד מְתָח

וּבְכַף רַגְלָיו הָךְ! –

יִסְפֹּג אַרְבָּעים מִלַּחֵי הַשְּׁבָטִים

וּלְבֵית-הַבּוֹר יָשְׁלַךְ עַד יוֹם הַמִּשְׁפָּטִים, –

עַד בְּיַד פִּשְׁעוֹ

יְשֻׁלַּח כְּרִשְׁעוֹ!

פְּרָח!"

 

קִידוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָאוֹת, תַּחֲנוּנִים וּדְמָעוֹת

לְחִנָּם הֵן בָּאוֹת.

אַבּוּ-קַזֶּם בֶּעָפָר מִתְפַּלֵּשׁ, מִתְאַבֵּק,

וּלְרַגְלֵי הַקַּדִי יִשַּׁק וִיחַבֵּק;

בַּבּוֹר וּבַנֵּכָר אֵיךְ יַרְצֶה עֲוֹנוֹ –

וּלְהֶפְקֵר הֵן נִשְׁאָר הוֹנוֹ מָמוֹנוֹ?...

עַל כֵּן יַךְ לִבּוֹ וְלִמְשֹׁפְטוֹ יִקְרָא: "חָנֵּנִי!

בַּכֶּסֶף עָנְשֵׁנִי!

בְּרַחֲמִים קָנְסֵנִי!"...

וְאֵין רַחֲמִים בַּדִּין! בַּדַּיָּן אֵין חֲנִינָה, –

מִשְׁפַּט צֶדֶק יֵעָשֶׂה, וְתִשְׁמַע הַמְּדִינָה!

"חָנֵּנִי, חָנֵּנִי!

וְכִרְצוֹנְךָ קָנְסֵנִי!"...

אִם קַדִי יִחַן גַּנָּב וְיַעַשׂ כִּרְצוֹנוֹ,

וְלֹא כְפִי דָתוֹ וּמִדַּת חֶשְׁבּוֹנוֹ?...

וְהַחֶשְׁבּוֹן בְּכַמָּה? – –

הָהּ, קָדְרָה הַחַמָּה!

עֲשָׂרָה שְׁקָלִים – מְחִיר הַנַּעֲלָיִם,

וְעַל גַּנָּב לְשַׁלֵּם בַּדִּין – שִׁבְעָתָיִם...

וַעֲשָׂרָה עַל שֶׁבֶת, וְעַל בּשֶׁת עֲשָׂרָה,

וַעֲשָׂרָה עַל טֹרַח הַכּוּשִׁי כַּפָּרָה –

מֵאָה מְגִ'ידוֹת! – מֵאָה בַתְּקִילִים,

זֶהוּ הַחֶשְׁבּוֹן, וָלֹא – יוּבָא בִּפְלִילִים...

"וּנְעַל הַסַּנְדָּלִים, וְלֵךְ סְפוֹר אֶת הַשְּׁקָלִים –

וְהֵסִיר אָז חַסַּן מִמְּךָ אֶת הַחֲבָלִים!" –

 

בִּבְכִי הָלַךְ אַבּוּ-קַזֶּם, בְּפַלְגֵי דְמָעוֹת,

עִם הָעֶבֶד הַכּוּשִׁי – וְהִרְצָה הַמָּעוֹת:

מְאַת שִׁקְלֵי כֶסֶף, שִׁקְלֵי קֹדֶשׁ לוֹ מָנָה –

וְהַסַּכָּנָה עָבְרָה כַּעֲנָנָה...

אַךְ אַבּוּ-קַזֶּם הַחֲשֵׁכָה עוֹד עָלָיו:

אֶפְשָׁר, – מֵאָה שֶׁקֶל כֶּסֶף הוּא שָׁלָף

וְאֵין לוֹ בִמְחִירָם – אֶלָּא סַנְדָּלָיו?...

הָהּ, דּוֹרֵס טוֹרֵף כַּזְּאֵב

הַכְּאֵב שֶׁבַּלֵּב!

      וּבִגְרוֹנוֹ

      יְחַנְּקוֹ חֲרוֹנוֹ,

וּבְפִיו – כְּעִנְּבֵי רוֹשׁ...

וְהוּא נוֹפֵל אַרְצָה דּוֹם וַחֲפוּי רֹאשׁ...

פָּקַח עֵינָיו – וְרַעַד בְּעַצְמוֹתָיו חָלָף:

הִנֵּה הֵם עוֹמְדִים – הִנֵּה סַנְדָּלָיו!...

עוֹמְדִים הַצָּרִים

כִּתְמִימִים וִישָׁרִים –

"הוֹ-הוֹ, מְאֹרָרִים!" –

נִתְּכָה שַׁאֲגָתוֹ

וַיִּתְפְּשֵׂם בַּחֲמָתוֹ:

"סוּרוּ, מְנֻוָּלִים,

אוֹכְלֵי הַשְּׁקָלִים –

מְאַת הַשֶּׁקֶל!!"

וּבְעַד הַחַלּוֹן – אֶל הַחִדֶּקֶל!

 

מִן הַחוֹמָה

הֵם נָפְלוּ תְהוֹמָה

וְהוּא אַחֲרֵיהֶם אֶת שִׁנָּיו חָרָק,

וּפֶתַע הוּא נָפַל כְּמֻכֵּה הַבָּרָק –

אֲהָהּ! מֶה עָשָׂה כִּי זָרָק?

חֲבָל עַל הָאֲבֵדָה

וְאוֹי-אוֹי לַפְּרֵדָה!...

הִשִּׁיאוֹ הַנָּחָשׁ לְבַקֵּש תַּאֲוָה,

וְנִתְפַּתָּה כְּחַוָּה, –

וְעַתָּה כְּלוּם יוּשְׁבוּ מְאַת הַשְּׁקָלִים

בַּאֲבוֹד הַסַּנְדָּלִים? –

 

הָהּ! אָרוּר אַפּוֹ כִּי עָז – וַיְאַבֵּד בְּיָדָיו

סַנְדָּלָיו טִפּוּחָיו, סַנְדָּלָיו יְלָדָיו! –

וְהוּא מַכֶּה עַל חֵטְא וּבוֹכֶה בִדְמָעוֹת

וּמִן הַקּוֹרְאָן הוּא קוֹרֵא מִקְרָאוֹת, –

הוּא חָטָא, הוּא פָּשָׁע – וְלָקָה בִשְׁקָלָיו

וַיֹּאבְדוּ סַנְדָּלָיו!!

 

אָבְדוּ סַנְדָּלָיו – אֵיךְ שָׁכַח רַחֵם?!

