אהובתי האשכנזיה

אהובתי האשכנזיה

פעם שהיינו צעירים ויפים, לפני  50 איזה  שנה. יצאתי עם  בחורה אשכנזיה מרחביה,  שמה היה ליאורה. ואמא שלי ז"ל רק שמעה שהכרתי בחורה אשכנזיה, שיגעה אותי שאני אביא אותה אצלנו לביקור בבית.
ואני לא רציתי שאמא שלי  תעשה  לי פדיחות עם המוזיקה שהייתה שומעת: פריד אל אטרש, עבדאל וואהב, פיירוז. אצלנו בבית הסמאעה (הפטיפון) תמיד השמיעה שירים ערבים ומזרחיים.
אני התביישתי נורא בגלל זה וביקשתי מאימא שלא תתחיל בחקירות שהבחורה תגיע אלינו לביקור. 
אמא שלי ז"ל נשבעה שלא תעשה פדיחות ואפילו הסכימה להחביא את הסמאעה מאחורי הארון הגדול וכמו שאומרים תתנהג בהתאם. 
בשעה טובה, ליאורה הגיעה לביקור. אמא שלי  התרגשה מאוד: מאיר הביא אשכנזיה בלונדינית מרחביה. אבא שלה עשיר. ישר העבירה את התחנה ברדיו למוזיקה קלאסית וכהרגלה פתחה  שולחן.
פרשה מפה לבנה, הניחה אשכול ענבים ענק וליד זה הניחה סכין ומזלג. יעני רצתה להראות שהאורפאלים אינטלגנטים אוכלים ענבים עם סכין ומזלג.
כשליוותי את ליאורה הבייתה, כמעט ולא דברה אתי, הפנים שלה היו 'איכה ותשעה באב'.
מה קרה? שאלתי.
לא ענתה.
התבעסתי לאללה וחזרתי הבייתה. הקשר בינינו נותק. עברו הרבה שנים ואז זה קורה.
אני עם הווספה שלי עוצר ברמזור ברחוב יפו. פתאום אני שומע מוסיקה ערבית מחרישת אוזניים של הזמר עבדול וואהב. הסטתי את המבט שלי לעבר המכונית המפוארת  שעצרה לידי ופתאום, לא האמנתי למראה עיני. במכונית נוהגת בלונדינית יפת תואר.
ליאורה!  קראתי אליה בהתרגשות עצומה. עוצמת המוסיקה יורדת והיא לוחשת לי בקול שמימי: זה אתה מאיר מהימים ההם?
כן, זה אני, תגידי ליאורה מה קרה באותו ערב? למה ניתקת את הקשר?
ואז היא אומרת לי: אתה זוכר שהייתי אצלך בבית, הייתי מתה לשמוע קצת מוסיקה ערבית, קצת אווירה ים תיכונית והייתי בטוחה שאצלך בבית אמצא את זה.
בואי, אמרתי בשמחה, אפילו עכשיו, יש לי אחלה תקליטים בבית, עבדל ווהאב, פריד מה שתרצי. נחדש את הקשר.
מאוחר מדי אמרה. התחתנתי! עם האחיין של פלפל אל מסרי. הרמזור התחלף לירוק, קולו של עבדול וואהב מילא את הכיכר והמכונית שלה שעטה קדימה בטרוף והשאירה אותי פעור פה.