סיפורים נוספים:


	הגענו ליפו הטיש הגדול - בר המצווה של הבן איתמר להב העלייה לארץ הריחות של אימי מי אני: מאת מאיר צ'ליק מסיפורי בועז ניסן משפחת כהן זיידה מצפת נינה סיפור מהחיים סיפור משפחת עצבה סיפור משפחתה של ריקי פישל סיפור משפחתו של אמיר חרש סיפור משפחתו של מיכאל שביט ז"ל סיפורו של יענקלה ( יעקב ) בביוף סיפורים אישיים: אריה רוקח עליזה קלבנוב פלורנטל תעודת זהות:

בקבוק החלב. צילום: יהודה עצבה

עמוד הבית » סיפורים » סיפורי ירושלים לשידור » החלבן

החלבן

נכתב על ידי: יהודה עצבה

כשמגיע חג השבועות ומגיע זמנם של מאכלי החלב אני נזכר בתנובה שהייתה שם דבר בילדותי בירושלים הקטנה. ראשית תרשי לי להזכיר את אותן חנויות של תנובה שבהן היו רק מאכלי חלב, הו כמה אני מתגעגע ללבניה שאכלנו ברעש גדול מתוך צנצנת הזכוכית, הצליל של הכפית עם זכוכית מחזיר אותי באחת לחנות תנובה שהייתה ברחוב החבצלת.
החלב היה יוצא מתנובה בכדים גדולים ששהיו מונחים בפינת הרחוב המרכזית של השכונה והחלבן היה מגיע לשם עם כד קטן יותר שהיה יכול לשאת בידיו. ממלא אותו חלב מהכד הגדול ומתחיל חלק למשפחות על פי סדר שקבע לעצמו. החלבן בילדותינו היה אחת הדמויות שחיכינו לו כל בוקר. הוא למעשה היה יודע הכל והכיר על משפחה ומשפחה. לנו בבית היה סיר מיוחד שקראנו לו 'הסיר של החלב' הסיר שימש להרתחת החלב.
עכשיו החלבן היה בא עם קנקן פח גדול והיה שופך ממנו אל תוך כוס פח גדולה מחורצת בארבעה סימנים סביבה כאשר על סימן היה כמות של רבע ליטר.
בדרך כלל אימא הייתה קונה רבע ליטר לכל המשפחה. אגב, אם משפחה הייתה קונה יותר מחצי ליטר חלב היו שואלים מיד מי חולה בבית.
החלב היה יקר המציאות באותם שנים. אם חס וחלילה החלב היה גולש היינו בוכים כי זה היה מכבה את האש וריח חלב שרוף ולא נעים התפשט בחלל הבית וכדי להרגיע באירוע טראומטי כזה השתשרשה האמרה 'לא בוכים על חלב שנשפך' בכינו וכמה בכינו.
עכשיו אחרי ההרתחה הצטבר קרום מלמעלה ואהבנו אותו מאוד. נהגנו למרוח אותו על גבי פרוסת לחם והיה לזה טעם גן עדן עם מעט סוכר שפוזר עליו זה הכפיל את טעמו.
מאוחר יותר נכנסו בקבוקי החלב. הקשר היה כבר מהיר יותר ופחות אישי. היה נהוג להשאיר את בקבוקי החלב הריקים עם הכסף על מפתן הדלת והחלבן החדש היה מניח בקבוקים מלאים תמורתם.
לבקבוק החלה היה מכסה מנייר כסף שעל ידי לחיצה קטנה היה נפתח והדבר הראשון שעטנו עליו היה לטעום את שכבת הקרום שהצטברה עליו.
מצד אמי אני נמנה על יהודי צפת ואבותיי היו מגבני גבינות. הגבינה הצפתית היא הגבינה הטעימה ביותר בעולם והמתאימה ביותר לבורקס הספניולי. מי שטעם את טעם הגבינה האפויה בליבו של הבורקס לא ישכח לעולם את הטעם המלוח, מתוק וחריף של גבינה משובחת זאת. עד היום אני מתגעגע לחלות הקשות והמלוחות של הגבינה הצפתית של אבותיי מגבני הגבינות.
אגב שם נולדה העברית הגלילית עם הבית הדגושה הקשורה גם לחלב 'שבעים ושבעה זבובים מסתובבים סביב החלב הלבן.

כד החלב הגדול. צילום: יהודה עצבה

19.5.15א', סיון, תשע"ה.