אָבְדוּ סַנְדָּלָיו – וּבְזֹאת עוֹד יִתְנַחֵם:

שׁוּב לֹא יוֹצִיא בַחֲבָלִים, תַּקְּנֵם וְאַחֵם,

לֹא יוֹצִיא לַמּוֹתְרוֹת בְּשַׂקִּים וּבְעוֹר –

זֶה הַיּוֹם קֹרָא לְרַגְלָיו דְּרוֹר,

כִּי יָחֵף תֵּלַכְנָה בַּחֹם גַּם בַּקֹּר!

כֵּן! – יָחֵף אַךְ יָחֵף הוּא יֵלֵךְ מֵהַיּוֹם,

לִתְשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל עַל תַּעֲנוּג וָחֹם...

וְחָדְלוּ בַּגְדָּתִים מִמְּשׁוֹל עוֹד מְשָׁלִים –

דֹּמּוּ, נְבָלִים! –

כִּי אֵין עוֹד סַנְדָּלִים!...

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

 

וּבַלַּיְלָה הַהוּא יָצָא דַיָּג הַנְּהָרָה

וּמוּל בֵּית אַבּוּ-קַזֶּם פָּרַשׂ מִכְמָרָה,

וַיַּעֲמֹד וַיְצַפֶּה עַד אוֹר הַיּוֹם

לְבִרְכַּת הַתְּהוֹם.

וּכְגִשְׁתּוֹ

אֶל רִשְׁתּוֹ

וַיֹּאחַז לִמְשׁוֹתָהּ, –

וַתִּכְבַּד מֵהַעֲלוֹתָהּ.

שָׂמַח הַדָּל, אָמָר: "תִּתְבָּרֵךְ הַשָׁעָה

וְאַל תִּשְׁלַט עֵין רָעָה!"

וַיַּחְגֹּר כָּל כֹּחוֹ, וּבְיָדוֹ הַחֲזָקָה

מָשַׁךְ בָּרֶשֶׁת – וְהִיא, הָהּ, נִתָּקָה!

הֹעַלְתָה לְמַעְלָה –

וּמֶה עָשָׂה לוֹ אַלָּה?

רֵיקָה הִיא רֵיקָה, וּבַקְּרָעִים בַּחֲבָלִים

סֻבְּכוּ אַךְ שְׁנַיִם – וּשְׁנֵיהֶם סַנְדָּלִים...

 

וּמִי זֶה לֹא יַכִּיר וְלֹא יֵדַע אוֹתָם?

וְהֵם סַנְדְּלֵי אַבּוּ-קַזֶּם עַל כָּל אוֹתוֹתָם

וְעַל כָּל מוֹסְרוֹתָם וְרֹב מַסְמְרוֹתָם, –

וְקָרְעוּ אֶת רִשְׁתּוֹ הֵמָּה אַךְ הֵמָּה!

וַיִּמָּלֵא הַדַּיָּג צַעַר וָחֵמָה,

וְאֶת הַזּוּג אֶל בְּעָלָם, אֶל תּוֹךְ חַלּוֹנוֹ

הִשְׁלִיךְ בַּחֲרוֹנוֹ –

   צְלִיל-תְּרִיז! – קוֹל פְּרָצִים,

   וּכְלֵי זְכוּכִית מְנֻפָּצִים!

נִתְּזוּ מֵי וְרָדִים

עַל שַׁמְנֵי נְרָדִים,

וְשִׁבְרֵי שְׁבָרִים

נְפוֹצִים לַעֲבָרִים! –

וְאַבּוּ-קַזֶּם – הוֹ, מִי יְסַפֵּר בִּדְבָרִים?! –

 

אַבּוּ-קַזֶּם תִּמָּהוֹן,

אַבּוּ-קַזֶּם שִׁגָּעוֹן,

אַבּוּ-קַזֶּם נוֹפֵל גַּם מְזַנֵּק כָּאֲרִי,

וְקוֹלוֹ קוֹל תַּנִּים בְּיִלְלַת-הִי!

אוֹי-וַי, אֵיךְ יַצִּיל קִנְיָנוֹ?! –

הוּא תוֹלֵשׁ זְקָנוֹ

וּבַחֲמַת נְקָמָה

יַךְ הָאֲדָמָה!

אֲרוּרָה נִזְעָמָה!

אֵיךְ תִּסְבָּא הַדָּמִים,

שְׁמָנִים וּמֵי בְשָׂמִים!?...

 

וְשַׁבְרִירֵי חַמָּה רוֹצְצִים

עַל שִׁבְרֵי גָבִישׁ נוֹצְצִים

מָה הֵמָּה לוֹצְצִים?! –

הַאֵין זֶה חֲלוֹם?...

הוֹ, אָרוּר הַיּוֹם!

וְאָרוּר הַלַּיְלָה, לֵיל בּוֹ זֶה קָנָה

כֵּלי זְכוּכִית נִשְׁבָּרִים לְאֵין כָּל תַּקָּנָה!...

כֵּלִים, הָהּ, כֵּלִים! מֶה הָיָה, מַה קָּרְכֶם

וּמִי זֶה שְׁבָרְכֶם? –

מִי? – הֲרֵי הֵם! – הִנֵּה הִנָּם מֻטָּלִים

הַמְחַבְּלִים הַנְּבָלִים –

זוּג הַסַּנְדָּלִים!

הוֹ, אֲרוּרֵי כָל קְלָלָה!

אֵיךְ יַעַשׂ בָּם כָּלָה

וְגַם תְּהוֹם לֹא רְצָתָם? –

מִקִּרְבָּה הֱקִיאָתָם,

וּבְרֹאשׁוֹ חֲזָרָה

הִשְׁלִיכָה הַצָּרָה! –

 

אַבּוּ-קַזֶּם רְתֵת, אַבּוּ-קַזֶּם כַּמֵּת –

מַה יַּעַשׂ בָּם כָּעֵת?

וְהֵמָּה צָרָיו, אוֹיְבֵי בֵיתוֹ,

נוֹשְׂאֵי שִׁבְרוֹ וּשְׂאֵתוֹ!

הָהּ! לְמַרְאָם יֻטַּל, יִשְׁתַּגַּע לִרְאוֹתָם –

וּבַמֶּה יָבִיא מוֹתָם?

וְהֵן הֵמָּה מִתְנַכְּלִים –

בּוֹ הֵם מִסְתַּכְּלִים

וְזוֹמְמִים נֶזֶק, מַשִּׁיאִים עוֹד שֶׁבֶר – –

מַה יַּעֲשֶׂה הַגֶּבֶר?! –

 

 הוּא יִכְרֶה לָהֶם קֶבֶר! –

 

וַיְהִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לֵיל חֲשֵׁכָה,

קָם אַבּוּ-קַזֶּם וַיֵצֵא חֵלֵכָה –

           וּלְאָן?

