הַמִּלִּים שֶׁלִּי
הַמִּלִּים שֶׁלִּי גָּרוֹת עִמִּי
וְחוֹלְקוֹת אִתִּי אֶת הַיְּקוּם
מְרַפְּדוֹת אוֹתִי שִׁכְבַת מָגֵן
אַךְ יוֹדְעוֹת גַּם יוֹדְעוֹת
לְכַוֵּן אֶת הַחִצִּים
הַיְשֵׁר לַמְּמֻנֶּה עַל הַכְּאֵב.
נוֹתְנוֹת רֵיחַ לַכְּאֵב
טַעַם לַתַּאֲוָה
גּוֹבוֹת מְחִיר עַל עֶצֶם הֱיוֹתִי.
מִלִּים מְגָרְשׁוֹת מִלִּים
מִלִּים צוֹבְעוֹת מִלִּים
הַמִּלִּים שֶׁלִּי יוֹדְעוֹת שָׂפָה אַחַת
נִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת
לְלֹא דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת
מְחַמְּמוֹת אֶת רוּחִי
כְּשֶׁרוּחַ קָרָה נוֹשֶׁבֶת
מְצַנְּנוֹת אֶת נִשְׁמָתִי
כְּשֶׁהַר גַּעַשׁ פְּנִימִי
מִתְפָּרֵץ.
מְכַפְּרוֹת עַל חֲטָאַי
מְבָרְכוֹת אוֹתִי בְּשָׁכְבִי לִישֹׁן
וְצוֹבְעוֹת אֶת הַבֹּקֶר בִּגְוָנִים מְשׁוֹבְבֵי נֶפֶשׁ.
הָרֹאשׁ מָלֵא בָּהֶן
מְעַרְבֵּל וּמְעַרְבֵּל
כָּל מִלָּה נִזְרֶקֶת בְּתוֹרָהּ לֶחָלָל
כָּל מִלָּה הִיא קְצָת אֲנִי
וְהַסִּפּוּר הוּא כָּל כֻּלִּי.
|