יורצייט (אזכרה ביידיש) בנוסח אורפאלי.

תיכף לאחר מלחמת ששת הימים לאחר איחוד ירושלים נהרו אלפי יהודים להר הזתים להתייחד עם יקירהם  שהיו קבורים שם.ההזנחה וההרס היו עצומים  בבית הקברות ואז כל הקרובים של הנפטרים החלו לשפץ את הקברים מבלי לעשות חשבון לאף אחד.
שלמה גילה ז׳ל שהייה יושב ראש חברה קדישא החליט לעשות סוף לבלאגן וגייס את  חיים אסלאן האבדאיי להיות אחראי על הסדר בהר הזתים.
אבל מי שמכיר את חיים בכל הגודל שלו ובכל הכוח שלו מסתתר אדם עדין רחמן וסלחן.
וכך עם הלב הטוב של חיים ולמרות מורת רוחו של שלמה גילה ז׳ל כולם שיפצו את הקברים ככל העולה על רוחם.
לאחר תקופה קצרה חיים בנה לו משרד מזינגו (פח מגולוון )
ישב במשרד מבסוט מתפקד כאחראי על הר הזתים.
יום שישי אחד יום חמסין הילדים של חיים שגרו בקיבוץ היו אמורים להגיע לביקור אצל אבא שלהם חיים לשישי שבת הודיעו לאבא חיים שלא יגיעו חיים התבעס קצת והתחיל לשתות מהבוקר בירות קרות עם המשקה הלאומי של האורפאלים קוניאק אקסטרה פיין תפס ראש ויצא להתאוורר קצת מצא  על אחד הקברים שטריימל שאחד החרדים שכח הניח אותו על ראשו וטייל להנאתו לפתח הגיחה לימוזין שחורה של משרד התיירות ומתוכה יצאו זוג זקנים מבוגרים בקושי נושמים ראו את חיים אסלאן עם הזקן והשטריימל שאלו את חיים are you the rabay האם אתה הרב. ענה להם yes כן. אמרו לו אנחנו רוצים לעשות יורצייד.  ( אזכרה) ענה להם אוקיי חיפשו את הקבר בשיא היום ובשיא החום מצאו את הקבר אמרו לחיים בבקשה תערוך את ההזכרה. חיים הייה מסטול בלי סידור תפילה ולא הייה לחיים חשק וכוח ללכת למשרד עמד מול הקבר עצוב מבואס ולא ידע מה לעשות. והזוג הפצירו בחיים נו נו תתחיל יש יורצייד (אזכרה)
חיים לא ידע מה לעשות והתחיל בלחש לשיר שיר של פריד אל אטרש חיכייאת גרמי חיכייאת טווילה (סיפור חיי סיפור ארוך)
ונזכר בילדיו שלא היגיעו לביקור התחיל לבכות חרישית ואחריו זוג הזקנים התחילו גם לבכות חשבו שחיים בוכה על הנפטר שלהם.
שהסתיים השיר חיים מילמל כמה משפטים הזכיר את שם הנפטר הזוג ההמום היו נפעמים מהטקס המרגש נתנו לחיים שטר של 100$ מאה דולר ונפרדו מחיים בחיבוקים ונשיקות.
ומאז חיים תלה שלט בכניסה להר הזתים רב מוסמך לעריכת אזכרות ויועץ לעינייני אבלות.

הערת המערכת: אוּרְפָלִים הם היהודים יוצאי העיר אורפה (Urfa) שבדרום מזרח אנטוליה, טורקיה.