בַּחֲצֵרוֹ לַגָּן.

וּבְנֶפֶשׁ מָרָה,

שָׁם בְּפִנָּה נִסְתָּרָה,

הוּא שָׁחַח וְכָרָה...

וְאֶל הַבּוֹר אֲשֶׁר חָפָר

הִשְׁלִיךְ סַנְדָּלָיו – וַיְכַסֵּם בְּעָפָר,

נִטְמְנוּ וּבָאוּ לִקְבוּרָה כַּמֵּת

לְבַל יֵרָאוּ וְיִמָּצְאוּ בְשׁוּם זְמָן וָעֵת!

וְהוּא אוֹנָן, אָבֵל בְּעָקַת לְבָבוֹ,

שָׁב דּוּמָם וַיִפֹּל בִּבְכִי עַל מִשְׁכָּבוֹ –

 

הָהּ! הִשִּׁיאוֹ הַשָּׂטָן, כִּלְתִינוֹק בְּעוּגוֹת,

בַּכֵּלִים הַנָּאִים וּבְמֶרְחַץ תַּעֲנוּגוֹת, –

וְהִנֵּה בַקֶבֶר נִרְקָבִים, נֶאֱכָלִים,

אוֹי-אוֹי, הַסַּנְדָּלִים!...

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

 

נִרְדַּם לִפְנוֹת בֹּקֶר אַבּוּ-קַזֶּם בָּרָעָה

וְהוּא עוֹד גוֹנֵחַ מִשְּׁנָתוֹ לַתְּלָאָה:

וְהִנֵּה קוֹל דּוֹפֵק וּמַרְעִישׁ: תַּךְ-תָּךְ!

"בְּשֵׁם כְּבוֹד הַפֶּחָה מַהֵר קוּם פְּתָח!" –

 

שֵׁם הַפֶּחָה – הָהּ פַּחַד וָפָח!

צָרָה חֲדָשָׁה, הוֹי, בָּאָה מִתְרַגְּשָׁה,

דּוֹפְקָה עַל הַדֶּלֶת וּבַחַלּוֹן מְנַקְּשָׁה! –

וְאֵי מִפְלָט וְהַצָּלָה? – –

וּבְנֶפֶשׁ נִבְהָלָה וּמָתְנֵי חַלְחָלָה

מַחֲרִישׁ הָאִישׁ, מִצְטַמְצֵם בַּפִּנָּה, –

לוּ הָיָה פִּשְׁפֵּשׁ, לוּ הָיָה כִנָּה,

וְנֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים, בִּקְמָט מִצִּקְלוֹנוֹ,

מִפְּנֵי דוֹרֵשׁ הַדָּמִים הַמְבַקֵּשׁ עֲווֹנוֹ

בְּהִתְנַקֵּשׁ לְהוֹנוֹ...

 

הוּא מַחֲרִישׁ – אַךְ דוֹפְקִים וְסוֹטְרִים

בְּיָד חֲזָקָה הַשּׁוֹטְרִים:

אִם לֹא יִפְתַּח בִּרְצוֹנוֹ, וְשָׁבְרוּ חַלּוֹנוֹ – –

אֵין מִפְלָט, אֵין מִסְתָּר – הִשִּׂיגוֹ אֲסוֹנוֹ!...

 

וּמִתְגַּבֵּר אַבּוּ-קַזֶּם וּפוֹתֵחַ בִּרְעִידָה,

מַסְבִּיר פָּנִים לַבַּלָּשִׁים וּמַחֲוֶה גַם קִידָה,

אַף מַצְחִיק אֶת פִּיהוּ בְּלָשׁוֹן שֶׁל חִבָּה:

"בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם! וּמַהִי הַסִּבָּה?"...

 

וְאוֹי אוֹתָהּ סִבָּה! – אַבּוּ חֲלִיל, זֶה שְׁאֵרוֹ

עַין רָעָה בוֹ נָתַן מֵאֲחוֹרֵי גְדֵרוֹ;

כִּי בַעֲשׂוֹת אַבּוּ-קַזֶּם אֶמֶשׁ בַּחֲצֵרוֹ

עָמַד לֵץ זֶה, הַמְקַנֵּא, הַצַּר –

וְאָרַב מִסִּתְרוֹ בָאֹפֶל – וַיַּרְא,

וַיֵּלֶך וַיָּבֵא דִבָּתוֹ לַשַּׂר,

כִּי מָצָא בֶּן-דוֹדוֹ שְׁנֵי כַדֵּי דַרְכְּמוֹנִים, –

מָצָא וְלֹא הֵבִיא, כְּדָת הַמַּטְמוֹנִים,

אֶל גִּנְזֵי הַכַּלִּיף הָאַדִּיר בַּמְּלוּכָה...

כִּי עַל כֵּן הוּא מוּבָל בְּזֹאת הַתַּהֲלוּכָה:

מִימִינוֹ, מִשְּׂמֹאלוֹ, מֵאָחוֹר וּפָנִים

סָבִיב לוֹ שׁוֹטְרִים חֲמֻשִׁים מְזֻיָּנִים.  –

וְכֵן הוּבָא לַפֶּחָה, הֻצַּג בַּעֲווֹנוֹ.

וּמַתְרֶה הַפֶּחָה בוֹ לְהוֹצִיא מַטְמוֹנוֹ,

וְאִם יְכַזֵּב וְיַמְרֶה – יָחֳרַם בֵּיתוֹ עַל הוֹנוֹ!...

 

בּוֹכֶה אַבּוּ-קַזֶּם, מְתַנֶּה אֲסוֹנוֹ,

וּבַנָּבִיא הוּא נִשְׁבָּע וְעַל הַקּוֹרְאָן:

אִם מָצָא גַּם סִמָּן שֶׁל מַטְמוֹן בַּגָּן –

וּמְצָאוּהוּ כָל רָעוֹת, כָּל פִּגְעֵי הַזְּמָן;

וְאִם כִּחֵשׁ וַיְכַזֵּב דָּבָר בִּדְבָרָיו,

מִיָּד תִּמַּק לְשׁוֹנוֹ וְיִתְעַקְּלוּ אֲבָרָיו

וּבְחִכּוֹ וּגְרוֹנוֹ מִיָּד יֹאכְלוּ תוֹלָעִים, –

וּכְדוֹמֶה בְאָלוֹת וּשְׁבוּעוֹת-מוֹרָאִים

גַּם נִשְׁבַּע בַּקֹּדֶשׁ עַל כָּל תְּנָאי בְּ"אִם"

בְּאַלָּהוּ אַל עַזִּים

וּבְאַלָּה כָּרִים.*

אַךְ חָכָם הַפֶּחָה, וּבִמְלִיצַת דְּבָרִים

אִישׁ לֹא יַטֵּהוּ מִשְּׁפוֹט לְמֵישָׁרִים!

כְּלֵי-זְכוּכִית – סַנְדָּלִים, – מַה כָּל הַשְּׁקָרִים? –

הִנֵּה יִשְׁלַח מַלְאָכָיו, וְחָפְרוּ בַבּוֹר –

וְעֵדֵי הַגְּנֵבָה יִגָּלוּ לָאוֹר!

 

הָלְכוּ חָפָרוּ וּמָצְאוּ – סַנְדָּלִים,

וַיְבִיאוּם לַמִּשְׁפָּט, עֵדוֹת לַבְּעָלִים.

רָאָה הַפֶּחָה וְגַם הוּא הִכִּיר אוֹתָם,

כִּי מִי לֹא יַכִּירֵם עַל כָּל אוֹתוֹתָם? –

וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם אַף צָחַק וְעָנָה:

"וּכְלוּם אֵין אֵלּוּ כְּדֵי רְאָיָה נֶאֱמָנָה,

כִּי כַדֵּי מַטְמוֹנִים מָצָאתָ וְהֶעְלָמְתָּ,

וְתַחַת הַכַּדִּים סַנְדָּלֶיךָ שָׁם שָׂמְתָּ?!

כִּי אַךְ לְתַעְתְּעֵנוּ, לְבַל נִמְצָא דְבָרְךָ,

לֹא חַסְתָּ וַתִּקְבֹּר שָׁם חֵלֶק מִבְּשָׂרְךָ! – –

אַךְ אַתָּה, בֶּן-חַיִל, חַיִל בָּלַעְתָּ וּתְקִיאוֹ!

כִּי אִם לֹא תוֹצִיא הַמַּטְמוֹן כָּעֵת וּתְבִיאוֹ –

חֵי רֹאשׁ הַמַּאֲמִינִים, גְּאוֹן הַמַּדְהֵבָה,

בְּרֹאשְׁךָ הַטַּמְבּוּרִי תְּשַׁלֵּם הַגְּנֵבָה!"

תֹּאמְרוּ: הָרְאָיָה לֹא בְרוּרָה וּשְׁלֵמָה,–

אַךְ מַה נַּאֲרִיךְ דְּבָרִים, וְאֵין מוֹעִיל בָּהֵמָּה?

אַף אַבּוּ-קַזֶּם בִּדְבָרָיו הֶעֱלָה רַק חֵמָה,

וַתִּבְעַר בַּפֶּחָה, הִתְלַקְּחָה, לֹא שָׁכָכָה,

עַד שִׁלֵּם הָאִישׁ בְּאֶלֶף עַל כָּכָה...

כֵּן! אֶלֶף מְגִ'ידוֹת לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹ –

וַיִּנָּקֶה וַיְשֻׁלַּח, וַיֵּלֶךְ לִמְעוֹנוֹ

הָלֹך וּבָכֹה – וְעַל כְּתֵפוֹ וְעָלָיו

סֵבֶל סַנְדָּלָיו...

 

וּבְלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ

שְׁחוֹחַ וּכְשַׁל בֶּרֶךְ

זֶה נִסָּה לְדַבֵּר אֶל סַנְדָּלָיו בְּפֶה רַךְ –

(שֶׁאָמַר: אַךְ לֵץ בָּם נִתְגַּלְגֵּל, מִין שֵׁד,

וְאָסוּר לְהַקְנִיט לַמַּזִּיק הַזֵּד...)

וַהֲרֵיהוּ מְפַיְּסָם, מִתְחַנֵּן בַּדְּוָי:

"עַד אָנָה, סַנְדָּלִים, שׁוֹת שַׁתֶּם עָלָי?

וְאֵיך זֶה בְּרֹב שָׁנִים

נַעֲשֵׂיתֶם רְעָבְתָנִים

וַתֹּאכְלוּ זֶה מֵאָה וְאֶלֶף בַּשְּׁקָלִים?

הוֹי, כְּבַדְתֶּם, סַנְדָּלִים,

כִּפְטוּמֵי עֲגָלִים! –

וְאֵיךְ אוּכַל עוֹד שְׂאֵתְכֶם, וְאָנֹכִי זָקָנְתִּי? –

רְאוּ, שְׁחוֹחַ בְּלִי כֹחַ זֶה אֵלֵךְ עַל מִשְׁעָנְתִּי,

וּלְאָן אֶשָּׂאֲכֶם? – מַה לִּידִידַי בִּמְעוֹנִי?

וַאֲנִי זֶה רֻשָּׁשְׁתִּי, נִתְבַּזְבֵּז כָּל הוֹנִי –

עַל-כֵּן נָא שְׁמָעוּנִי! בִּי, שְׁמְעוּ לִידִידְכֶם

וּלְטוֹבַת עֲתִידְכֶם! –

הֵן גָּדוֹל הָעוֹלָם וּרְחָבָה הָאָרֶץ,

וּמַה תָּבואוּ עוֹד בֵּיתִי לְהַגְדִּיל הַפָּרֶץ?

וְאִם בְּמַיִם וְעָפָר לֹא מְצָאתֶם מְנוּחוֹת –

הִנֵּה אֲשַׁלֵּחֲכֶם חָפְשִׁי לָרוּחוֹת!...

רַחֲמוּנִי! חָנּוּנִי! רְאוּ הִשְׁבַּעְתִּיכֶם!

לַאֲנָחוֹת עִזְבוּנִי – וְהִנֵּה שְׁלַחְתִּיכֶם!" –

כֹּה הָגָה רַכּוֹת בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה,

וּבִרְאוֹתוֹ שָׁם חוֹמָה נִשָּׂאָה חֲדָשָׁה

הִשְׁלִיךְ סַנְדָּלָיו מֵעֵינָיו לָרוּחַ;

וְאֶחָד אַחַר אֶחָד כְּנֶשֶׁר שָׁלוּחַ,

כֵּן נִשָּׂא וָטָס אֶל מֵעֵבֶר לַקִּיר –

כָּלְתָה הָרָעָה

בֵּינוֹ וּבֵין סַנְדָּלָיו חוֹמָה נִשָּׂאָה

וְהָאִישׁ נָס לְבֵיתוֹ, אֶל מֵעֵבֶר הָעִיר.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

 

וּמֵעֵבֶר לַקִּיר

שָׁם גַּן הַוִּיזִיר, –

גַּן-עֵדֶן הַסּוֹבֵב בַּעֲרוּגוֹת-עֲרוּגוֹת

עַל הַרְמוֹן הַנָּשִׁים, בֵּית הַתַּעֲנוּגוֹת.

שָׁם עֲצֵי פְרִי-טוֹב וְכָל מִינֵי בְשָׂמִים

עִם צִיצִים וּפְרָחִים כְּרִקְמוֹת הַקְּסָמִים

וּבְרֵכָה כְּאַבְקַת הַשֹּׁהַם זוֹרֶקֶת

וּכְעֵין הַקְּשָׁתוֹת מִפִּי הַמִּזְנֶקֶת

וּבְקַו יָשָׁר בָּאַמָּה מֵימֶיהָ חוֹלֶקֶת

לִשְׁלוּליּוֹת פְּזִיזוֹת, הָעוֹבְרוֹת בַּשְּׁלָחִים

בֵּין שׁוּרוֹת הָעֵצִים וּמַרְבַדֵּי הַפְּרָחִים, –

אֲשֶׁר שָׁם יְרוֹעֲעוּ בְנֵי-עוֹף בֵּין עֳפָאִים

וְאַיָּלוֹת יַעֲלוֹת תִּרְעֶינָה בַדְּשָׁאִים.

גַּן נֶחְמָד, גַּן נָעִים, גַּן נָעוּל לַבְּעָלִים, –

וְאֵלָיו נִתְעוֹפְפוּ וְנָפְלוּ הַסַּנְדָּלִים! –

וּכְנָפְלָם שָׁם

לֹא נָפְלוּ סְתָם,

כִּי הִכָּה הָאֶחָד עַל רֹאשׁ-הַמִּזְנֶקֶת – וּשְׁבָרוֹ,

וְהַשֵּׁנִי אֶל פֶּתַח-הָאַמָּה שָׁם נָפַל – וּסְכָרוֹ...

וְהַמַּיִם מִתּוֹךְ הַמִּזְנֶקֶת, מֵאֵין עֹצֶר עוֹד,

לַבְּרֵכָה אָז שָׁפְעוּ-נִשְׁפָּכוּ, כְּמו מִפִּי נֹאד,

וּמָלְאָה הַבְּרֵכָה, בְּהִסָּכֵר מוֹצָא הָאַמָּה, –

צָפוּ וְגָאוּ מֵימֶיהָ – –

גָּאוּ עַד כַּמָּה? –

עַד שָׁטֹף וְסָחֹף מִפֶּה לָפֶה

אֶל עֶבְרֵי הֶחָצֵר מִזֶּה וּמִזֶּה!

כִּי כָל אוֹתוֹ לָיְלָה הַמַּיִם גָּבָרוּ

וְנִסְתַּחֵף הַפַּרְדֵּס, – נְטִיעוֹת נִשְׁבָּרוּ

וּפְרָחִים מִשָּׁרְשָׁם נִסְּחוּ, נֶעֱקָרוּ,

אַף נִגְרְפוּ הַיְּעֵלִים, בַּמַּיִם טֻבָּעוּ...

וְהַמַּיִם בְּשִׁפְעָם גָּאֹה עוֹד גָּאוּ

עַד פְּרֹץ הַהַרְמוֹנָה, – וְשָׁטְפוּ בַחֲדָרִים

עַל פְּנֵי הַמַּרְבַדִּים וְעַל יְקַר כָּרִים,

וְהֵקִיצוּ הַנָּשִׁים בִּזְעָקָה וּצְוָחָה, –

בֶּהָלָה-יְלָלָה – גַּם מִתְעַלְּפוֹת עַל כָּכָה – –

וְסָרִיסִים נֶחְפָּזוּ וַיֵּצְאוּ דְחוּפִים

בַּמַּיִם יָשׁוּטוּ וְחָתְרוּ סְחוּפִים

לִמְצֹא בְּשֶׁלְמָה

מַבּוּל זֶה בָא?

חָתְרוּ, יָגָעוּ –

עַד כִּי מָצָאוּ

שְׁנַיִם סַנְדָּלִים

תְּפוּחִים מְגֻדָּלִים...

וּמִי זֶה לֹא יַכִּיר אֶת אֵלֶּה לְאוֹתוֹתָם

בְּשַׂקֵּיהֶם, טְלָאֵיהֶם וְעַל כָּל מוֹסְרוֹתָם?–

וּמִיָּד שֻׁלַּח צִיר

מֵאֵת הַוִּיזִיר, –

וּבִגְדוּד אַנְשֵׁי חַיִּל חֲמוּשִׁים, מְזֻיָּנִים,

בָּא בָא אַבּוּ-קַזֶּם לְהַקְבָּלַת הַפָּנִים!...

 

הוּא הוּבָא – – וּנְסַפְּרָה בִקְצָרָה, –

כִּי סוֹף-סוֹף הוּא פָדָה אֶת נַפְשׁוֹ מִצָּרָה,

וכָל אֲשֶׁר עָוָה

נִתְכַּפֵּר בִּרְבָבָה...

רַק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הוּא שִׁלֵּם בִּשְׁקָלִים

וְעוֹד הֵשִׁיבוּ בְרֹאשׁוֹ לוֹ אֶת הַסַּנְדָּלִים;

כִּי יַחַד אֶת שְׁנֵיהֶם מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים

חָבְשׁוּ לְרֹאשׁוֹ וְקָשְׁרוּ כִּכְתָרִים,

וְעַל חֲמוֹר חִגֵּר הָרְכָּב וְשָׂמוּ אֶת פָּנָיו

כְּלַפֵּי הָאָחוֹר,  וּבְכַפָּיו – הַזָּנָב...

וּמַנְהִיג לוֹ כָרוֹז, מַעֲבִירוֹ בָעִיר

וְקוֹרֵא לָעָם בְּקוֹל דִּבְרֵי שִׁיר.

וְכָךְ הוּא מְפַזֵּם

עַל אַבּוּ-קַזֶּם:

 

"הֵאָסְפוּ בַּגְדָּתִים           וְיִרְאוּ צַדִּיקִים:

סַנְדָּלִים מוּעָדִים            סַנְדָּלִים מַזִּיקִים –

סַנְדָּלִים כַּכַּדִּים             מֵימֵיהֶם מְרִיקִים." –

 

וְהַסַּנְדָּלִים, אֵלֶּה הַוָּתִיקִים,

בְּמֵי הַוִּיזִיר, שֶׁסָּפְגוּ בְגַנָּתוֹ,

מִלְּחִי אַבּוּ-קַזֶּם אַךְ רוֹחֲצִים דִּמְעָתוֹ...

וּקְהַל הַבַּגְדָּתִים מְרִיעִים לְעֻמָּתוֹ:

"כָּכָה יֵעָשֶׁה לְאִישׁ נָדִיב וְיָקָר!"

וּסְבִיבוֹ יִרְקֹדוּן כִּבְנֵי צֹאן וּבָקָר,

יִמְחֲאוּ כָף

תַּעֲלוּלִים וָטָף, –

וּשְׂמֵחָה הָעִיר בְּצָהֳלָה וָשִׁיר

לִכְבוֹד אַבּוּ-קַזֶּם וּלְדִין הַוִּיזִיר! –

 

...  וְנִדְחַף אַבּוּ-קַזֶּם אֶל בֵּיתוֹ לַפִּנָּה,

וְהוּא יוֹשֵׁב, וּלְפָנָיו זֶה סֵמֶל-הַקִּנְאָה –

הַסַּנְדָּלִים הַטְּבוּלִים, מַלְאֲכֵי פֻרְעָנוּת,

שְׁנֵי לֵצִים מַזִּיקִים בְּלִי כָל רַחֲמָנוּת...

אַךְ חִנָּם הִתְרַפֵּס לִפְנֵיהֶם בַּתְּחִנָּה! –

בְּכַעַס לֹא נוֹסְרוּ, לֹא נֶעְתְּרוּ בַקִּינָה, –

כִּי דָבְקוּ בוֹ, דָּבְקוּ כְּעוֹרוֹ לִבְשָׂרוֹ,

וְאֵיכָכָה יֵחָלֵץ?! – לוּ בָא מִי וַחֲקָרוֹ

מַה לַּעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה? וְאִם סַנְדָּלִים לָנֶצַח?!...

 

בָּכֹה יִבְכֶּה בַּלָּיְלָה, בַּכֹּתֶל יַךְ מֵצַח,

יִסְתּוֹבֵב, לֹא יִישַׁן, – וּבְמַחְשְׁבוֹת רֶצַח

הִשְׁתּוֹנֵן, הִתְבּוֹנֵן עַד הֶעֱלָה בִסְבָרָה:

מְקֻבְּלָנוּ, – אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵל בָּרָא,

שֶׁהֵם הַמְקַיְּמִים וְהֵם גַּם הַמְבַלְּעִים,

מַרְכִּיבִים כָּל יֵשׁ וְכָל נִמְצָא מְכַלִּים;

וְאִם מַיִם וְעָפָר וְרוּחַ לֹא צָלָחוּ –

בַּיְסוֹד הָרְבִיעִי סַנְדָּלָיו יִמָּחוּ;

כִּי עַתָּה, יָבֹא הָאֵשׁ

וִיבַטֵּל הַיֵּשׁ!

 

וַיֵּצֵא אַבּוּ-קַזֶּם לְקוֹשֵׁשׁ חֲרָיוֹת, –

וְהוּא הוֹלֵךְ וּמְקוֹשֵׁשׁ וּמְפַלֵּל בִּדְמָעוֹת:

"עֲנֵנִי, הוֹ אַלָּה, אֱלֹהֵי כָל יִשְׁמָעֵאל!

אַךְ פַּעַם חָנֵּנִי לְמַעַן אֶגָּאֵל!"...

וַיִּקְבֹּץ קוֹץ יָבֵשׁ וְכָל זְמוֹרָה שְׁבוּרָה –

וּבֹקֶר עַל גַּגּוֹ קָם, הִצִּית מְדוּרָה,

וַיַּעֲרֹךְ סַנְדָּלָיו, עַל הָאֵשׁ שְׁנֵיהֶם שָׂם –

וַיִּתְיַצֵּב וַיִּקְרָא לָרְחוֹבוֹת קוֹל רָם:

"הִקָּבְצוּ, בַּגְדָּתִים, וּרְאוּ, כָּל הָעָם!

תֶּחֱזֶינָה עֵינֵיכֶם, הוֹ כְּנֶסֶת גְּדוֹלָה,

הָאֵשׁ וְהָעֵצִים – וְהִנֵּה הָעוֹלָה!

וְהִגַּדְתֶּם בַּקָּהָל, כִּי בֵינִי וּבֵינָם

סַנְדָּלִים עוֹד אֵינָם!"

לֹא נִשְׁמַע קוֹלוֹ, – בִּקְצֵה הָעִיר מְעוֹנוֹ,

וְהוּא גַּם מִבִּכְיוֹ כְּבָר נִחַר גְּרוֹנוֹ;

אַךְ גָּלוּי מֵרוֹם גַּגּוֹ כַּכֹּהֵן עַל עוֹלָתוֹ

הוּא פוֹרֵשׂ עוֹד כַּפָּיו בְּרִנְנַת מִלָּתוֹ:

"מַא פִישׁ סֻרְמַיָּא –

לֹא תְשׁוּרֵם עֵין אַיָּה!"

וְלֶהָבָה בַּעֲתֶרֶת הֶעָשָׁן מְסַכְסֶכֶת

וְשׁוֹלְחָה לְשׁוֹנָהּ כְּחַיָּה לוֹחֶכֶת –

הָהּ, שׂרֵפַת רְכוּשׁ וְהָאִישׁ קַיָּם לִרְאוֹת!

לֵב מִי לֹא יִצְעַק, יִתְאַפֵּק עַל זֹאת?

סַנְדָּלִים

בְּמֵאָה וְאֶלֶף וְרִבְבַת שְׁקָלִים –

וְהֵם נֶאֱכָלִים!

הֵם רוֹתְחִים וְשׁוֹרְקִים כְּחַיִּים כִּמְעָט,

בְּצִפְצוּף מְצַפְצְפִים כַּחוֹלֶה בַלְּאָט...

וּבְעָלָם – כִּמְעָט שָׁלַח יָד

הַצִּיל מִן הַדְּלֵקָה, מִן הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן

אֶת קִנְיָנוֹ הַיָּשָׁן,

הַקּוֹבֵל בְּדִמְעָה וַעֲנוֹת-קוֹל חַלָּשָׁה

עַל דִּינוֹ הַקָּשֶׁה...

וְנִלְאֶה מֵהִתְגָּרוֹת בְּיֵצֶר לְבָבוֹ

נפנה אַבּוּ-קַזֶּם – וילך ויבא

וישכב בפנה וישלח אנחתו...

עצם עיניו מראות עוד בעשן עולתו –

ובפיו עוד מלתו:

"מַא פִישׁ סֻרְמַיָּא, –

לֹא תְשׁוּרֵם עֵין אַיָּה!"...

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי

 

הוֹ, קוּם, אַבּוּ-קַזֶּם! פְּקַח עַיִן לִרְאוֹת!

עוּרָה, אַל תִּישָׁן! – הַבִּיטָה הָאוֹת!

כִּי הִנֵּה כְּבָר כָּלְתָה, דָּעֲכָה הָאֵשׁ –

וְסַנְדָּלִים עוֹד יֵשׁ!

הֵם בַּהֲוָיָתָם עַל כָּל אוֹתוֹתָם,

בִּטְלָאֵיהֶם, חַבְלֵיהֶם וְכָל מַסְמְרוֹתָם,

הֵם שְׁנֵיהֶם מֻנָּחִים בִּשְׁלֵמוּת מוּטָלִים,

עַל הַגֶּחָלִים!

אָכֵן, נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם בַּסַּנְדָּלִים,

דִּי לֹא שָׁלַט נוּרָא בְּגִשְׁמְהוֹן,

בְּרַם, רֵיחַ נוּר עֲדָת בְּהוֹן!

כִּי טֻגְּנוּ וְנִצְטַמְּקוּ בּרֻטְבָּם,

בַּמַּיִם, שֶׁסָּפְגוּ מִשְׂרוֹךְ וְעַד חוּט בָּם;

וַחֲרֵכָה לֹא נָעֵמָה

נוֹדֶפֶת מֵהֵמָּה...

וְאַבּוּ-קַזֶּם לֹא יָחוּשׁ, כִּי עָלָיו תַּרְדֵּמָה.

 

     אַךְ אִם הָאִישׁ לֹא יָחוּשׁ –

חָשׁ כַּלְבּוֹ הַכָּחוּשׁ;

זֶה שֶׁבִּזְכוּת לִינָה

אֵצֶל שַׁעַר הַפִּנָּה

     מְשַׁמֵּש לוֹ שׁוֹמֵר מִקֶּדֶם מֵאָז.

וְהוּא כֶלֶב לֹא עָז,

זָקֵן נוֹהֵג תַּעֲנִית, קֵרֵחַ, חֵלֵכָה –

וְהִרְגִּישׁ מִיָּד: מְפַעְפַּעַת חֲרֵכָה

עִם מֶזֶג בַּת-רֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם

מִיָּמִים קַדְמוֹנִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם...

מִיָּד הָמוּ בוֹ מֵעָיו הָרֵיקִים – וָקָם

וְהִתְמוֹדֵד וּפָנָה וְעָלָה לַגָּג, –

וְהִנֵּה שָׁם צְלִי-אֵשׁ כִּסְעֻדָּה לֶחָג!

וּמִיָּד, לְרַעֲבוֹנוֹ וּלְתֻמּוֹ,

תָּפַס לוֹ סַנְדָּל בְּעוֹדוֹ בְחֻמּוֹ

     וְהִתְחִיל נוֹשְׁכוֹ וּמְגָרְמוֹ,

מוֹשְׁכוֹ וּמְפָרְמוֹ –

נוֹהֵם עַל טַרְפּוֹ לְקָרְעוֹ כַדָּג,

אַךְ כְּבַרזֶל וּנְחשֶׁת הוּא קָשֶׁה לָבָג...

     וַהֲרֵיהוּ מְהַפְּכוֹ וְגוֹרְדוֹ

מוֹרְטוֹ וְטוֹרְדוֹ,

וְזֶה מִבֵּין שִׁנָּיו נִשְׁמָט וָסָג –

וְנָפַל מִן הַגָּג

וְנִתְקַל בְּאִשָּׁה אַחַת עוֹבֶרֶת –

וְהִיא מְעֻבֶּרֶת!...

 

הָאִשָּׁה נִבְהָלָה

בִּזְעָקָה נָפָלָה

(וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הִפִּילָה) –

וְנוֹרָאָה הָעֲלִילָה!

רָצִים מֵעֲבָרִים

גַּם נָשִׁים גַּם גְּבָרִים

וְנָפְלָה הֲבָרָה:

"מֵתָה הֶהָרָה!" –

וַתֶּחֱזַק הַסְּעָרָה.

הַנָּשִׁים נִרְגָּשׁוֹת:

סַנְדְּלֵי אַבּוּ-קַזֶּם הוֹרְגֵי נְפָשׁוֹת!

 

וּבְסַעֲרַת הֶהָמוֹן, בַּמְּהוּמָה, בַּשָּׁאוֹן

נֵעוֹר אַבּוּ-קַזֶּם, אָץ רָץ בְּשִׁגָּעוֹן:

מַה שָּׁתוּ עַל בֵּיתוֹ? אִי, עַמָּא פְזִיזָא!

שׁוֹדְדִים בַּצָּהֳרָיִם – הוֹ חָמָס! הוֹ בִּזָּה!

מַה יִשְׂאוּ? מֶה חָטְפוּ וְזָרְקוּ סַנְדָּלָיו?

וְהֵם הֵם הַמַּטְמוֹן, הֵם אוֹצַר שְׁקָלָיו!

וְהֵם כְּלֵי הַיְקָר, וְהֵם קָרְבַּן הָעוֹלָה!

וְהֵם כֶּתֶר רֹאשׁוֹ וְהַמִּנְחָה הַגְּדוֹלָה!

"הוֹ סוּרוּ, נְבָלִים!

שֶׁלִי הַסַּנְדָּלִים!

סַנְדָּלַי עוֹלָלַי אֶשָּׂאֵם עַל צַד!

כִּי בֵינִי וּבֵינָם בְּרִית עוֹלָם לָעַד!"

 

וּזְקֵנִים הוּא הוֹדֵף

וּנְעָרִים הוּא רוֹדֵף

וּמַכֶּה בְמַקְלוֹ, –

מַה יִּקְחוּ, יִשָּׂאוּ? – וְהַכֹּל הוּא רַק לוֹ! – –

וְשׁוֹטְרִים נֶחְפָּזוּ: "מֶה הָיָה? מַה כָאן?"

וְהוּא מוֹרֵט וְסוֹרֵט: "מַה תְּבַקְשׁוּ בַגָּן? –

זֶה גַן הָאוֹצָרוֹת לְפַחוֹת וְשָׂרוֹת,

וּלְכָל הַיְקָרוֹת זֶה בֵית הַקְּבָרוֹת! –

וַאֲנִי כָאן וִיזִיר גַּם הַקַּדִי הַדָן!!" – –

 

וְהוּבָא הַמְשֻׁגָּע לְדַר-אֶל-מָרִסְתָן – –

וּבְבֵית הַמְשֻׁגָּעִים,

כְּכָל הַמּוּבָאִים

הוּא נֶאֱסַר בִּכְבָלִים...

 

                        *

 

וּמַה בַּסַּנְדָּלִים? –

הֵם אֵשׁ לֹא תְכַלֵּם וְרוּחַ לֹא תִשָּׂאֵם,

תְהוֹם לֹא תְבַלֵּם וּשְׁאוֹל לֹא תִבְלָעֵם,

כִּי חָזְקוּ הַמְצוּקִים מִכָּל אַרְמָ"ע –

מַזִּיקִים בְּנֵי שָׂטָן, – וּמַה לַּעֲשׂוֹת בָּרָע

וְסַכָּנָה לַיּוֹצֵא, סַכָּנָה לַבָּא?!

 

אֵיךְ תֶּחֱשֶׁה? הוֹשִׁיעָה,

הוֹ, רַאשׂ בֶּלַדִּיָּה!

 

קְרָא  לַפַּרְנָסִים, לִמְאוֹרוֹת עִיר בַּגְדָּת! –

יַצִּילוּ, יוֹצִיאוּ אוֹר-מִשְׁפָּט וּבְרַק-דָּת!...

 

וְנוֹעֲדוּ נוֹעֲצוּ כָּל מְשִׁיבֵי הַטָּעַם,

הַדּוֹאֲגִים לָעִיר מִפַּעַם לְפָעַם –

וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת מַלְאֲכֵי הַזָּעַם

וַיִּתְּנוּם בַּמִּשְׁמָר.

 

               וּמֵאָז אַנְשֵׁי חָיִל

שׁוֹמְרִים מַסָּח עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלָיִל!

כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הִפְקִידוּ

וַחֲלִיפוֹת לַמִּשְׁמָר אַנְשֵׁיהֶן יַעֲמִידוּ, –

וְהַשְׁמִירָה מִשְׁתַּלֶּמֶת

מִקֻּפָּה קַיֶּמֶת;

כִּי הָרָשׁוּת הִפְרִישָׁה

וּלְעוֹלָם הִקְדִּישָׁה

אֶת הוֹן אַבּוּ-קַזֶּם לְיָמִים עֲתִידִים

וְהַקֻּפָּה קַיֶּמֶת לְצָרְכֵי הַפְּקִידִים! – –

 

סוֹף דָּבָר

 

עִיר קֱדוּמִים בַּגְדָּת – תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן! –

וּבָאוּ תַיָּרִים בָּה רְאוֹת וְהִתְבּוֹנֵן;

וּכְלֶכְתָּם בַּחֲבוּרוֹת

לְשַׁחֵר עַתִּיקוֹת חֲשׁוּבוֹת וּנְצוּרוֹת

(כִּי יָקָר כָּל עַתִּיק לְטַיָּלִים וַחֲכָמִים...)

וְרָאוּ אֶת סַנְדְּלֵי אַבּוּ-קַזֶּם הַמְפֻרְסָמִים,

הַשְּׁמוּרִים וּנְצוּרִים סְגֻלַּת עוֹלָמִים.  –

כִּי הַסַּנְדָּלִים בְּיָשְׁנָם נַעֲשׂוּ סְמָלִים

לְכַמָּה מֻשְׂכָּלִים,

וְנִכְתָּבִים עֲלֵיהֶם חֲקִירוֹת וּמְשָׁלִים

וְתוֹרוֹת לַדּוֹרוֹת, לִזְקֵנִים וְעוֹלָלִים...

 

וּבִכְדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁגוּר לַכֹּל בְּעַל-פֶּה

מוּסַר-הַהַשְׂכֵּל הַיוֹצֵא מִזֶּה, –

חָכָם אֶחָד פַּיְטָן שָׁם כָּתַב עַל הַקִּיר

אֶת עִקָּרֵי הַתּוֹרָה וּכְדֶרֶךְ הַשִּׁיר –

שִׁיר קָשׁוּר בַּחֲרוּזוֹת וְקָבוּעַ בִּיתֵדוֹת;

וְהָיוּ הַדְּבָרִים לְעוֹלָם לָעֵדוֹת

בְּנֹעַם הֶגְיוֹנָם, –

וְזֶהוּ לְשׁוֹנָם:

–  ◡  –   –  ◡          –  ◡ –  –  ◡                     

בְּנֵי-אִיש, מִבְּלָאִים        שְׁעוּ לִמְדוּ פְלָאִים!

וְאַל תִּלְעַג לְנוֹשָׁן               כְּאֹרַח הַפְּתָאִים,

וְעַתִּיקוֹת שְׁמוֹר, גַּם        טְלוּאֵי הַטְּלָאִים!

הֲכִי קָשִׁים יְשָׁנִים         כְּצֹר מֵחַדְתָאִים, –

לְבֶן-טַמְבּוּר שְׁאַל-נָא      וְיַגִּידְךָ הֲגָיִים!

 

וְאַל תִּהְיוּ מְבַקְשִׁים        פְּאֵרָם שֶׁל פְּרָאִים,

וְלֹא יִפָּת לְבַבְכֶם            בְּעֶדְנַת הַחֲטָאִים

וְעֹנֶג רֹחֲצִים ו-                שְׁאָר כָּל הַנְגָעִים!

זְכוֹר! סוֹף תַּעֲנוּגוֹת        לְאָדָם אַךְ פְּגָעִים –

אֲבִי-קַזֶּם זְכֹרוּ –                       וְהִוָּסְרוּ, גְּדָיִים!

 

וְלִשְׁלֵמוּת הַמַּעֲשֶׂה הִנֵּה תִרְגַּמְנוּ שִׁיר זֶה כְּצוּרָתוֹ,

לְהַטְעִים אֶת פְּרָקֵינוּ אֵלוּ בְּמוּסַר תּוֹרָתוֹ, –

וְיִטְעֲמוּ גַּם לַמְבַקְּרִים בַּעֲלֵי הַטְּעָמִים

גַּם לְחוֹקְרֵי קַדְמוֹנִיּוֹת הַחֲכָמִים

וְגַם לְקוֹרֵא מִיִּשְׂרָאֵל סְתָם;

וִיהִי הַנֹּעַם בָּם

לְכָל הָעָם –

תָּם!
 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 

 
--------------------------------------------------------------------------------

 


פרסומת לסנדלריה
© כל הזכויות שמורות
עשרה בטבת, תשע"ד. 13.12.13
 
|